קשה לכם לנשום?

צילום: Shutterstock

לאחר ריצה כולנו מתנשפים, הדופק עולה ומערכת הדם והנשימה עובדות באופן נמרץ. דמיינו כי אתם נמצאים במצב הזה באופן רציף לאורך כל חייכם - זו התחושה שחשים מאות חולים בישראל הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי. חולים אלה לא חשים זאת לאחר ריצה מפרכת, לא לאחר הליכה נמרצת ולא לאחר מאמץ מסוג כלשהו. אותה תחושה מלווה אותם לאורך חייהם ואינה מאפשרת להם לקיים שגרת חיים תקינה.

יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה הפוגעת בכלי הדם העורקיים המעבירים דם מהלב לריאות ובעקבות זאת מעלה את הלחץ בכלי דם אלה. המחלה גורמת לעומס גבוה בהעברת הדם אל הריאות, ובעקבותיו ללחץ על החדר הימני של הלב העלול להתפתח לאי ספיקת לב ימנית. במקרים שבהם המחלה אינה מטופלת כראוי עלול הלב הימני לקרוס, דבר העלול להוביל למוות. לא בכדי מדובר באחת מן המחלות הקשות ביותר.

המחלה פוגעת בעיקר בנשים, והחולות בה הן מנועות מלהיכנס להריון בשל החשש מפגיעה קשה בבריאותן בעקבות העומס הרב על הלב לאורך תקופת ההריון.

מהלך המחלה נמשך בין מספר חודשים למספר שנים. עשרה אחוזים מהחולים נושאים מוטציה בגן מסוים הגורם למחלה. בעקבות זאת ישנן משפחות שבהן יותר מאדם אחד חולה במחלה. יחד עם זאת חשוב לציין כי המוטציה הגנטית אינה מובילה בהכרח לחולי במחלה.

בעיית האבחון

החולים במחלה סובלים מקשת של סימפטומים הנעה מקשיי נשימה ועייפות ועד קושי ללכת מרחק קצר של כמה מטרים. סימפטום נוסף של המחלה, הנגרם בעקבות חוסר החמצן בדם, הוא כיחלון בשפתיים ובקצות האצבעות. הסימפטומים האמורים אינם ספציפיים ועלולים לאפיין מחלות אחרות, כמו אסתמה, קוצר נשימה, בעיות בכושר הגופני ואפילו לחץ וחרדה. בעקבות זאת פעמים רבות החולים אינם מגיעים כלל לרופא, וגם כשהם מגיעים הבדיקות הראשוניות אינן מובילות לאבחון המחלה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

האתגר באבחון המחלה עלול להוביל לאיחור של מספר שנים באבחונה ובתחילת הטיפול בה, דבר העלול לחרוץ את גורלו של החולה. למעשה, על כל חולה מאובחן ישנו חולה אשר אינו מאובחן באופן נכון ואינו מטופל במשך שלוש שנים מיום הופעת המחלה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות המודעות למחלה עלתה. בעקבות שינויים שנערכו בבדיקת אקו לב ניתן כיום להעריך את הלחץ הריאתי כסימן ראשוני למחלה. בבדיקות המשך, הכוללות בין היתר צנתור של החדר הימני (הליך פשוט הרבה יותר מהצנתור המוכר), בדיקת תפקודי ריאה, CT של החזה ובדיקות דם לשלילת מחלות אחרות, ניתן לאשש את האבחנה.

כיצד מטפלים

בניגוד למחלות רבות, מצבו של החולה ביתר לחץ דם ריאתי אינו מושפע מתזונה לקויה או מחוסר פעילות גופנית. יחד עם זאת מומלץ לחולים במחלה לשמור על כושר גופני באופן מתון ובהשגחה, כדי למנוע התעלפויות בשל המאמץ הרב.

מטרת הטיפול התרופתי במחלה להביא להרחבת כלי הדם של הריאות ולהורדת לחץ הדם הריאתי. כשהמחלה בראשית דרכה ובמצב קל מאוד, ניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות אקו לב מדי שישה חודשים. בדרגת החומרה הקלה והבינונית של המחלה יטופל החולה בטיפול הניתן דרך הפה כגון טרקליר (Bosentan) או ויאגרה (Sildenafil), אותה התרופה המוכרת מתחום אחר, אך במינון שונה. במקביל מטופלים החולים באמצעות תרופות לדילול הדם לצורך מניעת קרישי דם. במקרים הקשים של המחלה ישולבו תרופות ממשפחת הפרוסטציקלינים (מרחיבי כלי דם) אשר יינטלו באמצעות אינהלציה או דרך הווריד.

הטיפולים התרופתיים עשויים להביא להטבה ניכרת ולשיפור ביכולת לבצע פעולות שבהן התקשו החולים קודם, כמו הליכה, עלייה במדרגות ועוד. כאשר טיפול זה אינו מביא להטבה, אין מנוס מביצוע השתלת ריאות.

כמו במחלות רבות אחרות, גם במחלה זו האבחון הוא השלב הבעייתי ביותר העלול לגזור את גורלו של החולה. במידה שאתם מרגישים סימפטומים של דרכי הנשימה שלא משתפרים למרות טיפולים תרופתיים שקיבלתם, מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקה מקיפה יותר, כולל הפנייה לרופא מומחה בטיפול במחלות ריאה. כיום האופטימיות עולה, בעקבות היצע הטיפולים ההולך ומתרחב ועליית המדרגה באבחון המחלה המאפשרים לחולים רבים לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.

פרופ' מוטי קרמר הוא מנהל המכון למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין קמפוס בלינסון

חדשות בריאות נוספות:

צנתור או ניתוח מעקפים?

המיץ שיפחית את לחץ הדם שלכם