קטרקט: כל המידע והחידושים על ניתוחי קטרקט

י', בן 60, הרגיש לפני כמה שנים שכתם מסתורי הופיע בשדה הראייה שלו. האבחנה הייתה קטרקט, ולמרות גילו הצעיר יחסית לא היה י' מופתע, כיוון שהבעיה נפוצה במשפחתו. "התחלתי לעשות תחקיר על ניתוחי הקטרקט השונים ואיפה כדאי לעשות אותם", הוא מספר. "למדתי שיש שתי שיטות, אחת שמאפשרת לפציינט לבחור האם הוא רוצה שתיקון הראייה יהיה למרחק והוא ימשיך להשתמש במשקפי קריאה, או ההיפך. אני בחרתי לראות טוב למרחוק". קטרקט, או בעברית ירוד, מתבטא בעכירות של עדשת העין, ומהווה את אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם המערבי ולגורם העיקרי לעיוורון במדינות מתפתחות. התסמינים הם ראייה מטושטשת או כפולה, סנוור וכתמי צבע, ואין אדמומיות או דמע או כאב האופייניים למחלות עיניים אחרות. י' ביצע את הניתוח בשתי העיניים בהפרש של חודש אצל פרופ' אהוד אסיה בבית החולים עין טל. "כעשרה ימים לפני כל ניתוח התחלתי להזליף לעיניים שני סוגי טיפות, שמטרתן למנוע זיהומים. ביום הניתוח שמו לי מרחיב אישונים וטיפות הרדמה. כל העסק לקח כרבע שעה ולא כאב. הדבר שהכי הציק במהלך הניתוח היה האור שסנוור בצורה בלתי נסבלת". כמי שהרכיב משקפיים מילדות בגלל קוצר רואי ובעיית אסטיגמטיזם והגיע כבר למספרים גבוהים בשתי עיניו, היו ניתוחי הקטרקט גם ההזדמנות של י' להיפטר מהמשקפיים. "התוצאה הייתה מדהימה. פתאום ראיתי בצלילות שלא ראיתי מימי. ההפרעה היחידה אחרי הניתוח היא רגישות גבוהה לאור, ולראשונה בחיי אני זקוק למשקפי שמש. כדי לראות 6-6 אני צריך אולי משקפיים, אבל בתפקוד היומיומי אני מסתדר מצוין. אני קורא, נוהג וצופה בטלוויזיה בלי משקפיים בכלל. זה דבר שלא הכרתי מאז גיל שש".

הגורמים לקטרקט

קיימים כמה סוגי קטרקט, שהנפוץ בהם הוא הקטרקט הסנילי, המתבטא בעכירות העדשה הגוברת עם העלייה בגיל. הסיבות להופעת הקטרקט הן גיל מתקדם, חשיפה מוגברת לקרני שמש, תורשה, טראומה לעין, עישון, השמנת יתר, דלקות עיניים ומחלות כמו סוכרת, אי ספיקת כליות, דרמטיטיס ועוד.

איך מתבצע ניתוח קטרקט

בניתוח הקטרקט מוחלפת העדשה הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית המחזירה לעין חדות ראייה מיטבית. בישראל מבוצעים מדי שנה כ-50 אלף ניתוחי קטרקט. בעולם מתבצעים בשנה כ-10 מיליון ניתוחים כאלה. השיפור הקיים היום בתוצאות הניתוחיות מאפשר שלא לחכות כמו בעבר להבשלת הקטרקט, וניתן לנתח כשחלה הפרעה משמעותית בראייה, המקשה על התפקוד היומיומי. לדברי פרופ' אהוד אסיה, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא והמנהל הרפואי של מרפאת העיניים "עין טל" בתל אביב, בשנים האחרונות חלה בתחום מהפכה של ממש. "פותח מגוון רחב של עדשות תוך עיניות וטכניקות השתלה, שמקנות רמת דיוק גבוהה ויתרונות אופטיים נוספים. "לעדשה ה'קונבנציונלית' יש מוקד אחד מוגדר, שבו הראייה היא מיטבית וניתן לכוון מראש מה יהיה מספר המשקפיים של המנותח לאחר הניתוח. דהיינו, אם נשתיל עדשה שתאפשר ראייה חדה מרחוק, המנותח יזדקק למשקפי קריאה, ולחילופין אם נכוון את הראייה לקרוב, לקריאה למשל, המנותח יהיה זקוק למשקפיים למרחק, לצפייה בטלוויזיה ולנהיגה.

"בדרך זו נהנים מנותחים רבים לא רק משיפור בחדות הראייה ובאיכותה מעצם הסרת הקטרקט, אלא גם מהסרת התלות במשקפיים שהרכיבו שנים רבות, לעתים כל החיים. התנאי להורדת מספר המשקפיים הוא שלא ייווצר הפרש של יותר מ-3 דיופטר ('מספרים') בין שתי העיניים. "סוגי עדשות תוך עיניות וטכניקות השתלה נוספות הן: "עדשה א-ספרית - Sphere משמעו כדור, כלומר הקימור במרכז ובהיקף שווים. לעדשה יש מבנה מתוחכם שמרכז את כל הקרניים לנקודה אחת, מחקה את מבנה הקרנית והעדשה הטבעיים ומשפר את חדות התמונה בנקודת המוקד. "עדשה טורית, נועדה לתיקון אסטיגמטיזם, כלומר קרנית עם מבנה דמוי ביצה שגורם לעיוות התמונה. לתיקון האסטיגמטיזם מוסיפים לעדשה 'צילינדר' שמיישר את התמונה. "עדשות מולטיפוקליות, כלומר רב-מוקדיות, נועדו לאפשר ראייה הן לרחוק והן לקרוב. העיקרון האופטי שונה מזה של משקפיים מולטיפוקליים, שבהם החלק העליון נותן תיקון לרחוק, החלק התחתון מתקן לקרוב ובאמצע יש גם תיקון לטווח הביניים. המשקפיים ממוקמים במצב קבוע, ואילו העין נעה בין החלק העליון (הרחוק) והתחתון (הקרוב). מאחר שהעדשה התוך עינית ממוקמת בתוך העין, הרי שהתיקון לקרוב ורחוק מתבצע בו זמנית. "עדשות אקומודטיביות הן ניסיון לחקות את הטבע ולאפשר לעדשה המושתלת להתאים את עצמה אופטית למוקד הרצוי בעזרת שרירים בגלגל העין. בגיל צעיר העדשה הטבעית היא רכה וגמישה. שינוי המתח של פני העדשה בעזרת שרירים תוך עיניים גורם לשינוי פני שטח העדשה, דהיינו לשינוי האופטיקה שלה. הפעולה כה מהירה, שאין היא מורגשת כלל. "עם השנים העדשה הופכת קשיחה וגדולה יותר ומאבדת את יכולת המיקוד לקרוב, וצריך להרחיק את הדף מהעין על מנת לקרוא. כשהיד "אינה ארוכה מספיק" אנו נעזרים במשקפי קריאה.

חידושים בניתוחי קטרקט

בשנים האחרונות פותחו מספר עדשות תוך עיניות המתיימרות לשנות את מוקד הראייה בעזרת ניצול המנגנון הטבעי ושימוש בשרירי העין. מאחר שהתהליך מאוד מורכב ויכולת השרירים מוגבלת - מירב העדשות נכשלו. קיימת כיום עדשה אחת הפועלת, אולי, במנגנון האקומודציה הטבעית ומאושרת לשימוש על ידי ה-FDA האמריקאי, אך גם לה יעילות מוגבלת והיא יכולה לתת רק חלק מהכוח האופטי הדרוש (דהיינו למרחק ביניים). "בהשתלת דו-עיניות ניתן לעיתים קרובות לקבל תיקון לטווח כמעט מלא. לעדשה זו אין תופעות הלוואי היכולות ללוות עדשות מולטיפולקליות, כמו הילות או סנוור, אך היא גם יעילה פחות. פיתוח העדשות האקומודטיביות קיבל תאוצה גדולה, ומספר פיתוחים חדשים נמצאים כעת בשלבי בדיקה. קשה מאוד להתנבא אך אם יצליחו, סביר שאלה יהיו העדשות העתידיות. "עדשות משלימות, הן עדשות המושתלות כתוספת לעדשה מונופוקליות כדי לתקן טעות במספר העדשה, או להוסיף אופטיקה מולטיפוקליות או טורית. העדשה המשלימה מושתלת על גבי העדשה הבסיסית. ניתן להשתיל את העדשה המשלימה גם בעין שבה הושתלה כבר בעבר עדשה תוך עינית. יתרון פוטנציאלי נוסף הוא שניתן בכל עת להוציא את העדשה המשלימה די בקלות ולחזור למצב הבסיסי".