קשישים חסרי מנוח

"לצוד פילים". צילומים: ורד אביר, באדיבות סרטי יונייטד קינג 

התסריטאי-במאי-סטנד-אפיסט רשף לוי כבר הוכיח על המסכים ועל הבמות שהוא יודע היטב לנסח את ההוויה הישראלית על האבסורד, הצחוק והעצב שמשמשים בה בערבוביה מוטרפת ייחודית. בין אם ב"החולה ההודי" בתיאטרון או ב"איים אבודים" האוטוביוגרפי-משהו בקולנוע, רשף מקפיד תמיד לסכור כל ים דמעות פוטנציאלי בצחוק ובהומור, ולעצור היסטריית צחוק בצביטה מפכחת. כך גם בסרט החדש שלו, "לצוד פילים", דרמה קומית או קומדיה דרמטית - איך שתרצו - שגם היא שואבת קצת השראה מהבית (מאבא שלו, שהיה איש לח"י ושדד בנקים בימי המנדט).

הסיפור מתרחש בירושלים, וכמו ב"איים אבודים" של לוי, שבמרכזו עמדו מתבגרים, גם הפעם מניע את העלילה נער מתבגר, יונתן שמו (גיל בלנק), ילד גאון ודחוי חברתית, שממש בתחילת הסרט מאבד את אביו, דניאל, גאון מבוזבז שזה עתה סיים לתכנן מערך אבטחה לסניף בנק גדול, לנגד עיניו, ואולי גם קצת באשמתו. או כך לפחות הוא מרגיש. אבא דניאל המנוח (צביקה הדר בתפקיד קטן) ניתק לפני שנים רבות כל קשר עם משפחתו, וכך מוצאת עצמה אלמנתו דורית (יעל אבקסיס) נזרקת עם יונתן מדירתם ונאלצת להיות יצירתית במציאת מקורות הכנסה לאחר שמתברר כי הבנק שבו מת דניאל בשעת עבודתו מתנער מאחריות ומסרב לשלם כל פיצוי.

אחד האנשים שאליהם היא פונה הוא אליהו, אביו הקשיש והנרגן של דניאל המנוח, שחי בבית אבות עם חברו הטוב יותר מימיהם בלח"י, ניק, שהוא כמעט עיוור ולא תמיד לגמרי מפוקס, ועם אשתו האהובה רודה (בריטית במקורה!), ששוכבת בתרדמת בעקבות שבץ מוחי. עוד קשיש שהיא פונה אליו אחרי שנים של נתק הוא אחיה הלורד של רודה, שחקן כושל ונרקיסיסט, שאמנם בא לדרוש בשלום אחותו ואחיינו, אבל בעצם מגיע בניסיון לחלץ רכוש משפחתי אבוד כי הוא זקוק לכסף.

ואם כל זה נשמע די עצוב ומדכדך - תשכחו מזה: לוי כמו לוי, לוקח את כל החבורה הזו למחוזות מצחיקים-מוטרפים. הנכד שהופקד בידי סבו הזר לו למטרות בייביסיטר, מצליח לשכנע את הזקן הרוטן-מגדף לשדוד את סניף הבנק שבו מת אביו, כדי להתעשר וגם כדי לנקום.

עוד על קולנוע:

החיים הם סרט

ארנב בארץ הפלאות

לא כל הנוצץ