קסמי הכפר

צילומים: דניאל קמינסקי 

המחזה "כפר" מאת יהושע סובול הועלה לראשונה בתיאטרון גשר לפני 17 שנה והיה להצלחה מסחררת, לכלי ביטוי די מושלם לכל מה שעם השנים כל כך זוהה עם גשר. ההצגה הייתה התגלמות הייחוד האמנותי של התיאטרון המיוחד הזה, החל ביצירתיות והמצאות-הברקות הבימוי של יבגני אריה וכלה באנרגיות ובכישרון של אנסמבל השחקים.

לא פשוט לתיאטרון לחזור להפקה שנהפכה מאז לסוג של מיתולוגיה, אבל בגשר החליטו השנה לחזור למחזה הזה ולנסות להקסים בו קהל חדש, שלא ראה, לא יודע ולא מכיר, ולכבוש מחדש את מי שכן ראו וזוכרים. זאת ועוד: הם עושים זאת בכיכובו של מי שכיכב גם בהפקה המקורית, סשה דמידוב, עניין ממש לא מובן מאליו כשמדובר בפער של 17 שנה ובדמות ראשית שנושאת על כתפיה את ההצגה, והיא של ילד נצחי. אז שיהיה ברור כבר בפתיחה: זה מרגש ומצחיק, רב המצאות וצבעים, מלא אנרגיה ושמחת חיים, תום מלבב וחוכמת חיים - זה מקסים ומבריק גם הפעם.

"כפר" הוא, כפי שמגדירה התוכנייה, "סיפורם של תושבי כפר בארץ ישראל של שנות הארבעים". לא סיפור אחד עם התחלה-אמצע-סוף, אלא מעין דפדוף באלבום של אנשים במשך תקופה, והכול כפי שזה נראה בעיניו של יוסי, ילד נצחי שלא מתבגר, "ילד ט?מ?ב??ל" כפי שהוא מכנה את עצמו. פכים קטנים וזוטות, מלחמת העולם השנייה וסכנת פלישה גרמנית לארץ, יחסים עם שכנים ערבים וקצינים בריטים, רומנים אסורים ואהבות ראשונות, הגנה והכרזת המדינה, מלחמת השחרור וריגושי גוף, חתונה ומוות, געגוע ואובדן וחברות, וכל שאר החומרים שמהם היו מורכבים החיים אז, ובכלל.

עוד על תיאטרון:

שיפוץ הרסני

הזיה שנוגעת במציאות

בוגדים, סיפור אהבה

מישהו אמר ריאליטי?