צעדים בשוק החיסכון הפנסיוני - חלק ד'

אגרות חוב תאגידיות (אג"ח קונצרני) מצויות כיום בלב הדיון הציבורי על "חילוץ הטייקונים". הסיבה לכך היא שאותם טייקונים גייסו הון עצום בשנים האחרונות באגרות חוב (כלומר נטלו הלוואות ובתמורה הנפיקו ניירות ערך המבטיחים תשואה מסוימת ונסחרים בבורסה). כעת, כשחלק מאותם טייקונים מתקשים בהחזר החוב, עולות הצעות שונות למחזור החובות הללו (כלומר, הנפקת אגרות חוב חדשות ותשלום החובות הקודמים באמצעות תמורת ההנפקה) כשהממשלה ערבה לחלק מן החוב. איפה הבעיה שלנו בסיפור הזה? ובכן, הרוכשים העיקריים של האג"ח הללו הם הגופים המוסדיים, המנהלים את כספנו. כלומר, חלק ניכר מכספי החיסכון שלנו הופנה למתן הלוואות לאותם טייקונים. אגף שוק ההון באוצר כותב כי העלייה בשיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים באג"ח קונצרניות מחייבת חיזוק של הסטנדרטים הקיימים להערכת הסיכונים הטמונים בהשקעות אלה, כמו גם להגברת הפיקוח והבקרה עליהן. האוצר מפרט לפיכך את מהלכיו בעניין זה:
איסור השקעה באג"ח ללא קבלת מידע מינימלי
כיום אין כל הגבלות או בקרה על רכישת אג"ח קונצרני. אין גם חובה לגבי המידע שחייבת לפרסם חברה בהנפקה שכזו. כל עוד יש קונים לאגרות החוב, הרי שהחברה המנפיקה זכאית למכור אותן. ככל שגדל הביקוש לכלים להשקעה בקרב הגופים המוסדיים, כן יקל על חברות לגייס מהם כספים באמצעות אגרות חוב. האוצר ידרוש, לפיכך, כי המשקיע המוסדי לא ירכוש אג"ח של חברות שלא סיפקו מידע מינימלי לגבי עסקיהן, וכי ההשקעה באגרות סחירות תתבצע על בסיס אנליזה פנימית של הגוף המוסדי הרוכש, מעבר לדירוג שנקבע לחברה המפיקה או לאיגרת החוב על ידי חברת הדירוג.
שטר נאמנות לדוגמה שיקבע על מה נדרש המשקיע המוסדי להתייחס ברכישת אג"ח קונצרני
האוצר כותב: בעקבות המשבר הפיננסי, התברר כי מערכת הקשרים שבין הנאמן לחברה המנפיקה ולגופים המוסדיים אינה ברורה, ולכן במקרים רבים בהם קיים חשש לפירעון החוב, ולא ברור מספיק באילו צעדים על הנאמן לנקוט כדי להבטיח את זכויות המשקיעים באגרות החוב.


על מנת להנחות את הגופים המוסדיים באשר לנושאים שלגביהם נדרשת התייחסות ועדות ההשקעה שלהם בטרם יחליטו על השקעה באגרות חוב, נגבש שטר נאמנות לדוגמה, שיכלול פרמטרים איכותיים וכמותיים שלגביהם יידרשו הגופים המוסדיים להתייחס לפני שירכשו אגרות חוב.
מעקב אחרי הפורטפוליו
האוצר יחייב את המשקיעים המוסדיים לבצע מעקב שוטף אחרי יכולת ההחזר של החברות שלוו את הכסף. בנוסף, הגופים המוסדיים יידרשו למיין את תיק אגרות החוב שלהם לפי איכות: חובות טובים, חובות בהשגחה וחובות הדורשים נקיטת פעולות מול הלווה.
מתן כלים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בהסדרי חוב
כפי שהוזכר כבר לעיל, כיום קיימת שאלה לגבי יכולת הגופים המוסדיים לשמור על זכויותיהם (זכויותינו!) במקרה של בעיה בהחזר החוב. אגף שוק ההון באוצר כותב כי חובתו "לוודא כי הגופים המוסדיים פועלים באופן אקטיבי לגביית החובות שנתנו מכספי החוסכים וכי הגופים המוסדיים מבינים את האחריות והחובות המוטלות עליהם". האוצר יתכנן, אם כן, להטיל חובה על הגופים המוסדיים לפעול לגביית ההלוואות שנתנו באופן עצמאי ובמשותף (עם גופים מוסדיים אחרים), ולאפשר להם להחזיק יותר מ-20 אחוז בחברה או אף להגיע לשליטה בחברות לתקופה מוגבלת, כאמצעי להשבת חוב (האיסור על גופים מוסדיים להחזיק יותר מ-20 אחוז מחברה הוא חלק ממאמץ קודם ארוך שנים להקטין את הריכוזיות במשק, שעיקרו היה פירוק הבנקים מאחזקותיהם בחברות ריאליות).
חיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח בתחומי ההשקעות וניהול הסיכונים
האוצר כותב: תחום ההשקעות מהווה מוקד פעילות מרכזי של גוף מוסדי, ולכן מחייב קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה הדוקים ורמות מקצועיות ומומחיות גבוהות. השינויים המבניים שחלו בשוק ההון בשנים האחרונות מחייבים את חיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח הפנימיים וכן את הגברת דרישות הכשירות האתית והמקצועית, כולל עניין ניגודי עניינים הקשורים בעיסוקיהם השונים של הנוטלים חלק בפעילות ההשקעות השוטפת. לפיכך, תורחב חובת הפיקוח והבקרה של ועדות ההשקעה בגופים המוסדיים בכל הנוגע לרמת הסיכון של תיקי ההשקעות, שיטות שערוך הנכסים, מבחנים כמותיים לתרחישי קיצון, הפרדה מבנית בין יחידות ההשקעה ליחידות הבקרה, שערוך הנכסים וניהול הסיכונים (יחידת ניהול הסיכונים תופרד ממערך ההשקעות) ותוטל חובת בקר סיכונים הכפוף ישירות למנכ"ל.
עוד על צעדים בשוק החיסכון הפנסיוני:

צעדים בשוק החיסכון הפנסיוני ? חלק א'

צעדים בשוק החיסכון הפנסיוני - חלק ב'

צעדים בשוק החיסכון הפנסיוני - חלק ג'

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים