קרנבל המסיכות של ונציה: שעתה הגדולה של הביזאריות

הקרנבל של ונציה שונה מאוד מקרנבלים אחרים באירופה. הוא מתנהל ללא תהלוכות או אירועים מאורגנים ומסודרים. עיקרו של הקרנבל הזה הוא מעין הצגת ענק של מסכות ותחפושות מרהיבות, שעליהן טורחים רבים מן המשתתפים כמה חודשים. אין ארגון מסודר או יד מכוונת שמורגשת במיוחד. המשתתפים פשוט מציגים תמונות ותנוחות דרמטיות או קומיות ברחובות העיר. במוקד הקרנבל עומדות המסכות, המעוצבות בדקדקנות, שעוטים משתתפים. המסכות של הקרנבל בוונציה מתקשרות למסורת הקומדיה דל-ארטה האיטלקית ולמסורות תיאטרליות וקרנבליות אחרות, ביניהן משחקי וחילופי תפקידים, שהיו פעם עיקרו של הקרנבל. משתתפי הקרנבל, כל מי שרוצה להתחפש ולהציג את יצירתו בחוצות העיר, משוטטים ובעיקר מצטלמים במשך כמה שעות בכל יום. עיקר הפעילות מתרכזת בכיכרות המרכזיות של ונציה ובראשן, כמובן, פיאצה סן מרקו. בכל ימי הפסטיבל מנגנות כאן כמה תזמורות ומאות אלפים נאספים כדי לראות, להראות ולהיראות. רבים מן המשתתפים הם סטודנטים לתיאטרון מצפון איטליה, שרואים בהשתתפות הזו תרגיל מעשי והתנסות בהתמודדות עם קהל. הרוב המכריע של הצופים בקרנבל הם תיירים מחו"ל, בעיקר מארצות הברית. למרות שמארגני הקרנבל משתדלים לקשור אותו לעבר המפואר של העיר, האמת שטוחה קצת יותר. את ימיו הנוכחיים של קרנבל ונציה חידשו רק בתחילת שנות ה-80, בעיקר כדי לעודד תיירות לעיר, ששוקעת בתרדמת חורף מעיקה כלכלית. עשרת הימים הסואנים של הקרנבל מצליחים להחזיק את בעלי העסקים בוונציה עד לאביב, תחילתה של עונת התיירות. למשך עשרה ימים ססגוניים מתמלאת העיר במופעי רחוב, נשפים, מופעי אש ופנטומימה, ובעיקר ? מסכות. תושבי ונציה הם אנשים גאים ושומרי מסורת קנאים, הידועים במעשיותם ובמיומנותם כסוחרים. הבאוטה (bautta) ? מסיכת הקטיפה השחורה, והדומינו ? השכמייה הרחבה בעלת הברדס, שהיו בעבר מקובלים ביותר בוונציה, נלבשים עדיין בקרנבל ומשמרים ימים עברו. הכלל היחידי התופס כאן, הוא שאין כללים: איש הישר בעיניו יעשה, והמבקרים מתחרים ביניהם מי הצליח להשיג את המראה הביזארי והמטורף ביותר, ומי מתהדר במסכה אוונגארדית יותר. דומני שקרנבל ונציה הוא החגיגה הגדולה ביותר באירופה, ללא ספק המתוקשרת ביותר. כאשר חציתי את גשר סקאלצי (Scalzi), הראשון והפחות מפורסם מבין שלושת הגשרים הנטויים מעל התעלה הגדולה של ונציה, ציפיתי לראות אותן מסיכות מפורסמות שהביטו בי קודם לכן מתוך הפרוספקטים במשרדי הנסיעות. אך אף אחד מהספרים הרבים שקראתי לפני ביקורי כאן לא הכין אותי לחוויית המפגש המהממת, מכת-החושים והמסחררת, עם עיר שלמה שעוטה על עצמה תחפושת ענקית ומסוגננת. מעריכים שקיבולת הרחובות בעיר העתיקה של וונציה כ- 30,000 איש.


