חזרה לבריאות טובה

קואצ'ר יעזור לכם להתרכז בבריאות

אחד הקשיים במחלה כרונית כמו סוכרת, קרוהן או מעי רגיז הוא השינוי שחייבים לעשות באורח החיים כדי לשפר את המצב. מאמנים אישיים עוזרים היום למטופלים ומלווים את השינוי
מאת עדי כץ 21/12/16
קואצ'ר יעזור לכם להתרכז בבריאות
מישהו שילווה אתכם לעבר בריאות טובה יותר. צילום: Shutterstock

 

ל' אובחנה כחולת קרוהן כבר בילדותה, אבל את תוצאות המחלה, בדמות חסימות מעי חוזרות ונשנות, החלה להרגיש רק בגיל מבוגר יותר. ההכרה שהיא חולה כרונית נחתה עליה אחרי רק אחרי ניתוח במעי שעברה לפני כמה שנים. "הייתי במצב קטסטרופלי, נפשית ופיזית", היא מספרת. "לא האמנתי שאני חולה במחלה שלא תעבור. הרגשתי חוסר ביטחון נוראי. אמרתי לעצמי, 'זהו, אין לי חיים יותר'".

 

האתגר הגדול ביותר שנכפה עליה היה שינוי תזונתי. "הרגשתי שהרומן שלי עם האוכל נגמר. שלא בא לי יותר לאכול כלום ואני לא סומכת על אף אחד. הלכתי לכמה דיאטניות שאמרו לי להוריד כל מה שיש בו סיבים, ואני צמחונית שאוכלת רק ירקות. מה אני אמורה לאכול? ניסיתי נטורופתיה נגד הדיכאון והכאבים. כל אחד אמר משהו אחר, הרגשתי עמוסה ונמאס לי לשלם לכל המטפלים".

 

את המזור למצוקותיה, מצאה ל' ב"דרך הבטן", מרכז לבריאות מערכת העיכול, שמציע אימון אישי לחולים במחלות כמו קרוהן, קוליטיס, מעי רגיז, עצירות כרונית וכיוצא בהן. "התחלתי בטיפול ופתאום הכול התחיל להיראות אחרת", מספרת ל'. "הרגשתי שמבינים אותי, שיש לי בית ואני לא צריכה להתעסק בחיפושים.

 

"נתן לי שקט לדעת שאני בידי אנשים מוסמכים שחקרו ויודעים ואכפת להם ממני, כי ברור שאי אפשר להירפא מקרוהן וברור שזה לא רק התזונה. היום יש לי ביטחון ומודעות. למרות שיש במחלה עליות וירידות, אני חיה עם זה ויודעת להתאים את עצמי. שמחת החיים חזרה אלי והכי חשוב, יש לי למי לפנות. אני לא לבד".

 

אימון אישי לשינוי באורח החיים

 

הידע קיים באינטרנט, אבל מהיכן המוטיבציה? צילום: Shutterstock

 

 

תחום האימון האישי, שהגיע מעולם הספורט וחדר לתחומי העסקים, ההתפתחות המקצועית, הזוגיות, הדיאטה ומה לא, הגיע בשנים האחרונות גם לתחום הבריאות. הוא רלוונטי בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, כאלה שהן ארוכות טווח ודורשות הסתגלות למצב חדש ושינוי באורח החיים.

 

חולי סוכרת, מחלות לב, פרקינסון, כאב כרוני, אסתמה, מחלות מעי כרוניות ועוד, נעזרים היום בשירותיהם של מאמנים אישיים, שמלמדים אותם מעבר לטיפים להתנהלות היומיומית והמלצה על גישות טיפוליות שונות, בעיקר איך להחליף דיסקט, איך להיגמל מתחושת הבלבול וחוסר האונים ולנהל את המחלה, מבלי שהיא תנהל אותם.

 

חשיבות הליווי האישי מתעצמת לנוכח נתונים שמראים שהנחיות מהרופא אינן מספיקות: בין שליש למחצית מהמטופלים אינם נוטלים בקביעות את התרופות המומלצות להם ומתעלמים מההנחיות לשינוי באורח החיים. בחו"ל כבר הבינו את חשיבותו של הגורם התומך והמדרבן ויש מרפאות שבהן מוקצית למאמן הבריאות קליניקה ליד זו של הרופא.    

