פרשת השבוע - משפטים

בס"ד
משפט צדק - בסיס קיום העולם
אחד משלושת העמודים שעליהם עומד העולם הוא המשפט. רבן שמעון בן גמליאל, מבחירי התנאים בתקופת המשנה אומר: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום". במדרש הוסיפו: "תן דעתך שאם הטית את הדין, אתה מזעזע את העולם שהוא אחד מרגליו". עשיית משפט הצדק מלווה את עם ישראל מתחילתו, עוד לפני מתן תורה. כבר אצל אבותינו מסופר על משפט וצדקה וכן ביציאת מצרים, עת מוצא יתרו את משה רבנו שופט מהבוקר עד הערב ומציע לו לבצע רפורמה משפטית ולהוסיף עוד שופטים תחתיו שיסייעו לו. לאחר מתן תורה במעמד הר סיני, קיבל עם ישראל את המשפט באופן פורמלי ומסודר, הן בכתב והן בעל פה. פרשת משפטים היא הפרשה הראשונה לאחר מעמד הר סיני אשר מפרטת את ענייני "בין אדם לחברו" ומעגנת אותם בחוקת הנצח של עם ישראל.
המשפט הישראלי - המקורי
כבר במעמד הר סיני, בעת מתן עשרת הדיברות, לימדה אותנו התורה כי במקביל להסדרת היחסים בין האדם לה', יש להסדיר גם את היחסים בין אדם לחברו. פרשת משפטים מעצימה זאת אף יותר: התורה מגינה על החלש, מתערבת בדיני שומרים, מעצבת את היחסים שבין לווה למלווה, מחייבת פיצוי ונזק על נזקי ממון וגוף ועוד ענייני צדק שונים, המובאים במהלך הפרשה. התורה חותרת לתיקון עולם המבוסס על צדק, זכויות ויושר. אך אל לנו לחשוב שבכתיבת החוקה המשפטית מסתיימת המשימה השיפוטית: בנוסף לכך יש להכשיר שופטים ראויים אשר יידעו לשפוט נכונה ולהבין את המציאות כראוי. מערכת משפטית תקינה, אמיתית ונכונה אינה תלויה רק בחוקים שעל פיהם דן השופט, אלא לא פחות מכך היא תוצאה של אישיותו של השופט ושל דרך ההתנהלות שלו. בתקופת השופטים קם דור אשר שפט את שופטיו, דור אשר שופטיו היו ברמה הנמוכה ביותר של מוסריות אנושית בסיסית, דבר אשר שוקם רק בתקופתו של שמואל החתום על שיקום מוסד השפיטה הישראלי.
מצוות השמיטה
בפרשת משפטים, בין כל הציוויים של בין אדם לחברו, מופיעה מצוות השמיטה שבה אסור לעבוד את האדמה למשך שנה שלמה. לכאורה אין זה מקומה, שהרי למצוות השמיטה אין קשר כלל לענייני בין אדם לחברו אלא לקשר של בין האדם לה' ובין האדם לאדמתו ולארצו הקדושה. אם כן, מדוע מצווה זו מפורטת בפרשת השבוע? אלא שעניינה של מצוות השמיטה הינו הרבה מעבר לוויכוחים התקשורתיים לגבי האופן שבו מותר לקנות ירקות ו"היתר המכירה" וכל "הפוליטיקה" סביב נושא זה בימינו. הרעיון הגדול העומד מאחורי השמיטה הוא שוויון זכויות והזדמנויות לכל אדם להצליח ללא קשר למעמד הסוציו-אקונומי שאליו הוא שייך. בשנת השמיטה החקלאים העשירים מפקירים את שדותיהם ונותנים לעניים לקחת מהשדה ככל העולה על רוחם, וכן כל חוב אשר יש לאדם מופקע וכאילו לא היה עוד. בנוסף, לאחר שבע שמיטות (49 שנה), בשנת החמישים, שנת היובל, הקרקעות שאנשים נאלצו למכור עקב חובות כבדים חוזרות אל בעליהן המקוריים, ובכך הם מקבלים הזדמנות שנייה להצליח. לשנת השמיטה, אם כן, יש ערכים סוציאליים עמוקים עד מאוד וראויה מצווה חשובה זו להיכתב בין כל הציוויים של בין אדם לחברו.
עליית משה להר סיני
בסוף הפרשה, כהמשך למעמד הר סיני, מסופר על כריתת ברית בין ה' לעם ישראל והקרבת קורבנות לה' על ידי משה, אהרון וזקני ישראל למרגלות הר סיני. לאחר מעשה זה עולה משה רבנו אל הר סיני למשך 40 יום ו-40 לילה שבמהלכם מתגלה אליו ה' פנים אל פנים ונותן לו את שני לוחות הברית. אך, כידוע, כאשר משה יורד מהר סיני מחכה לו הפתעה לא כל כך נעימה: עם ישראל חוטא בחטא העגל.