רייכר מסכם: שנת סדום ועמורה
הגיעה העת לסכם את השנה שחלפה, והיד רוטטת מחמת הבושה. שפת התנ"ך השגיאה, המעפילה לשחקים מילוליים, רצופה ביטויים עזים, הפכה השנה למדמנה שבה טובלים מנהיגים ונבחרי המדינה. מה אירע לנו? מדוע שפת הביבים הזו רווחת ליד כל מייל, מיקרופון או בימה נישאה?
השנה שזה עתה חלפה מן העולם רשמה שיא: תרבות הדיבור נגוזה לבלי שוב. יושבים מנהיגים ונישאים מעם על בימות נכבדות, ומתיזים מבין שיניהם ים של חרפות. האם מדובר בבורות, או שמא בתאווה ורצון להשתלב בשפת האינטרנט ההמונית והדוחה?
חלפו הימים שבהם התנצחו מעל בימת הכנסת מנהיגים וראשי עם, השתמשו במילים חריפות אבל שמרו על כבודו של הבית. מדי יום אנחנו שומעים קולות דוחים מבית הנבחרים, הנשמעים כמעט בכל ויכוח מילולי. הם יודעים כי הם מצולמים ומוקלטים, ואולי דווקא בשל כך מוותרים על תרבות הדיבור ומשיקים לתחתית הדוחה. העברית הנפלאה עתירת הניבים, המשלים והפסוקים נמוגה לבלי שוב. העממיות שלכאורה חיובית היא, חונקת את הנעלה ואת הראוי.
אנחנו האשמים
די להטרדות המיניות המביכות במשטרה. צילום: Shutterstock
דוגמאות יש בשפע. אין יום שבו איננו קוראים בשקיקה ובדחייה את ההתבטאויות בין שועים רוזנים ונבחרים, המשתמשים בשפת אשפתות. לא נחזור עליהם. הם מצוטטים בכל אתר ואתר. יושבים ילדינו, נכדינו וגם נינינו וצופים במתרחש, ומאמצים לעצמם את השפה הזו, שהפכה כמעט לשפת הדיבור היומיומית.
רבנים שלשונם רצופה פסוקים משפת התנ"ך מצטרפים בחלקם למעגל הדוחה, ויורים רסיסי הסתה נטולי רסן. קצינים עתירי דרגות ומורמים מעם משמיעים מילות פיתוי המוניות, ולופתים את עכוזיהן של נשים העובדות במחיצתן. לסדום היינו? לעמורה דמינו? במי יש לתלות את הקולר? מדוע התבהמנו?
מגדלי הפאות והזקנים חובשי המגבעות יאמרו: התרחקנו מציווי התורה. זו אשמתנו. חילונים יאמרו: סגדנו לאיל הממון והזהב, יש לשוב למקורות ולהסתפק במועט. ואנחנו אומרים: הגיעה העת שנתבונן אל תוך עצמנו, ולא נחפש שפע של תירוצים וטענות שווא. אנחנו האשמים. כל אחד מאיתנו יטיב נא את דרכיו בדלת אמותיו, ישביח את שפתו ויקפיד על ניסוחיו, והאור והנהרה ישובו, אולי, לזכך את פינות חיינו.
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
גם אתם התרגזתם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה
סיכום 2015 במוטק'ה: מצעד הכתבות האהובות ביותר
סיכום שנה באופנה: המתלבשות המצטיינות של 2015
סוגרים שנה: מדריך הבילויים המלא
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
מר רייכר שלום,
בימים טרופים אלו אנו מחפשים קרן אור, אפילו שתהיה בשולי הענן. ואתה כהרגלך מראה לנו רק שחורות. לא זכור לי ששמעתי ממך איזו מילה טובה על דבר מה מלבד הפרסומת שלך לדיור מוגן. (בר...
מר רייכר שלום,
בימים טרופים אלו אנו מחפשים קרן אור, אפילו שתהיה בשולי הענן. ואתה כהרגלך מראה לנו רק שחורות. לא זכור לי ששמעתי ממך איזו מילה טובה על דבר מה מלבד הפרסומת שלך לדיור מוגן. (ברור ששם אתה לא אובייקטיבי).
איך אומרים: "שהאדם רע מנעוריו, או כסף מעוור עיני חכמים", כך שהאנשים לא השתנו העולם כמנהגו נוהג. מה שהשתנה זו המדיה והחשיפה שהכול מצולם ומתועד. התקשורת היא למעשה שמציפה את המים העכורים וטוב שכך. אולי בעלי השררה ישכילו ויבינו שיש שומר ומשקיף על מעשיהם ובבוא היום יתנו את הדין על כך. רוב האנשים בארצנו הם מלח הארץ, אנשים עם נתינה ועזרא לזולת ובכלל אנשים טובים. אין אין אני רוצה לחיות בעולם של שוטים ולראות רק את הטוב. בהחלט שיש מה לתקן בארצנו הקטנטונת ושבעת המלחמות. טוב שיש ביקורת ובכל זאת, אשמח אם אקרא כתבה שלך שיש בה קצת חיוביות על ארצנו ואנשיה, ותודה לאל שיש.