 

לדברי מירב בית און, מנהלת בית ספר "מדיקואוץ'" להכשרת מאמני בריאות, האימון מיועד לעזור לחולים ליישם הרגלי בריאות בהקשר של מחלות אורח חיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, מחלות לב וכלי דם וכל הקשור בסינדרום המטבולי.

 

הידע, היא אומרת, נגיש היום ומצוי בשפע גם באינטרנט, אבל המוטיבציה לבצע את מה שיודעים היא כבר סיפור אחר. "יש תחושה שמערכת הבריאות לא עשתה עדיין את השינוי הדרוש", היא אומרת, "כדי לרתום את המטופלים, להניע אותם לפעולה ולא רק לומר להם מה לעשות".

 

למה אנחנו לא תמיד מצליחים למלא את "הוראות ההפעלה" של המחלה שלנו? הסיבות לדבריה, רבות. "יש חסמים רגשיים, דיכאון ולחץ נפשי, הרגלים מושרשים, סדר יום עמוס, מוטיבציה נמוכה, חוסר אמונה בעצמנו בגלל כישלונות עבר".

 

מאמן טוב נותן דוגמה אישית

 

יש לי אתגר בריאותי. מה אני עושה איתו? עדי זוסמן, צילום באדיבותה

 

 

חלק מהמאמנים האישיים הם אנשים מתחום הרפואה והסיעוד, אחרים הם חולים שעשו שינוי בחייהם ורוצים לסייע לאחרים, גם באמצעות הדוגמה האישית. "אחד המאפיינים של אימון טוב, הוא מתן דוגמה אישית", אומרת בית און. "יש לזה השפעה בלתי רגילה. רופא לא מחויב בזה. אצלנו זה חלק מהאתיקה. יש מאמני בריאות עם השכלה רפואית והרבה ידע, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא לעורר בחולה שינוי, שבא מתוכו".

 

איך עושים את זה?

 

"המאמן עוזר לחולה לעבור מחוויה של קושי לחוויה של כיף. אנחנו עובדים הרבה על מחשבות ואמונות מעכבות או מדרבנות, על רגשות חיוביים ועוזרים למטופל למצוא את התשובות בעצמו. זה נעשה בעזרת שיחות ומתן כלים לשינוי התנהגות. מעבר למפגשים, אפשר להתייעץ גם בטלפון או בסקייפ. חלק מהאנשים זקוקים לליווי ותחזוקה ממושכים יותר".

 

"אדם שמתבשר שהוא חולה במחלה כרונית, עובר כמה שלבים", אומרת עדי זוסמן מ"דרך הבטן", דיאטנית קלינית ומאמנת אישית לחולים במחלות מעי. "בשלב הראשון, יש הלם. אחר כך יש שני סוגי תגובות, הכחשה או שקיעה במרה שחורה. אנשים נכנסים ממש לאבל. אף אחת משתי התגובות האלה לא מביאה לפעולה והמטרה שלנו היא לעזור להגיע לשלב הבא, שבו אני אומר 'יש לי כאן אתגר בריאותי, מה אני עושה איתו?'. 

 

"המסר שלנו הוא שמחלה כרונית היא לא בהכרח מחלה פעילה כל הזמן. אנחנו צריכים לראות בה הזדמנות לדייק את עצמנו ולהיכנס לאורח חיים בריא, כדי שהמחלה תישאר במצב של נסיגה".

 

למה לא מספיק לקבל הנחיות מהרופא ולבצע אותן?

 

"במקרה הטוב הרופא שולח לדיאטנית שבונה תפריט ובכך מסתכם העניין. במקרה הרע, הוא לא מתייחס לפרטים האלה. היום יש אולי יותר מודעות אצל רופאים, אבל הרבה פעמים הם מזלזלים. רוב החולים מצליחים לקחת תרופה או זריקה יומיומית, כי זה לא דורש שינוי אמיתי בהתנהגות. אם צריך לשנות תזונה, להתחיל פעילות גופנית, להפסיק לעשן, להוריד עומס בעבודה, לישון יותר שעות, זה סיפור אחר.

 

"מסתבר שרובנו מאוד אוהבים את ההרגלים שלנו. גם אם בראש אנחנו מבינים שהם מדרדרים את הבריאות, עדיין מאוד קשה לוותר עליהם. תת המודע שלנו לא אוהב שינויים, זה מאיים על אזור הנוחות שלנו. כדי לבנות אזור נוחות חדש, צריך עזרה".

