פרשת השבוע - וישלח

בס"ד
הבריחה מבית לבן
בפרשה הקודמת סופר על השנים הרבות, שבהן עבד יעקב אצל לבן אח אמו. 20 שנה עבד יעקב בשבילו, ובתמורה לכך זכה בשתי בנותיו של לבן: רחל ולאה. בשנים אלה נולדו ליעקב 11 בנים ובת אחת. אף לאחר אותן 20 שנה לא רצה לבן לתת להם ללכת, ועל כן נאלץ יעקב לקחת את כל משפחתו ורכושו ולברוח מבית לבן. אחרי מרדף קצר הצליח לבן לתפוס את יעקב וכעס עליו מאוד על שברח בלי לומר לו שלום. יעקב החזיר ללבן כי עבד בביתו במשך 20 שנה, ובכל פעם רימה אותו לבן מחדש, ולכן החליט הפעם לברוח בלי לחכות לאישורו. לבסוף כרתו יעקב ולבן ברית שלום, לבן חזר למקומו ויעקב ומשפחתו המשיכו את דרכם לארץ ישראל.
ההכנה לקראת מפגש האחים
בדרכם של יעקב ומשפחתו לארץ המובטחת הם עוברים דרך מקום שנקרא הר שעיר, מקום מושבו של עשו. כזכור, יעקב ברח מבית הוריו 20 שנה, כיוון שעשו רצה להרגו על שגנב לו את הברכות, לטענתו, ומאז לא התראו האחים. יעקב מחליט לשלוח שליחים אל עשו כדי לראות כיצד הוא מתכונן לקראת בואו. יעקב מוסר לעשו על ידי השליחים כי הוא אמנם היה בביתו של לבן הרמאי 20 שנה, אך הוא עדיין נשאר כפי שהיה, ולא למד ממעשיו הרעים של לבן. השליחים חוזרים אל יעקב ומספרים לו כי עשו אחיו בא לקראתו, ו-400 איש הולכים איתו. יעקב מפחד מאוד מהמלחמה שעשויה לפרוץ בין שני המחנות, ומחליט לחלק את המחנה שלו לשני מחנות, כך שאם במקרה אחד יפסיד לעשו, יישאר המחנה השני לפליטה. יעקב מתכונן לקראת המפגש בשלוש צורות: מכין מתנות לעשו, מכין את משפחתו למלחמה ונושא תפילה לה'. מכאן למד עם ישראל לאורך כל הדורות שיש לעמוד מול האויב בשלוש צורות: לקרוא לשלום, להתכונן היטב למצב של מלחמה ולהתפלל לה'.
יעקב - הוא ישראל
לילה לפני המפגש עם אחיו עשו שולח יעקב לעשו מתנות רבות כדי שיתרצה ולא ייצא למלחמה נגדו. במקביל מתקדם יעקב עם משפחתו לעבר עשו, ומסייע למשפחתו לעבור את נחל יבוק. בעת המעבר נאלץ יעקב לחזור אחורה, כיוון ששכח דברים שנצרך להם. בעת שהוא לבדו בעבר הנחל, מגיע לפתע מלאך ונאבק עימו. המאבק נמשך עד עלות השחר, ובעת עלות השחר נצרך המלאך לעזוב את יעקב וללכת למשימותיו האחרות. אך יעקב לא מוכן לשחררו עד אשר יברך אותו המלאך. במעמד זה מברך אותו המלאך ונותן לו שם נוסף: ישראל. המלאך מסביר ליעקב שפירוש השם "ישראל" הינו "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". כוונת הדברים: אמנם בתחילה גנבת את הברכות, אך כעת הוכחת שאתה אכן ראוי להן וזכית לברכות מתוך כבוד ושררה, ולא מתוך גניבה ומרמה, ולכן מעתה שמך יהיה "ישראל".
המפגש בין יעקב לעשו
למחרת בבוקר מגיע הרגע המכריע: הפגישה עם עשו לאחר 20 שנה. מתח רב שורר באוויר, ולו רק בגלל העובדה שבפעם האחרונה שראו זה את זה, הייתה איבה גדולה מאוד ביניהם. אך אחרי המפגש בליל אמש עם מלאך ה' יעקב מבין היטב כי גם מפגש זה עם עשו אחיו יעבור בשלום. ואכן, יעקב לוקח את כל משפחתו ועובר לפני עשו אחיו, עשו רץ לקראת יעקב, מחבק אותו ונושק לו. מאוחר יותר נפרדים האחים לשלום, כל אחד לדרכו, ללא מלחמה וללא מריבה. לאחר מפגש זה ממשיך יעקב בדרכו לארץ ישראל, וחונה בעיר שכם.
מעשה בני יעקב בשכם
אם יעקב חשב שבכניסתו לארץ ישראל הוא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הרי שהדרך עוד ארוכה. שכם, בנו של חמור, שהיה נשיא הארץ, התאהב בדינה בתו של יעקב ואנס אותה. עקב כך החליטו בניו של יעקב ללמד את אנשי שכם לקח. כאשר הגיע חמור נשיא הארץ אל יעקב כדי לומר לו כי בנו רוצה לקחת לאישה את בתו דינה, עמדו הבנים ואמרו לו שכדי שדבר זה יתקיים, צריכים הם לעשות ברית מילה לכל האנשים בעיר, אחרת אין הם מוכנים לתת לו את דינה לאישה, וכן אף בת מזרעו של יעקב לא תתחתן עם יושבי העיר, ללא ברית מילה. חמור הנשיא הסכים וחייב את כל יושבי הארץ לבצע ברית מילה. ביום השלישי שלאחר ברית המילה, שהוא היום הכואב ביותר, יצאו בני יעקב למלחמה נגד יושבי העיר, כנקמה על המעשה הנורא שעשה שכם בן חמור לדינה אחותם. יעקב גער בבניו שבעקבות מעשה זה יבואו כל העמים סביב להילחם בהם, אך בניו ענו לו: "הכזונה יעשה את אחותנו?" כלומר, לא ניתן לאף אדם להפוך את אחותנו לפרוצה.
מות רחל אמנו
בסוף הפרשה עולה יעקב לבית אל ובציווי ה' בונה שם מזבח. במעמד זה מבטיח לו ה' בשנית כי שמו יהיה מעתה ישראל וזרעו יהיה רב ויקבל את הארץ המובטחת. בהמשך דרכו של יעקב, בדרך לאפרתה, יולדת רחל את בנה השני בנימין, אך נפטרת במהלך הלידה. יעקב קובר אותה בבית לחם, בדרך אפרתה, ולא במערת המכפלה אשר בחברון, שבה קבורים אבותיו.