רוצים לעשות? פשוט תתחילו

לא מעט אנשים שכמהים להתמיד בפעילות גופנית בונים על ההתחייבות הכספית למכוני הכושר, שתגרום להם להתגבר על "יצר המנוחה" ולהתייצב לאימונים. אולם בפועל, חדרי כושר רבים, על מתקניהם ושיעוריהם, מרוויחים בצורה מעט מחשידה. גם הנהלות המכונים מעידות על אי-התאמה בין כמות המתאמנים לבין רמת ההכנסות. כוח ההימנעות הוא כה חזק, שנדמה כי אפילו כסף לא תמיד יכול לעמוד בפניו. האם בכלל קיים כוח נגדי שיכול להתגבר עליו, כזה שידחוף אותנו מחוץ לאזור הנוחות ויסייע לנו להגשים מטרות?

הנה סיבה לאופטימיות: בתנאים הנכונים אנחנו הרי מבצעים משימות בלתי נחשקות, אפילו אם אלו לא משרתות אותנו באופן ישיר. חשבו, למשל, על תשלום קנסות. ובכן, בהינתן היכולת, מדוע שלא נהיה מסוגלים להוציא לפועל מטרות שיועילו לנו באופן מוחשי למדי? תשובה מעניינת אפשר למצוא בבלוג מבוסס המחקר של ג'יימס קליר, שעוסק באימוץ הרגלי חיים יעילים ומועילים. הוא כותב שאנחנו מעולים בקביעת מטרות ויעדים, אבל מתקשים בדרך כלל ליישם. לדעתו, הנתמכת בלא מעט מחקרים, הכול מסתכם בשאלה למי התחייבנו.

"כשאתם קובעים תוכניות לעצמכם, אתם למעשה קובעים תוכניות לאני העתידי שלכם", מסביר קליר. על פי משנתו, "האני העתידי" שלנו הוא יצור רציונלי שיודע להעריך תוכנית טובה, וקל לו להתחייב לבצע את מה שהאני הנוכחי שלנו מדמיין. זה קורה מפני שהוא מחויב רק בתיאוריה, על הנייר. אבל האני העתידי שלנו לעולם לא יכול להיות זה שמוציא לפועל את התוכניות. כך שאם המשימה שהבטחנו לעצמנו לבצע כרוכה בסיפוק מיידי, כמו לזלול עוגה, לאני הנוכחי לא תהיה שום בעיה. אם הגמול מגיע בדיחוי, כמו שקורה ברכישת שפה חדשה, הביצוע יהיה הרבה יותר מורכב.

לכתבות נוספות באתר מהות החיים

לעקוף את מכשול הסיפוק המיידי

סיפוקים מיידיים הם המכשול העיקרי בדרכו של האני הנוכחי לצמצום הפער מהאני העתידי. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה אקטיבית, כמו שליפת סיגריה כשאנחנו במתח, וגם בצורה פאסיבית - כמו לבחור להישאר בבית במקום לארוז אוהל ולצאת לטיול שטח. קליר מציג שלוש אסטרטגיות שמסייעות לעקוף בדרך מתוחכמת את המכשולים הפסיכולוגיים שהמוח מציב לעצמו, מה שסוקרטס כינה ,Akrasia ובעברית אפשר לתרגם לחולשת הרצון.

טקטיקה ראשונה: מנגנון התחייבות

תתחייבו בפני האני העתידי שלכם. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

קליר מספר כי הסופר ויקטור הוגו היה דחיין לא קטן, ובשביל לסיים את כתיבת "הגיבן מנוטרדם" נאלץ להיפטר מכל מלבושיו – כך שלא יוכל לצאת מהבית. הוגו יצר לעצמו נסיבות שלא מאפשרות הסחות דעת או התחמקות. האסטרטגיה הזו מכונה מנגנון התחייבות, והיא "עוזרת על ידי הגברת המכשול או המחיר של דפוסי התנהגות שליליים, או צמצום המאמץ הדרוש לדפוסים חיוביים", כדברי קליר.

אתם יכולים לחשוב על מנגנון התחייבות כעל כתיבת חוקה - האני הנוכחי שלכם יוצר תנאים חקוקים בסלע, וכשהאני העתידי שלכם יהפוך בתורו לנוכחי, לא יהיו לו הרבה ברירות אלא לעמוד בתנאים שהוצבו. דרוש לכך קצת אומץ, אבל זוהי אסטרטגיה יעילה ביותר: בהחלטה של רגע אפשר לזרוק את קופסת הסיגריות לפח, לפתוח חיסכון בהוראת קבע או לקבוע עם חבר נחוש שיגיע אליכם הביתה וימשוך אתכם – פיזית, אם הדבר מחייב - לצאת לריצה. "מצאו דרכים להפוך את ההתנהגויות שלכם לאוטומטיות מראש, במקום להסתמך על כוח הרצון בהווה", מסכם קליר את אסטרטגיית מנגנון ההתחייבות. "היו האדריכלים של פעולותיכם העתידיות".

