רייכר מתרגז: אלימות במשפחה

המדינה עצרה את נשימתה ועיניים רבות היו לחות מדמעה כאשר אלי גור, שוטר בדימוס, השליך את בנו יהב בן החמש ואת בתו עדן בת הארבע מגג בניין בן 11 קומות וקפץ אל מותו. זה הרגע שבו פרשני בריאות הנפש הרימו את קולם בזעקה: ניתן היה למנוע את הרצח. האמנם?
לדאבון הלב, ברגע זה ממש מתחוללים בבתים רבים בישראל מחזות דומים של איום באלימות בעלים כלפי נשותיהם ולעתים גם ילדיהם. האם ניתן להרחיק את המתקוטטים והמאיימים מבני משפחתם לכל ימי חייהם? כיצד ניתן לקבוע בוודאות כי אותו שוטר שאחז בנשק ועבר מבחני קבלה נוקשים הוא מטורף מסוכן? הרי שום צו שבעולם לא יכול למנוע מאותו שוטר בדימוס ליטול את נשקו ואת חייו וחיי ילדיו.
אכן, היו אותות אזהרה. אבל אלה היו סממני הריב הנפוצים מאוד. מה יכולה הייתה אשתו לעשות? גם אם הייתה מסתגרת בפינה רחוקה, הרי ידו של המטורף משנאה הייתה משיגה אותה. האם יש בידי המומחים לבריאות הנפש או בידי המשטרה ומערכת המשפט אמצעים שבעזרתם ניתן לבודד אדם כזה מביתו וממשפחתו? ברור שאין. אלה הן שאלות נוקבות שאין להשיב עליהן בנחרצות.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
שאלה נוספת שראויה לתשומת לב העולה מהפרשה האומללה הזו הוא תמליל השיחה בין עדת ראייה הרואה את הגופות מוטלות בתחתית הבניין שממנו הושלכו והיא מטלפנת למוקד מד"א בקריאת עזרה נואשת. הטלפנים המיומנים צריכים ללא ספק לברר ברגעי מצוקה כאלה שאלות בסיסיות: מה קרה? למי קרה? היכן? ולשגר את העזרה הנחוצה. ואולי כדי למנוע קריאות שווא, לשאול מה שמו של המודיע הנרגש. והנה, פרטי השיחה שפורסמו מגלים שהמוקד במד"א הקשה בשאלות שאינן מועילות, ומורידות ומעכבות את שיגור העזרה:
עדת ראייה: אני רואה מהמרפסת, נפלו שני ילדים מהגג.
המוקד, במקום לברר היכן, השאלה כפי שפורסמה היא כזו: מאיזה גובה הם נפלו?
עדת ראייה: קומה 11. הם על הרחבה.
מוקד מד"א: הם לא זזים? הם שוכבים? לא זזים?
זה הרגע שבו מתחשק להסביר למוקדן שמי שנופל מגובה שכזה איננו זז בדרך כלל. ואם כן התרחש נס ויש תזוזה, אז ודאי שאין להרבות בשאלות, אלא להזניק עזרה.
המוקדן ממשיך להתעניין ומציג שאלה מוזרה לטעמנו: גברת, את יודעת בני כמה הילדים?
למה ציפה המוקדן? שאישה הרואה ילדים נחבטים בקרקע מגובה 11 קומות תטלטל אותם ותברר את גילם המדויק? ואם מדובר בשני קשישים ששערם הלבין?
המסקנה? אין מסקנה. כל מה שנותר לעשות הוא לשכלל את הטיפול ואת האבחנה במי שנפשו מעורערת ולהגיש לו טיפול הולם ולהעביר סדנת דיבור יעיל למי שברגע הרה גורל זה מצמיד את אוזנו לאפרכסת במוקד קריאות החירום במד"א, במשטרה, ובכל מוקד מצוקה אחר במדינה.
פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]
עוד עם רייכר: |
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...