רוקדת עם עמוד

צילומים: ישרי הלפרן 

נטע לי לוי היא רקדנית עמוד וגם בעלת סטודיו שמלמדת ומאמנת נשים את אמנות הריקוד שמתקשר באסוציאציה תרבותית-אוטומטית כמשהו שנע בין החושני לזימתי. אבל בעצם, כפי שמתברר בסרט, מדובר בסוג של ריקוד המשלב - ודורש - הרבה אתלטיות, גמישות, קואורדינציה ויכולות גופניות. ואולי באמת ההגדרה הכי נכונה היא זו של סבתה של לוי, המציידת אותה בדרכה לאליפות אירופה בריקוד על עמוד בספר תהלים זעיר ובברכות רבנים, שמגדירה זאת כ"התעמלות קרקע על עמוד". לוי ודרכה אל המקום הראשון באליפות אירופה הן מושא סרטו התיעודי של ישרי הלפרן, "רקדנית, עמוד וסרט", שיוקרן במוצאי חג שבועות (15.5) בערוץ יס דוקו בלוויין.

הלפרן הוא יוצר-מלווה נוכח בסרט נטול הקריינות וההסברים שרוב הזמן זורם עם הגיבורה, אשר מנהלת עם הלפרן דיאלוגים, מתווכחת איתו, עונה לשאלותיו, כועסת עליו ומדברת עליו במפגשים מתועדים עם אנשים אחרים בחייה. הלפרן מנסה לעתים להבין את הסיפור האישי של לוי, לפעמים מבקש להאיר בכלל את תחום עיסוקה ואת יחס החברה-סביבה כלפיו, ורוב הזמן אינו מעמיק באמת, אלא רק מרפרף בין השניים.

כן, לוי מספרת קצת על תחילת דרכה בתחום (ביפן, בשנת 2000, לשם נסעה לעבוד לא-חשוב-במה וגילתה את התחום), על ילדותה (תמיד רקדה, מגיל צעיר ידעה שאינה ברבי, "לא עברתי התעללות מינית ולא פיזית, אני לא מרגישה פצועה אבל כן, יש לי משקעים כמו לכל בן אדם... שמעתי את ההורים שלי רבים, ראיתי את אבא יוצא ומבלה בחוץ... היה לי החשק להיות האישה שבחוץ"), על הקשיים וההתמודדות עם בניית עסק ותחזוקו ("לפעמים אני חושבת למה אני צריכה להתמודד עם הלוואות וכל השטויות האלה..."), התסכול מהביורוקרטיה של התחרות ("אני בכלל אנטי ממסדית") והעובדה שאין לה זוגיות ("לא מתחילים איתי. מה אני אעשה?"). ולמרות זאת התחושה בצפייה היא יותר של הצצה חטופה לחייה של האישה הצעירה הזו, לא יותר.

כך גם בהקשר הרחב יותר, של המקצוע ויחס החברה אליו. לוי אמנם שבה ומצהירה בסרט שהיא עושה מה שהיא רוצה, שהיא "אוהבת את מה שאני עושה בין אם זה מוצא חן בעיניכם ובין אם לא" והודפת, לעתים בכעס, ניסיונות של הלפרן לחבר בין הריקוד על עמוד למחוזות אפלים (מסטיגמות חברתיות ועד חשפנות וקשר נתפס לזנות), אמה מביעה תמיכה מלאה בה ובסטודיו שפתחה, מייסדת "קום איל פו" מסבירה מדוע שילבה מופע של לוי בתצוגת אופנה של המותג ("סוג של מחאה על שימוש בנשים כאובייקט") ומנהל התחרות בהולנד מסביר את פופולריות הענף בבריטניה, ויש גם קטע מהפגנה נגד ניצול נשים וגופן, אבל גם כל אלה אינם מספקים תובנות של ממש, לא במקרה הפרטי ולא בכלל.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

לוי עצמה, אישה צעירה ונחושה, מפגינה יכולות מקצועיות מרשימות והתייחסות רצינית ביותר למקצועה. זה מתבטא באימונים, בחזרות, בהשקעה בכוריאוגרפיה, בתלבושות, באיפור, במשמעת עצמית בהופעות וגם - ממש כמו באליפות בינלאומית בכל תחום ספורט אחר - בהתרגשות שלפני ההופעה הקובעת ובתסכול העצמי מיד אחריה, בהתפרצות שאופיינית לכל הפרפקציוניסטים באשר הם, שזה לא היה מספיק טוב לטעמם. לוי בסערת נפש, על סף דמעות באותם רגעים, שמתחלפים קצת אחר כך באושר גדול - היא הזוכה במקום הראשון.

"רקדנית, עמוד וסרט", ערוץ יס דוקו בלוויין, יום ד', 15.5, 21:00. בימוי, צילום והפקה: ישרי הלפרן; תסריט: מיכל צוויבוים, ישרי הלפרן, ג'ואל אלקסיס; עריכה: מיכל צוויבוים, ישרי הלפרן. אורך הסרט: 55 דקות