בקרנבל יש ימים, בעיקר בסוף שבוע ובמזג אויר יפה, בהם מסתובבים בעיר כ- 100,000 איש. יש ימים בהם מגיעה רכבת לתחנה, הנמצאת במרחק של 3-4 ק"מ מכיכר סאן מרקו, מוקד ההתרחשות, והנוסעים אינם מצליחים לרדת ממנה. בימים כאלה מי שמצליח לנוע, עושה זאת בתוך נחשול גואה; בתוך ים אדם. למרות זאת, אני מוצא כי הצפיפות הרבה והדוחק הבלתי אפשרי של המוני החוגגים, מקומיים ותיירים כאחד, הם אחד הדברים היותר נעימים ומחממים בחורף קפוא של תחילת השנה. גלים גלים של בני-אדם שוטפים את Lista de Spagna, הרחוב הראשי, עד לפיאצה האלגנטית והמהודרת של מרקו הקדוש. חלקם עטופים בגלימות סאטן בוהקות, מסיכות מסתוריות ומזמינות כאחד על פניהם, וחלקם "כאילו" משתתפים במשחק ? מסתירים את חציה העליון של בבואתם במסכת עיניים (שיותר מגלה מאשר מסתירה), חיוך ביישני על שפתותיהם ואישונים מציצים במבוכה מסוימת, כמו מבקשים לקבל אישור להתנהגותם המעט ילדותית והמשתובבת. ההמונים שנוהרים לעיר, בעיקר מכל רחבי איטליה, ומהעולם, מתכוונים למצות ולזקק את החוויה החושית העזה עד הטיפה האחרונה.
העיר והקרנבל
קרנבל המסכות בוונציה התגבש לפני מאות שנים, בימי הביניים המאוחרים. האזכור הראשון לאלמנט המרכזי שמאפיין את קרנבל המסכות נמצא בצו רשמי של עיריית ונציה מ- 1268, המטיל איסור חמור על מתחפשים-מתחזים להשתתף במשחק ה"Eggs" (מונח תיאטרלי ? טכני במקורו, שבא לתאר פעילות בתבנית קבועה וחוזרת). פרנסי העיר ידעו היטב את מעשיהם, שכן השימוש במסכה יצר פתח להתנהגות מתירנית וסוררת, שאיננה הולמת את הרוח השמרנית והמכובדת של העיר האימפריאלית, שרק כמה עשרות שנים קודם לכן הובילה את מסע הצלב הרביעי אל קונסטנטינופול. פרנסי העיר נוכחו לדעת כי אין להטיל על הציבור גזירה שאיננו יכול לעמוד בה. החגיגה המסורתית, החשש מפני הלנט העומד לבוא והשאיפה אל הכאוס הוציאו את האנשים, חמושים במסכותיהם, אל הרחוב. במשך השנים התפתחו יחסים מורכבים ואמביוולנטיים בין רשויות השלטון הוונציאניות, שניסו באופן סיזיפי וחסר תוחלת לעקור את הנוהגים ה"פסולים" של הקרנבל מן השורש, לבין ההמון העיקש, שבאופן בלתי מתפשר שימר ושכלל את דפוסי החגיגות, עד שהביא אותם לרמות מרתקות של חילופי זהויות וטשטוש גבולות מסגרתי. בשנת 1608 החל השינוי, שעתיד היה להקנות לעצמו אחיזה איתנה. "מועצת העשרה" מטילת המורא, הגוף השיפוטי החזק של אימפריית הדוג'ים הימית, תיקנה תקנה שאסרה על חבישת מסכה במשך כל ימות השנה (סכנה חמורה למוסר ולסדר הציבורי). פרק הזמן היחיד שבו הותר הדבר היה בתקופת הקרנבל עצמו, ובאירועים ומשתאות חגיגיים ורשמיים, שהשימוש במסכה במהלכם ? הותר באופן חריג ומבוקר. "מועצת העשרה" לא היססה לגזור עונשים כבדים על אלה שהעזו להפר את התקנות, שבלאו הכי היו מקלות לטעמה ? גברים שפעלו בניגוד להוראות הצו נידונו למאסר של שנתיים, שלאחריו באה "השלמה" של שירות בצי האומה, במשך כ-18 חודשים, כחותר באחת מספינות העבדים שהרכיבו את צי האוניות של האימפריה. גורלן של הנשים לא היה טוב יותר - זו שהעזה להפר את הצו נידונה למלקות חמורות, תוך כדי מסע השפלה, שהתחיל בגשר הריאלטו והסתיים בקשירתה אל אחד משני עמודי הגרניט (שלצורך העניין הפכו לעמודי קלון), שבמרכז פיאצה סאן-מרקו. היה זה רק הפתיח בסדרה חמורה של עונשים שכללה, בין היתר, נידוי חברתי, איסור על כניסה לטריטוריות העיר במשך 4 שנים וקנס כבד של 500 דוקאטים (סכום עצום לאותם הימים). מאז ועד היום חלפו מים רבים בין 117 האיים הקטנים שמרכיבים את ונציה.
התמורות: הקרנבל החליף את מלחמת המעמדות
ראשית, פני הקרנבל השתנו לבלי היכר. חגיגות הקרנבל באירופה של ימינו אינן עונות על הצורך שלשמו נוצרו מלחמות הקרנבל. הן מתאימות יותר לפעילות חברתית משעשעת של שלהי המאה ה-20, יותר מאשר למסורת קרנבל ימי-ביינמית. רוב השינויים שחלו במסורת הקרנבלים באירופה הוכנסו בהם במהלך המאה ה-19. באמצע המאה הזאת עוצבו רבים מן הקרנבלים המוכרים לנו כיום. ברוב המקרים שרדו הקרנבלים, גם אם בלבוש אחר, בזכות פעלתנותם של תושבי העיר בה התקיימו. מלחמת המעמדות אינה משמשת היום עילה לקיום קרנבלים באירופה. המעמד הבינוני, שמקיף את רובה המוחלט של האוכלוסייה בערים כמו קלן בגרמניה, בינש בבלגיה, באזל בשווייץ וניס בצרפת, הוא זה שמארגן ומפעיל את הקרנבל. הפעילות הקהילתית החליפה את מלחמת המעמדות. הקרנבל מאחד קבוצה לא גדולה במיוחד של אנשים. אין מדובר כאן על גוף ערטילאי כמו עם או עיר, אלא בשכונה הקרובה. בעיני המשתתפים אין זה משנה עד כמה קרובה תהלוכת הקרנבל למקור ומה היא מסמלת, כל עוד היא גורמת להם הנאה.


