ראש השנה: חגים במשפחה הרב-דורית

(צילום: Shutterstock)

החגים מעוררים השראה והתרגשות. בני המשפחה מצפים לפגוש את כולם, ושואפים לחוש את תחושת ההרמוניה המשפחתית. אווירה מיוחדת זו מתרחשת למרות שהמשפחה הישראלית נפגשת לעתים קרובות יחסית בארוחות שבת או בסתם ימי חול. החגים מאפשרים גם מפגשים עם המשפחה המורחבת, דודים ובני דודים, ולפעמים מצטרפים גם חברים קרובים.

תמונה משפחתית מלוטשת זו מסתירה לפעמים סדקים ופגמים, ומחפה על מתחים ועל כעסים. שאלות כגון אצל מי חוגגים מתעוררות כמעט בכל משפחה, במיוחד בחגים היותר נחשבים כמו ראש השנה ופסח. תחושות של חוסר חשק לפגוש דודות מעצבנות השואלות שאלות מיותרות מעיבות לעתים על אווירת המשפחתיות. ההמולה והצפיפות עלולות להעיק על כולם והשתוללות הילדים הקטנים יכולה לשגע את המבוגרים. התמהיל של סבים, ילדים בוגרים, נכדים ולפעמים נינים, דודות ודודים ומכרים ותיקים הופך להיות מסובך ומורכב, אבל אין ברירה, את החגים חוגגים במשפחה. 

אז איך שורדים את החגים במשפחה המורחבת והרב-דורית? איך שומרים על האווירה החגיגית ומונעים פגיעה באנשים קרובים?

להלן כמה דוגמאות:

1. אצל מי חוגגים?

אחת הסוגיות העולות כמעט אצל כל זוג צעיר המנסה לבנות רקמת יחסים מאוזנת של זוגיות ויחסים עם משפחות המוצא היא אופי הביקורים המשפחתיים ותכיפותם. לכל משפחה דפוס משלה, ולא תמיד תדירות המפגשים דומה בין שתי משפחות המוצא. יש והקשר עם ההורים של אחד מבני הזוג אינטנסיבי ותכוף יותר, וכל עוד מדובר בימים שגרתיים, שונות זו מתקבלת בדרך כלל. אך כאשר מדובר בחגים, ההורים של שני בני הזוג עומדים על זכויותיהם לארח ומצפים מהילדים ומהנכדים להשתתף אתם בשמחת החג. 

אחת הדרכים למנוע פגיעות היא להנהיג רוטציה של ביקורים בין ההורים. ואכן רוב המשפחות נוהגות היום כך. אלא שהתיאום לא תמיד פשוט. לפעמים אחד ההורים מבקש לשנות את סדר הרוטציה וזה עלול לפגוע בהורים של בן הזוג השני או להפר את האיזון שהושג . לעתים מתעוררת סוגיית המפגשים עם האחים והאחיות אשר מחויבים גם הם לביקורים אצל הורי בני זוגם. הפאזל הופך להיות מסובך ומורכב, ואם כבר מוצאים פתרון על ידי כך ששנה אחת האחים נפגשים ובשנה שלאחריה מתפזרים כל אחד להורים של בן הזוג, מה יעשו בשנה זו ההורים המבוגרים? יחגגו לבד? יצטרפו לאחד הילדים, יחגגו עם חברים? ייסעו לחו"ל?

שאלות אלה גורמות להרבה משפחות לעסוק בסוגיה זו כמה שבועות לפני החג. התעסקות זו מעלה לעתים מתחים וכעסים, ובני המשפחה מגיעים לארוחת החג מותשים ובמקום מפגש משפחתי מהנה ומרגש הוא הופך להיות מעיק ומכביד.

לשאלות אלה אין תשובה אחת נכונה המתאימה לכל המשפחות. המפתח להתמודדות מוצלחת הוא הידברות והתחשבות. שמירה בבטן לא תעזור, ואולי אף תגביר את המתח. אם כל אחד מבני המשפחה יגלה קצת גמישות ורגישות למורכבות הסיטואציה המשפחתית ניתן יהיה להגיע לפתרון אופטימלי גם אם הוא לא האידיאלי.

2. האם חייבים לחגוג עם כל המשפחה המורחבת?

מטבע הדברים עוברת המשפחה שינויים במהלך החיים המשפיעים על הדינמיקה בין בני המשפחה. עם השנים, כאשר אנחנו הופכים בעצמינו להורים, משפחת המוצא הגרעינית שלנו הופכת להיות המשפחה המורחבת, וגם לדודים ולדודות מתפתחת משפחה מורחבת משלהם, כך שההזדמנויות למפגשים רחבים של כל השבט הולכים ומתמעטים. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


לעתים ישנם דודים או מכרים של ההורים הממשיכים להצטרף למפגשים המשפחתיים אם בשל מערכת יחסים מיוחדת או בשל בדידות של הדוד או המכר המעוררת תחושת מחויבות של ההורים. במקרים כאלה עלינו לגלות גמישות "ולקבל אותם כמות שהם", גם אם הם לא משתלבים או מעירים הערות לא לעניין. 

3. איך שורדים את המפגש הרב-דורי?

במשפחות רבות ישנם כיום ארבעה דורות. לכל דור קצב התנהלות משלו, שפה משלו ודפוס התנהגות משלו. תארו לעצמכם מפגש של כל ארבעת הדורות ביחד סביב שולחן החג בחדר רגיל, לא גדול במיוחד. לילדים הקטנים אין סבלנות לשבת הרבה זמן סביב השולחן, גומרים לאכול אחרי כמה דקות, קמים מהשולחן, מתחילים להתרוצץ ולהרעיש. המבוגרים מבקשים להמשיך את הארוחה בנחת, לשוחח סביב השולחן, אך ההמולה עלולה להוציא אותם מדעתם. לפעמים גם אפשר לשמוע הערות של המבוגרים על חוסר נימוס או על טעויות בחינוך.

אז איך מתמודדים? הרי כולנו נהנים בסופו של דבר מהמשובה של הקטנים, מצפים לפגוש אותם ולחוש את שמחת החיים התמימה שלהם. ראשית, מגיל מסוים אפשר לבקש מהילדים להתנהג על פי כללים מסוימים. אפשר למנות בכל פעם מבוגר אשר יפעיל אותם באמצעים שונים. אפשר להכין משחקים או הפעלות המותאמים לגילי הילדים ולמנות את הילדים הגדולים כאחראים לקטנים יותר. וכדאי כמובן שהמבוגרים יצטיידו בסבלנות וברוח טובה, שהרי מדובר בילדים.

לעתים ישנם פערי דורות ומתחים גם בין הילדים הבוגרים להוריהם על רקע של מטענים מהעבר. לפעמים קורה שאין הידברות ישירה על הקונפליקטים, ודווקא במפגשים נאמרות הערות ביקורתיות או ציניות המבטאות את המתחים ואת הכעסים. חשוב להיות ערניים ולהימנע מהערות אלה. הן עלולות להעיב על אווירת החג ולהגביר את תחושת המתח והתסכול. 

4. כשסבא וסבתא מזדקנים ומתקשים להמשיך ולארח את כולם.

אחת הדילמות החוזרות במשפחות רבות קשורה בקושי של אנשים מבוגרים להכיר בכך שהם כבר לא מסוגלים לעשות דברים כפי שעשו לפני שנים והבושה שהם חשים מול אובדן יכולות אלה. מצד שני קיים חשש שבני המשפחה לא יגלו מספיק רגישות לקשיים אלה, ולמרות ה"הבנה" שהם מגלים לקושי של הוריהם להמשיך לתפקד הם עלולים לפגוע בהם. ויתור מיידי על האירוח של ההורים המזדקנים עלול לפגוע בהם. לפתור את הבעיה "בקלות לכאורה" כגון מילות הרגעה של הבת הגדולה כמו: מה הבעיה, השנה החג אצלי, אינה מתקבלת בקלות, כי עבורם זהו סימן לאובדן, לירידה, לתחילת הסוף.

חשוב להתמודד עם קשיים אלה בהדרגה. אפשר להנהיג הרגל שכולם משתתפים בהכנת התבשילים לחג עוד לפני שההורים ממש מזדקנים ולא מסוגלים להכין הכול בעצמם, ואז ההשתתפות אינה קשורה לאובדן יכולות אלא לנורמה משפחתית. 

כמו כן, האירוח לא חייב להיות רק בבית סבא וסבתא, אלא יכול לעבור ברוטציה בין הבתים של הילדים, כך שהפרידה מבית סבא וסבתא לא תהיה חדה.

כאשר הנכדים הופכים בעצמם להורים וסבא וסבתא הופכים להיות סבא וסבתא רבא, הם יכולים לחוש תחושה נפלאה של המשכיות הדור דרך הנינים הקטנים. זכות גדולה נפלה בחלקם, והמפגשים המשפחתיים המורחבים תורמים לרווחתם ולאיכות חייהם. יחד עם כך, מטבע הדברים מקומם במשפחה המורחבת הופך להיות יותר ויותר פסיבי. לפעמים זהו גם רצונו של הדור המבוגר, בשל הפחתה במסוגלות להיות פעיל ואנרגטי. אבל זה לא מפחית את הצורך שלו במעורבות משפחתית, ועל כן חשוב לעזור לו לשמור עליה. 

תקופת החגים יכולה להוות הזדמנות פז להתחברות בין-דורית ורב-דורית ולחזק את הקשר המשפחתי. אבל כאמור, עלולים לצוץ קשיים שונים בשל המורכבות של המבנים המשפחתיים. מורכבות זו קיימת אמנם במשך כל ימות השנה, אך נוכחותה מועצמת במפגשים משפחתיים המתרחשים בחגים. יחד עם זה, מטבענו אנו אוהבים חגיגות וחגים. לכן אנו עלולים לחוש רגשות מעורבים סביב החגים. אך אם נהיה מספיק ערניים ומודעים לרגשות אלה ונשכיל לנווט את מפגשי המשפחה בשלום, נוכל להמשיך וליהנות מהערך המוסף של החגים לחיינו היומיומיים, ולהעביר לדורות הצעירים את המורשת המשפחתית שלנו.




לקהילות פסיכולוגיה ומשפחה: לחצו