צמחונות: כל הסיבות הנכונות

לפני כמעט עשר שנים נלקח אחד מכלביי להסגר של נתניה. מדי יום התייצבתי לארח חברה לאומלל, שנכלא באחד מכלובי התחנה שבמתחם בית המטבחיים העירוני. הקרבה לא אפשרה להימלט מהמראות ומעדרי העגלים והכבשים המבוהלים שהובלו למקום ונדחפו ביד גסה לתחנתם האחרונה בצירוף הגעיות האיומות שעלו מהמבנה. זה כל מה שהייתי צריכה כדי להפוך לצמחונית. ההחלטה לוותר על אכילת בשר, שהורגלנו לראותו כחלק בלתי נפרד מהתפריט, איננה קלה. אבל יש לא מעט סיבות טובות לעשות את המהלך. גם מעבר לחמלה על בעלי החיים, הצמחונות היא בריאה, חסכונית ואקולוגית יותר. כשהוא נשאל למה הוא צמחוני, עונה רז הנדלר, פעיל בעמותת "יוגה של אהבה" העוסקת בהנחלת היוגה והצמחונות, בשאלה "למה לא?". הטיעונים שזה טעים, שאנחנו רגילים לזה, שזה חלק מהבילוי, מהמסורת ומהמנהגים, לא משכנעים אותו. "אלה תשובות אנוכיות לחלוטין", הוא אומר, "שמתעלמות בגסות מהחלש". הנדלר (30), שמחלק את זמנו בין ישראל להודו, מרצה על הפילוסופיה של היוגה, כותב מאמרים על יוגה וצמחונות ובשאר זמנו עובד בחקלאות, פוסל גם את העמדה הטוענת שכך זה בטבע ובשרשרת המזון החזק הורג את החלש. "כל עוד אנחנו החזקים, נוח לנו להשתמש בטיעון הזה, אבל כשהעשירים עושקים אותנו, אנחנו מוחים". ועוד לפני שהוא מדבר על ההיבט המוסרי והתודעתי של הצמחונות, הנדלר מבקש להציג את הצדדים הבריאותיים והכלכליים של הצמחונות. "מחקרים מראים שאכילת בשר מביאה להצטברות רעלים במעיים ולעומס על הכליות, לעלייה ברמות הכולסטרול ולטרשת עורקים. כבר ב-1961, קבע ביטאון אגודת הרופאים האמריקנית ש-90-97 אחוז ממחלות הלב יכלו להימנע עם תזונה צמחונית".
ומה עם החלבון, הברזל וויטמין B12 שיש בבשר?
"את החלבון והברזל שבבשר אפשר להשיג ממזונות אחרים. B12 יש גם בביצים ובמוצרי חלב, ואפשר גם לקחת תוסף". הנדלר צמחוני כשש שנים, ולדבריו כיום הוא לא מסוגל להכניס לפה בשר של שום בעל חיים. "זו לא התנזרות, זו החלפת טעם בטעם. עם הזמן התשוקה לבשר נעלמת והצמחונות הופכת לטבע שני. אני עובד עבודה פיזית ואני מאוד חזק. הבריאות שלי לא רק שלא נפגעה, אלא השתפרה בגלל השינוי באורח החיים, שהצמחונות היא חלק ממנו. אני מרגיש יותר קל, יותר ערני, יכול לקום יותר מוקדם בבוקר. אין את הכובד והנפילה אחרי ארוחות". עוד סימוכין לערך הבריאותי של הצמחונות אפשר למצוא באתר של ארגון "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים, המקדם אורח חיים צמחוני-טבעוני. על פי נייר עמדה של ארגון התזונה האמריקאי (ADA) מ-2009 המתפרסם שם, לעתים קרובות תזונה צמחונית קשורה ליתרונות בריאותיים כמו רמות נמוכות יותר של כולסטרול בדם, סיכון מופחת למחלות לב, לחץ דם נמוך יותר וסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2. בנוסף, צמחונים נוטים להיות בעלי מסת גוף (BMI) נמוכה יותר וללקות פחות בסרטן, כיוון שתזונה צמחונית נוטה לכלול כמויות מופחתות של שומן רווי וכולסטרול וכמויות גבוהות יותר של סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. "עמדתו של הארגון", נכתב בסיכום, "הוא שתזונה צמחונית מתוכננת כהלכה, בריאה וראויה מבחינה תזונתית, עשויה לספק יתרונות בריאותיים במניעת מחלות וטיפול