גורם שני, המפריד הפרדה משמעותית בין הקרנבלים של ימינו לקרנבלים של פעם, הוא הגורם הכלכלי. כל הקרנבלים של אירופה נתמכים משמעותית ע"י השלטון המקומי. תקציביהם באים מן הממסד. לממסד העירוני יש עניין בקרנבל כגורם קורת-רוח לתושבים, אך גם, ובעיקר, יש לו אינטרס כלכלי מובהק בהמשך המסורת הקרנבלית. הקרנבלים, בייחוד אלו של אירופה, הם מנוף אדיר למשיכת תיירים ולעידוד העסקים. זאת הבינו יפה אנשי התיירות של ניס, הרווים נחת מאלפי האוטובוסים המגיעים אליהם מדי שנה מרחבי אירופה. זאת הבינו גם פרנסי העיר ונציה, כשנוכחו שבשיא עונת השפל בחורף של צפון איטליה אפשר להגיע לתפוסת שיא בבתי המלון. להבדיל מקלן או באזל, לא ניחנה ונציה בקרנבל עתיק יומין. הקרנבל העתיק של ונציה בוטל ב-1797, כאשר נפלה הרפובליקה הצרפתית בידי נפוליאון. מוזר ככל שיישמע, דווקא בוונציה, ששמה מתקשר עם קרנבל יותר מאשר כל עיר אחרת, לא היו קרנבלים במשך מאתיים שנה. אך תיירני העיר שמו לב, שבעיר הנראית כתפאורה אידיאלית לקרנבל יהיה זה בזבוז שלא לקיים אחד כזה, לכן המציאו קרנבל משלהם לפני עשרים וארבע שנים, אשר תופס מקום גדל והולך על מפת הקרנבלים של אירופה. בתקופת הקרנבל אוכלוסיית העיר יותר ממכפילה את עצמה, כתוצאה מגלי המבקרים שמגיעים מכל קצות ארץ ועולם. עם הזמן חשו תושבים בעיר כי הגולם קם על יוצרו. כמו בשוליית הקוסם, מאיים נחשול התיירים להטביע את העיר. ראש העיר הנוכחי, הידוע במזגו הלוחמני, אשר יצא בשנת 2000 בהצהרה אבסורדית ונחושה שלפיה תיירים אינם רצויים עוד בעיר התעלות, איננו מסוגל (וספק אם הוא באמת רוצה) להתגבר על נחשול התיירות האדיר ששוטף את מאות גשריה הציוריים של העיר מדי חודש פברואר בכל שנה. כמויות המזומנים הרבות שמוזרמות לקופותיהם של בעלי העסקים בתקופה זו יוצרות פלטפורמה כלכלית אדירה לעיר, שעורקי התנהלותה המסחרית מתבססים בלאו-הכי על תעשיית התיירות ההמונית. לקרנבל ונציה של ימינו יש לוח אירועים, אשר בגלל האופי האיטלקי מתפרסם לעתים שבוע לאחר הקרנבל, הוא מורכב מהצגות וממופעים, רובם על במות בעיר או מופעי רחוב, מופעי ריקוד, שירה ונגינה, פנטומימה וליצנות. יש תהלוכות של תחפושות, תחרויות, ועוד. עם זאת, ההתרחשויות העיקריות בקרנבל הן ספונטאניות ולא בהכרח האירועים היזומים. כמו כן מתקיימים נשפי מסיכות מהודרים במיוחד, עם ארוחות כיד המלך וריקודים, בתשלום, שיכול להגיע עד מאות דולרים, ובהם חלה על האורחים חובת הופעה בתחפושת מתאימה. מי שידו אינו משגת להיכנס לאחד הנשפים הללו, יכול פשוט להתרשם מהאווירה העליזה ברחובות, ללגום קפוצ'ינו חם, או מוטב אספרסו ארוך, להתבונן בתיאטרון האנושי הזה וליהנות מהמראות והקולות. -
כרטיסים ומידע נוסף
לרכישת כרטיסים לנשפים: Azienda di Promozione Turistica di Venezia, Calle del Rimedio 4421, Castello 30100, Venezia, Italy טלפון: 39-0-41-529-8701

לאתר הקרנבל - לחץ

פרטים נוספים אפשר לקבל במשרד התיירות האיטלקי: Italian Tourist Office Via Parigi 5, 00185 Rome, Italy Tel: 3906488991, Fax: 390648899228 -------------------------------- הכתבה - באדיבות אתר
www.gilihaskin.com
-------------------------------

לכתבה על הקרנבלים