פרשת השבוע ? תרומה

בס"ד
ושכנתי בתוכם
בתחילת הפרשה מצווה ה' את משה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן. לכאורה לא מובן מדוע צריך לבקש תרומה מבני ישראל. וכי אין ה' יכול לארגן לנו כמה טונות של זהב ונחושת, בדיוק באותו האופן שבו הוציא מים מהסלע וקרע את ים סוף? אלא שהתורה רצתה ללמדנו דבר יסודי ביותר: בהחלט ניתן היה להשיג חומרי בנייה בדרך נס, ואפילו להוריד את המשכן ואת כל כליו הישר מהשמים, אלא שאם כך היה קורה, מה היה חלקם אז של בני ישראל בבניית המשכן? ההשתתפות של עם ישראל בעשייה חשובה ביותר ואף יותר מכך - היא היסוד והרעיון שמאחורי בניית המשכן, שהרי מטרתו ליצור מקום אשר יקשר בין עם ישראל לבין ה', ועל כן מקום שכזה חייב להיבנות בשיתוף עם העם. נאמר בתורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכי למה לא כתוב ב"תוכו"? אלא שהמטרה היא שה' ישכון בתוך עם ישראל, בתוך המקום שאותו הם תרמו ובנו מכספם ובזמנם, ובכך המקום יהווה קישור בין העם לבין ה'. זו גם הסיבה בימינו לחשיבות נתינת תרומה לבתי כנסת, לישיבות ואף לארגוני צדקה - כדי ליצור תחושת שייכות וחיבור לאותו המוסד.
מהו בדיוק המשכן?
המשכן הוא בית המקדש הנייד שנראה כמעין אוהל גדול, ונבנה מתרומות בני ישראל על ידי מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך. אוהל זה אשר שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר להקרבת קורבנות ולהיוועדות ה' עם משה, היווה מעין חיבור של ה' ועם ישראל, חיבור של שמים וארץ. גם בעת כניסתם לארץ ישראל שימש המשכן בתפקידו ושכן בעיר שילה (באזור שבו נמצא היום היישוב שילה בדרום השומרון), עד אשר בנה שלמה את בית המקדש בירושלים.
ארון הברית
בהמשך הפרשה ה' מצווה את משה על בניית ארון הברית אשר בו עתיד לשים משה את לוחות הברית. ארון זה צופה זהב ועוטר בזר מזהב. על הכיסוי שלו שתי דמויות של תינוקות עם כנפיים המכונים "הכרובים" וקול ה' היה מדבר מביניהם. הסיבה להימצאות דמויות אלה על הארון נסתרת. חכמי הקבלה דנים בה רבות, וניתן רק לומר כי הן מסמלות את החיבור בין שמים וארץ, בין ה' לעם ישראל. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש, מקום אשר רק אדם אחד נכנס אליו ורק פעם אחת בשנה - הכהן הגדול ביום הכיפורים.
המנורה
ציווי נוסף של ה' למשה בפרשה הוא בניית המנורה - צריכה כולה להיות מקשה אחת של זהב טהור ובה עמוד מרכזי שממנו יוצאים שישה קנים, שלשה לכל צד. המנורה מעוטרת בגביעים, בכפתורים ובפרחים בכל אחד משבעת הקנים שבה. על פי המדרש, משה התקשה במעשה המנורה ולא הבין בדיוק את הכוונה ועל כן הראה ה' למשה את המנורה בצורת אש ועל פי צורה זו ידע במדויק כיצד להכינה. המנורה הוצבה במשכן, ואהרון הכהן היה אחראי על הדלקתה. במהלך השנים נהפכה המנורה לסמל של העם היהודי בעיתות ניצחון ובעיתות מפלה. על כן על שער הניצחון ברומא, שאותו הקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול בשנת 70 לספירה, מופיע תבליט של המנורה אשר נלקחה מבית המקדש. ברבות הימים הפכה המנורה לסמלה של מדינת ישראל.
המזבח אל מול הארון
כחלק מהציווי על הקמת המשכן מצווה ה' את משה על עשיית מזבח מלוחות עצי שיטים וציפויו בנחושת. מטרת המזבח היא להקריב קורבנות, פרטיים וציבוריים, בכדי לכפר על עוונות עם ישראל. מעניין לראות כי מידות המזבח היו שלמות (חמש אמות אורך, חמש אמות רוחב ושלוש אמות גובה) בעוד שמידות ארון הברית היו שבורות (שתי אמות וחצי אורך, אמה וחצי רוחב ואמה וחצי גובה). אחד מפרשני התורה המכונה "הכלי יקר" מסביר עניין זה כך: המזבח מסמל את הכפרה בפני ה' - הכפרה צריכה להיות שלמה ומלאה, עם כל הלב והנשמה ולא חלקית, ועל כן המידות של מזבח שלמות ומלאות. לעומת זאת ארון הברית מסמל את עבודת האדם הפרטי מול ה' - בעבודה זו אנו תמיד מצויים באמצע הדרך, אף פעם איננו מגיעים לשלמות. אמנם יש התקדמות, אך אין שלמות, ועל כן מידות הארון הינן שבורות ולא שלמות.