בהן ומתאימה לפרט בכל שלבי מחזור החיים". גם משרד החקלאות ומשרד הבריאות בארצות הברית ערכו מחקרים בנושא ומצאו שאנשים שצרכו תזונה צמחונית הראו מדדי בריאות טובים יותר מבחינת השמנה, מחלות לב ולחץ דם. האגודה הרפואית הבריטית, BMA, פרסמה גם היא שצמחונות מפחיתה כולסטרול, השמנה, יתר לחץ דם ומחלות במעי הגס ובכיס המרה. אבל אם נביט גם מעבר לבריאות האישית שלנו, עם כל חשיבותה, נראה שלצריכת הבשר שלנו יש גם השפעות גלובליות בעייתיות. "תעשיית הבשר מייקרת את המחייה וחמור מזה - מחסלת את המזון בעולם", אומר הנדלר. "מנתונים של משרד החקלאות האמריקני, יותר מ-90 אחוז מכלל תוצרת הדגנים באמריקה משמשים להאבסת בהמות לבשר. יוצא שמכל שמונה ק"ג דגנים, אנחנו מקבלים חצי ק"ג בשר וזה בזבזני לחלוטין. "יש מדינות באירופה שמייבאות דגנים מאפריקה כדי להאכיל חזירים, בזמן שבאפריקה עצמה אנשים מתים מרעב. אז למה שלא נאכל את הדגנים בעצמנו? מחקרים מראים שאם כולנו נעבור לצמחונות, העולם יוכל לכלכל בקלות 20 מיליארד נפש, כשכרגע הוא מתקשה לקיים קצת יותר משבעה מיליארד". תעשיית הבשר היא לא רק יקרה, היא גם מזהמת. עדרי הבהמות נופחים כמות נכבדה מגזי החממה הנפלטים לאטמוספרה וההשלכות על האקלים העולמי הרסניות. ולא רק זה. יצירת שטחי מרעה מצריכה כריתה של יערות גשם, תעשיית ייצור מזון הבהמות פולטת מזהמים וההפרשות של מיליארדי הבהמות מזהמות את מקורות המים. דו"ח של האו"ם מ-2006 קובע שחקלאות המנצלת בעלי חיים היא אחד הגורמים העיקריים לנזקי הסביבה על פני כדור הארץ. ד"ר רג'נדה פצ'אורי, מומחה בכיר מטעם האו"ם להתחממות גלובלית, ממליץ בעקבות כך להמעיט באכילת בשר. אפשר להתחיל מיום בשבוע, כדי למנוע את ההתחממות הגלובלית. אם נחזור לצד המוסרי, הנדלר טוען שאכילת בשר גורמת לנו להתעלם מסבלו של האחר. "בעל החיים הופך לאובייקט שנועד לספק את הצרכים שלנו. אנחנו רואים אותו כמשהו ולא כמישהו, וזה אוטם את הלב". לקבלת חיזוקים נוספים, כדאי לקרוא את "לאכול בעלי חיים", ספרו של הסופר היהודי-אמריקני ג'ונתן ספרן-פויר, המתאר את התופת שעוברים בעלי חיים במשקים התעשייתיים מרגע לידתם ועד שהם נוחתים בצלחת. ספרן-פויר מציג עולם של סבל וזוהמה, שרק צביעות, טיוח ועצימת עין מאפשרים לדבריו להתעלם ממנו. גם "כל יום הוא טרבלינקה" (Eternal Treblinka), של חוקר השואה האמריקני צ'רלס פאטרסון, יוציא לכם את החשק לסטייק או לשווארמה. הספר סוקר את ההיסטוריה של ניצול בעלי חיים, בעיקר חיות משק, מהיום שבויתו והפכו לרכושם של בני האדם. המעבר של האנושות לאכילת בשר היא, לדעתו של פאטרסון, שורש האלימות בעולמנו. הניצול וההרג השיטתי של בעלי חיים בתעשיית הבשר, בתואנה שהם יצורים נחותים, הייתה לדבריו ההשראה לדה-הומניזציה של בני אדם ובעקבותיה תופעות של רצח עם. השיא היה, כמובן, השואה (גם ספרן-פויר, אגב, מגיע לאותה משוואה). את האמרה "ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה", אמר הסופר וחתן פרס נובל יצחק בשביס זינגר, שלו מוקדש הספר, אבל הקו המשמעותי ביותר שפאטרסון מותח בין השואה להשמדת בעלי החיים הוא קשר השתיקה. כשם שאנשים ידעו ועמדו מנגד כשרצחו יהודים, כך נוהגת לדבריו האנושות עד היום, כשמדובר בהשמדה המונית של בעלי חיים.