רואים צלול

צילום: Shutterstock 

יותר מ-50 אלף ניתוחי קטרקט (ירוד) מבוצעים מדי שנה בישראל. ברוב המקרים קטרקט מתפתח בגילים 60 עד 80, אך הוא עלול להופיע בגיל מוקדם יותר, למשל בקרב חולי סוכרת, לאחר שימוש ממושך בסטרואידים או לאחר חבלה בעין. כמו כן ישנם תינוקות שנולדים עם קטרקט מולד. בנוסף, עישון וחשיפה לשמש ללא הגנה מהווים גורמים מאיצים להתפתחות קטרקט.

ברוב המקרים תהליך התפתחות הקטרקט הדרגתי, והתוצאה היא טשטוש הראייה כתוצאה מעכירות בעדשת העין הטבעית, האחראית למיקוד קרני האור החודרים דרך האישון אל הרשתית. כיוון שמעבר קרני האור אל תוך העין משובש, הראייה נעשית מטושטשת וגורמת לראיית "עננים".

קיימים מספר סוגי קטרקט, בהתאם לאזור העכירות בעדשת העין ולחומרת העכירות, ולכן דרגת הטשטוש עשויה להשתנות מאדם לאדם. לעתים בנוסף לטשטוש מופיעים סנוורים בלילה מפנסי כלי רכב. כשדרגת הקטרקט חמורה עלולה להתקבל תמונה מטושטשת עד למצב שבו לא ניתן לזהות פרטים. הטיפול חיוני על מנת לאפשר חזרה לתפקוד רגיל.

כיום, כשתוחלת החיים גבוהה וגם בני 80 ומעלה מתפקדים באופן עצמאי ואף נוהגים, לראייה מיטבית יש חשיבות רבה הן לתפקוד והן לשמירה על הביטחון האישי.

הטיפול היחיד בקטרקט הוא ניתוח להחלפת עדשת העין העכורה בעדשה מלאכותית. מטופלים לאחר ניתוח קטרקט חשים ש"וילון" הוסר מעיניהם. הם רואים שוב את כל קשת הצבעים, ולא מוגבלים בפעילויות היומיום.

כיום קיימות שתי שיטות ניתוחיות לביצוע ניתוח קטרקט. הראשונה והוותיקה כוללת יצירת פתחים בקרנית באמצעות סכין זעירה, פתיחת פתח בקופסית העדשה באופן ידני, פירוק ושאיבת חלקי העדשה העכורה באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד זעיר (פאקואמולסיפיקציה), ולבסוף השתלת העדשה.

השיטה השנייה שהולכת ותופסת מקום בשנים האחרונות כוללת ביצוע רוב שלבי הניתוח בלייזר, כגון יצירת הפתחים בקרנית בדיוק מרבי, פתיחת פתח עגול בקופסית העדשה ופירוק העדשה העכורה באופן ממוחשב בטכנולוגיית פמטוסקונד-לייזר. בשלב השני משתמשים במכשיר הפקואמולסיפיקציה לפירוק סופי של העדשה ולשאיבת חלקי העדשה, ולבסוף מוחדרת לעין העדשה המלאכותית.

הניסיון המצטבר מביצוע ניתוחי קטרקט בלייזר מצביע על מספר יתרונות ביחס לשיטה המסורתית:

- דיוק רב במיקום הפתחים בקרנית.

- טיפול אפשרי באסטיגמציה (צילינדר) באמצעות חתכי קרנית מיוחדים.

 
- יצירת פתח עגול ומדויק בקופסית העדשה כתחליף ליצירת פתח ידני.

- הקטנת הפעולות המבוצעות באופן ידני בתוך העין והחלפתן בפעולות ממוחשבות מדויקות על ידי מכשור לייזר מתקדם.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

- אפשרות למיקום טוב ומדויק של העדשה המלאכותית. לדבר זה חשיבות מכרעת בהשתלת עדשות מתקדמות (פרימיום) לצורך הקטנת התלות במשקפיים (עדשות טוריות לתיקון אסטיגמטיזם, עדשות מולטיפוקאליות לצורכי ראייה רב-תכליתית לכל הטווחים).

 
- שימוש באנרגיה נמוכה יותר לצורך פירוק העדשה העכורה וסיכון מופחת לפגיעה בתאי האנדותל שבקרנית ולבצקת ממושכת בקרנית.

- אפשרות לביצוע ניתוח במקרים מורכבים כגון אצל מטופלים הסובלים מניסטגמוס ומעיניים קטנות.

- אפשרות לטיפול בקטרקט "בשל", הנחשב למורכב יותר לטיפול.

בשתי השיטות מושג שיפור ניכר בראייה והתוצאות מצוינות. יחד עם זאת, הניסיון שנצבר בישראל והמסקנות שאליהן הגיעו כ-30 רופאי עיניים המנתחים קטרקט באמצעות לייזר דומות למסקנות המחקרים שנערכו בחו"ל והצביעו על דיוק רב יותר בכל שלבי הניתוח, על ירידה בסיכוי לסיבוכים לאחר הניתוח ועל רמת בטיחות גבוהה יותר.

ד"ר שמואל לוינגר הוא המנהל הרפואי של רשת המרכזים הרפואיים "עיניים". ד"ר אורי מלר הוא מנהל מרפאת קטרקט במרכז הרפואי "עיניים" ת"א ומנתח בכיר בבית חולים "קפלן"

עוד על בריאות:

להאט את שחיקת הסחוס

הסרטן שאפשר לנצח

להתמודד עם הסוכרת

מורידים את לחץ הדם