פרשת השבוע - חיי שרה

בס"ד
מות שרה אמנו
בת 127 שנה הייתה שרה במותה. במהלך חייה הארוכים היא עברה ביחד עם אברהם אירועים קשים ביותר: הליכה לארץ לא נודעת, רעב בארץ שגרם להם לרדת למצרים, המלחמות שהיו לאברהם, העקרות שלה במשך שנים כה רבות ולבסוף אף הניסיון שבו עמדה בעת עקידת יצחק. למרות כל זאת, רש"י בפירושו בפתיחת הפרשה כותב שכל חייה של שרה שוויים לטובה, וכי ניתן לומר שכל 127 שנות חייה היו טובות. מסבירים הפרשנים ששרה הייתה צדקת גדולה, קיבלה את כל צרותיה באהבה, ובכל פעם שדבר לא טוב או צרה היו פוקדים אותה, הייתה מכריזה ואומרת: "גם זו לטובה". היא מעולם לא הרהרה אחר הנהגת ה' בעולם, כפי שאמרו חכמים: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". כלומר, בעיני שרה, כל מה שעבר עליה בחיים היה לטובה. אנו צריכים ללמוד מכך, שכל אשר עובר עלינו במהלך חיינו הוא מאת ה', והכול לטובה. אם לא נבין זאת, חיינו יהיו קשים מאוד ולא נוכל לפעול כלל, מחשש שנקלקל ונעשה דברים רעים. על כן עלינו להמשיך ולפעול בדרך שאנו מאמינים שהיא הנכונה, באמונה שכל מה שעושה ה' וכל הקורה לנו - לטובה.
קניית מערת המכפלה
אברהם מבקש לקבור את שרה בחברון, ולשם כך הוא ניגש לעפרון בן צוחר, בעל השטח שבו שוכנת מערה שבה רוצה אברהם לקבור את שרה. עפרון מציע לאברהם את השטח בחינם, אך אברהם מתעקש לקנות אותו וכך, תמורת 400 שקל כסף, הוא קונה את השדה ואת המערה שבו. אברהם התעקש לקנות את השטח בכסף כיוון שרצה שתהיה עדות לדורות הבאים שהשטח הזה הינו של עם ישראל ולא של עמים אחרים. במדרש מסופר: ישנם שלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר גזולים הם: מערת המכפלה, בית המקדש וקבורתו של יוסף, וזאת כיוון שבשלושתם כתוב במפורש בתורה שנקנו בידי אבות האומה הישראלית.
כלה נאה וחסודה
אברהם שולח את אליעזר עבדו אל משפחתו שבארם נהריים לחפש כלה לבנו יצחק, שכן הוא מתנגד לכך שיצחק ייקח אישה מבנות כנען. אליעזר מגיע למקום ומתפלל אל ה' שיעזור לו למצוא אישה ראויה, ואף קובע כיצד יידע שהיא ראויה: הוא יבקש ממנה להשקות אותו, ואם היא תסכים ואף תציע להשקות את גמליו, זהו סימן שהיא האחת. זהו מבחן החסד, כי בית אברהם הוא בית שמיוסד על חסד, הכנסת אורחים, אהבת בני אדם, ולימוד התורה לכל אדם בסבר פנים יפות. על כן, האישה אשר תהיה האם החדשה בבית זה מחויבת להיות אשת חסד ואמת. מיד בסיום תפילתו יוצאת רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו, היא אכן מציעה להשקות גם את גמליו. העבד המופתע ממהר להעניק לה תכשיטים ומתנות ובא איתה לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם לבן אחי רבקה, העבד לוקח את רבקה איתו בחזרה לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק. בכל הדורות בעם היהודי, הדבר המרכזי שמחפשים בבני הזוג הוא החסד. הדגש האמיתי הוא דווקא על האישיות ולא על החיצוניות, זה מה שעלינו לחפש אצל בני האדם סביבנו, וזה מה שאנו צריכים לדרוש מעצמנו.
יצחק ורבקה ממשיכים בהנהגה
בהמשך הפרשה מסופר על סוף חייו של אברהם: הוא נושא אישה נוספת ששמה קטורה ומוליד ממנה שישה ילדים. אך את ירושתו הוא נותן ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים הוא משלח ל"ארץ קדם" - אזור המזרח הרחוק של ימינו. אברהם מת בן 175, ונקבר אף הוא במערת המכפלה. לאחר מות אברהם ושרה, יצחק ורבקה מקבלים את המושכות להמשיך ולהנהיג את המשפחה העברית הראשונה. מסופר במדרש כי כל זמן ששרה הייתה בחיים היה ענן קשור מעל האוהל, נר דולק משבת לשבת, וברכה מצויה בעיסה. כאשר מתה שרה, פסקו כל אלו. אך כאשר רבקה הגיעה, חזרו שלושת הדברים הללו, וזה היווה סימן שאכן רבקה ראויה להיות ממשיכת דרכה של שרה אמנו.