טקטיקה שנייה: אמנות התחלת המשימות

ההתחלה היא החלק הקשה ביותר בביצוע המשימה. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

קליר מכנה אסטרטגיה זו "צמצום החיכוך הראשוני", והוא מתבסס על ההנחה שהמעבר בין שתי סיטואציות יותר קשה מהשהייה בכל אחת מהן. "לא ביצוע הפעולה הוא קשה, אלא להתחיל אותה... ברגע שמתחילים – זה בדרך כלל פחות כואב". מנוע של רכב פועל על הילוכים בדיוק מהסיבה הזו - המעבר מעמידה לנסיעה קשה יותר וצורך יותר אנרגיה מאשר הנסיעה עצמה. כשהרכב כבר נמצא בהילוך גבוה, האינרציה לוקחת על עצמה חלק ניכר מהנטל, ואילו בתחילת הדרך המאמץ גדול בהרבה.

הפחתת החיכוך הראשוני היא למעשה אמנות התחלת המשימות: "הקדישו את מירב האנרגיה והמאמץ לבניית ההרגל", הוא אומר, "ואל תדאגו לגבי התוצאות עד שהשגתם שליטה בביצוע הצעד הראשון". המיומנות הזו דורשת אימון, וניתן להתחיל בדברים קטנים שלא בהכרח קשורים למטרות ספציפיות. ככל שנקפיד לשמן את צירי שער היציאה מאזור הנוחות, כך המעבר לביצוע הפעולות יהיה חלק יותר.

טקטיקה שלישית: תהיו קונקרטיים

קבעו זמן ומקום ספציפיים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אתם נכנסים ללובי הבניין ופוגשים שכן-חבר. השיחה מתגלגלת אל המעלית ולקראת פרידה אחד מכם זורק "תקפצו מתישהו". זה לא שאתם או השכן לא מתכוונים לארח, אבל שניכם יודעים שהסיכוי לא גבוה. הדרך היעילה ביותר לארח או להתארח היא לקבוע יום ושעה, כמה שיותר סמוך לשיחה במעלית, ואם אפשר, רצוי אף באותו רגע.

קליר מציג הוכחה לגישה הזו במחקר החיסונים: אנשים שקבעו תאריך ושעה ספציפיים לקבלת חיסון היו בעלי סיכויים גבוהים משמעותית לעשות זאת, מאשר אלה שלא קבעו.

הצהרת כוונות שמלווה בזמן ובמקום ספציפיים מחזקת את הסיכוי להתרחשות הפעולה שהבטחנו לעשות, מכיוון שהיא מכניסה אותה למסגרת ומעניקה לה אחיזה בסדר היום. באסטרטגיה זו היומן הוא חברכם הטוב ביותר. הכנסת הפעולה הרצויה ללו"ז גם מאפשר להתכונן אליה מבחינה לוגיסטית, ולא פחות חשוב - מבחינה נפשית. קליר טוען כי על אף שזה נשמע טריוויאלי, "הצהרת כוונות ליישום יכולה להגדיל פי שניים - ואפילו פי שלושה - את הסיכוי שלכם לבצע פעולה בעתיד".

די לתירוצים

הנסיבות שמעכבות אותנו מלבצע את כל מה שאנחנו יודעים שכדאי לנו נתונות לשינויים רבים. האסטרטגיות האלו בנויות בצורה גמישה שמאפשרת לנו להתאים אותן למשימה ספציפית. לעיתים די בצעד אחד, לעיתים דרוש שילוב של כל השלושה. היעילות שלהן אינה מוטלת בספק, אך הפעולה שככל הנראה תהיה המנוף הכי חשוב בדרך להגשמת החלום – בין אם הוא לפרסם ספר, לפתח אפליקציה או לפתוח עסק – היא סינון. בחירת המטרות שלנו בקפידה היא דרך להבטיח שעייפות החומר לא תהווה גורם מפריע. למוח האנושי יש דרכים יצירתיות לעקוף כל הבטחה ולתרץ אותה, ולכן יותר מדי אתגרים עלולים לפגוע בסיכויים להגשמה. כשזה נוגע לחלומות החשובים לכם באמת, איכות על פני כמות עשויה להיות אסטרטגיה יעילה יותר.

לכתבה המלאה באתר מהות החיים

גם בגיל מבוגר אפשר וכדאי ליהנות מתחביבים

לחשוב מחוץ לקופסא - בעזרת טריק קטן

מחקרים מאשרים: החוש השישי אכן קיים

טעם של עוד: איך להפוך זיכרונות לחיוביים

רוצים לחיות כמו בעבר? חשבו שנית