 

ולמה שבני המשפחה לא יתנו את העזרה הזאת?

 

"בני משפחה או חברים קרובים בהחלט יכולים לעזור ויש להם תפקיד חשוב, אבל הם לא יכולים לאמן את האדם ולעמת אותו עם ההרגלים שלו. להפך, זה הרבה פעמים מייצר הרבה מאוד אנטי. אנחנו מעבירים הדרכה גם לבני משפחה. מלמדים איך להתנהג נכון עם חולה כרוני שצריך לעשות שינוי. איך לדבר איתו, איך לעזור לו".

 

תפקידו של המאמן האישי, לדבריה, הוא לעזור לחולה לבצע שינוי שיחזיק לאורך זמן. "אנחנו עוזרים לו להיות שם בטוב, לא בסטרס ומצוקה. לזהות את דפוסי ההתנהגות הישנים והפחות טובים.

 

האימון אורך שלושה חודשים, חצי שנה או שנה בהתאם לצרכים וחלק מהשיחות נעשות בסקייפ או בטלפון וכולל טיפול, מידע והדרכה. "זה מתחיל משיחות פרטניות, קבוצות תמיכה, סדנאות גוף-נפש, טיפולים אלטרנטיביים ומידע על המחלה ועד בניית רשימה לסופר, מתן מתכונים ותכנון האכילה בחופשה או בטיול משפחתי".

 

להתבונן על עצמי דרך הגוף

 

במחלה כרונית כל החיים סובבים סביב כאב. איריס טסל. צילום: אירית זילברמן

 

 

דרך נוספת ליצור את השינוי המתבקש אצל חולים כרוניים היא "התמקדות", שיטה של התבוננות עצמית דרך הגוף שפיתח פרופ' יוג'ין ג'נדלין. אירית טסל מלווה באמצעות השיטה חולי סרטן במרפאה לרפואה אינטגרטיבית לחולים אונקולוגים באיכילוב ובאופן פרטי ועובדת גם עם חולי טרשת נפוצה ופיברומיאלגיה.

 

"במחלת כרונית", היא אומרת, "כל החיים סובבים סביב הכאב, הדיכאון, הייאוש, וחוסר התקווה. פחד שזה יחריף, או במצב שמבריאים, שזה יחזור. הליווי שלי מאפשר לשים לב למצוקה שנמצאת מאחורי תחושות פיזיות ורגשיות קשות, ולפתח מודעות פנימית כדרך לריפוי ולהקלה. לגלות מה ניהל את היומיום ולאפשר משהו אחר.

 

"אדם חולה צריך לקבל כל מיני החלטות, לבחור בין טיפולים שונים והיום הרופאים נותנים אפשרות בחירה ואפילו מודים שהם לא תמיד יודעים מה נכון. במקום שההיגיון עוד יותר מטריד, אנחנו פונים לחוכמה הפנימית.

 

"התמקדות היא דרך חיים שמלמדת הקשבה אחרת, פנימה. להגיע למקום שיודע מה נכון לי. זה מאפשר פרידה מהרגלים ומנגנוני הגנה שכבר לא משרתים אותנו ומדפוסים שלא הובילו לשום מקום, התמודדות עם חרדות וחזרה לשמחת חיים, יצירתיות ותחושת חיות".

 

 

הצטרפו לקהילת הסוכרת של כמוני

 

סוכרת: אנחנו אוכלים את עצמנו עד חולי

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה

 כך תשמרו על עור הפנים – גם כשמתקרר

 סוכרתיים, כך תשפרו את התפקוד המיני

שינוי סדר הארוחות עלול להשפיע על מדדי הסוכר

 

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בבריאות טובה

12 החלטות בריאות לשנה החדשה
"רבים חושבים שלחיות בריא זו מלחמה יום-יומית", אומרת לנו מיכל צפיר, מרצה לאורח חיים בריא. "אני אומרת שמי...
לקריאת הכתבה
כללי הזהב לטיפול שיניים בטוח
בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים בשכיחות המקרים של פגיעות במטופלים במרפאותיהם של רופאי השיניים....
לקריאת הכתבה
"איבדתי את השמיעה, אבל לא את הקריירה"
לפני שנתיים וחצי, ביום בהיר אחד, חוויתי אובדן שמיעה פתאומי באוזן אחת. מלכתחילה הייתי עם מכשיר שמיעה באוזן...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה