רוב הצינתורים אינם מאריכים חיים

ממחקר לדש שנערך באוניברסיטת באפלו בארצות הברית מתברר, כי אצל אלה הסובלים מכאבי חזה בשעת מאמץ, אך אינם מצויים בסכנת חיים, הסטנט (תומכן) המותקן בעורקים בצינתור אינו מועיל להאריך את תוחלת החיים יחסית לטיפול תרופתי רגיל. המשמעות: כחצי מיליון צינתורים הנערכים בארה"ב מדי שנה - מיותרים. תפקיד הסטנטים הוא להרחיב את כלי הדם במקומות שבהם נוצרת חסימה בגלל היצרות עורקי הלב מסיבות שונות. המצאת הסטנט גרמה לירידה ב-75% בצורך של חולים לעבור ניתוח מעקפים. בארץ - שבה מבוצעים כעשרת אלפים ניתוחים להחדרת סטנט בשנה - נכלל הסטנט בסל התרופות.
התוצאות הפתיעו את החוקרים
כאמור, המחקר האמריקני בדק את יעילות הסטנטים לא על חולים המצויים בסכנת חיים מיידית, אלא אצל כאלה שבהם נדרש הניתוח לצורך שיפור איכות חייהם, בעיקר במצב של כאבי חזה קבועים. במחקר, שנערך על חולים שהתלוננו על כאבי חזה קבועים אולם לא היו בסכנת חיים, הוחדר סטנט לכמחצית מהנבדקים, בעוד היתר קיבלו טיפול תרופתי רגיל. אחרי חמש שנים היה שיעור התמותה בשתי הקבוצות כמעט זהה: 211 מהחולים שצונתרו נפטרו, לעומת 202 בין אלה שלא צונתרו. מתברר כי החדרת הסטנטים גם לא הועילה להקלה בכאבי החזה לאורך זמן. ד"ר ויליאם בודן, קרדיולוג מאוניברסיטת בפאלו שהוביל את המחקר, טוען כי התוצאות הפתיעו את החוקרים. עם זאת, הוא לא מציין בתוצאות המחקר מה הסיבות הטכניות לכך שהסטנטים לא הועילו. פרופ' ראובן איליה, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, אמר בתגובה ל"הארץ", כי המימצאים אינם מפתיעים אותו, היות שהסטנטים אינם מוחדרים כדי לפתור סתימות מסכנות חיים בעורקים ראשיים, אלא על היצרויות חלקיות בעורקים לא חשובים.