פרשת השבוע - ואתחנן

בפרשת "ואתחנן" ממשיך משה רבנו בנאומיו לעם ישראל לפני פרידתו מן העולם. בתחילת הפרשה מזכיר משה את תחינתו לה' שייתן לו להיכנס לארץ ישראל שאליה הוא כה חשק להיכנס, אך ה' מודיע למשה שאינו מוחל לו על חטאו ואינו מאפשר לו להיכנס לארץ ואין לו יותר לחזור על בקשתו זו. בנוסף מצווה אותו ה' להושיב את יהושע תחתיו כדי שהוא יעביר את עם ישראל את הירדן ויושיב את העם בארץ. בהמשך הפרשה מזכיר משה רבנו לעם ישראל את חשיבות קיום מצוות ה' על כל פרטיהן ודקדוקיהן. כמו כן הוא מסביר שהחוכמה הגדולה במשפטי התורה מראה על חוכמת עם ישראל לכל העמים: "כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים".
נבואת משה רבנו
בפרשה מופיעה נבואה של משה שבה הוא מפרט את אשר יקרה לעם ישראל בעוד כ-800 שנה: הגלות מארץ ישראל, כיוון שלא יקיימו את דברי התורה ויחטאו בעבודה זרה. משה אומר שה' יפיץ את עם ישראל בגלות זו בכל העמים, והם יהיו עבדים לגויים אשר יהיו במדינותיהם. אך לנבואת משה יש גם צד שני: כאשר עם ישראל יתפלל אל ה' ויחזור בתשובה, אזי הקב"ה יחזיר אותו לארצו מהגלויות ויהיה קיבוץ גלויות בארץ ישראל. על-פי ההיסטוריה, אכן היתה גלות גדולה של עם ישראל מארץ ישראל כ-800 שנה לאחר דבריו של משה. הייתה גם שיבה לארץ כ-70 שנה אחר כך, וזאת רק אחרי שעם ישראל עשה תשובה.
כבד את אביך ואת אמך
בהמשך חוזר משה בפני עם ישראל על עשרת הדברות אשר ניתנו להם בהר סיני. עשרת הדברות נכתבו על שני לוחות אבנים - חמישה דברות בלוח אחד וחמישה דברות בלוח שני. אם נעיין היטב בכתוב, נראה כי אין זה שרירותי שדווקא חמישה אלה בצד אחד וחמישה אלה בצד שני, כיוון שקיימת חלוקה לשתי קבוצות: החמישה הראשונים קשורים למצוות שבין האדם לקב"ה - "אנכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא, שמור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אמך". החמישה האחרונים קשורים למצוות שבין אדם לחברו - "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד אשת רעך". אך הדיבר החמישי - "כבד את אביך ואת אמך" - קשור לכאורה למצוות שבין אדם לחברו ולא למצוות שבין אדם לקב"ה. אם כך, מדוע הוא נכתב בצד של המצוות שבין האדם לקב"ה? מסבירים המפרשים שישנם שלושה שותפים לאדם: אביו, אמו והקב"ה. זאת אומרת שישנה שותפות של ההורים עם הקב"ה בעת היצירה של בנם הנולד, ועל כן על הבן לכבד את אביו ואמו ולירא מהם כמעט כמו שהוא ירא את ה', כמעט ללא גבול. זאת אפילו אם ההורים מבזים אותו או גורמים לו נזקים. לכן מצווה חשובה זו חוברה למצוות שבין האדם לקב"ה.
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"
לקראת סוף הפרשה קורא משה רבנו קריאה בפני עם ישראל: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". לא לחינם קריאה זו הלכה עם עמנו בכל התקופות ובכל הנוראות שבגלויות. בקריאה זו אומר משה רבנו לעם ישראל: "הקב"ה אמנם כרגע מוכר רק על ידינו כמלך העולם, אך יבוא יום שבו כל העולם יידע שהקב"ה הוא המלך האחד והיחיד בעולם וכל העולם ימליכו למלך."