רייכר מתרגז: הבו נשק להגנה עצמית
צילום: Shutterstock
כל פיגוע כמעט, כמו זה שהתרחש אתמול בבית הכנסת בבירה, מסתיים בדיווח התקשורתי הבא: "ברגע האחרון עבר במקום איש ביטחון או אזרח חמוש, שלף את נשקו וירה במפגע". ואם אין בעל נשק בסביבה, הטבח והקטל יימשכו באין מפריע.
בניגוד למגמה שיש להתיר לאנשים אחראים ששירתו בצבא ביחידות קרביות או בעלי כישורים להצטייד בנשק להגנה עצמית, הרי שבאחרונה מצמצם המשרד לביטחון הפנים את מספר הזכאים לאחוז בנשק. ולא רק זאת, אלא שאף אלה המחזיקים נשק ברישיון נתקלים לעתים בחומה בצורה ומוזרה.
כך, למשל, כל אוחז כדין בנשק אישי להגנה עצמית זכאי להחזיק חמישים כדורים בלבד. אם הוא נוהג מעת לעת לצאת למטווח על מנת לשכלל את כישוריו והכדורים אזלו, הרי הדרך לרכוש תחמושת לאקדח שהוא מחזיק ברישיון נפתלת ותמוהה.
עליו לקבוע תור במשרד לביטחון פנים הקרוב למקום מגוריו. תור כזה ברגע זה יקבל לעוד כחצי שנה. בדקנו. אם האוחז בנשק, למשל, הוא תושב אילת, עליו לנסוע לבאר שבע על מנת להירשם בתור. מרמת הגולן יש לנסוע לעפולה ורק שם, לאחר שייקבע לו התור, ישוב ויקבל אישור שאיתו יפנה לסוחר הנשק ושם יקנה את התחמושת. ואם ירצה בעל הרישיון להחליף את אקדחו שהתקלקל באחר, יצטרך להפקידו במשטרה ולהמתין למסלול חדש ומייגע.
גם תושבי יהודה ושומרון החשופים לפגיעה נתקלים בים של טרטורים כאשר הם מבקשים נשק להגנה עצמית.
ואנחנו שואלים: מדוע? הרי כמעט מדי יום, לדאבון הלב, אזרחים מותקפים על ידי בני בליעל, ומדוע לא לצייד אותם בנשק להגנה עצמית כחוק? מדוע לצמצם את מספר הראויים הזכאים והכשירים לאחוז בנשק כזה? רק שומר מבוגר, שלעתים ידיו רועדות, הניצב בפתח קניון, רק הוא ראוי לאחוז בנשק?
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
הרי השימוש לרעה בנשק לפשיעה ולמעשי רצח קיים וימשיך להתקיים. מדוע לא יוכלו אזרחי ישראל המבקשים להגן על עצמם בימים טרופים אלה להחזיק נשק להגנה עצמית? מה עומד מאחורי מדיניות הממשלה לצמצם ככל שניתן את האפשרות הזו?
התחזית הקודרת שלפיה אנשים ירוצו ברחובות ויירו בעוברים ושבים או יפעילו את נשקם בסכסוכים משפחתיים היא חשש שווא. כאילו שכיום אין כאלה המשיגים נשק על מנת לבצע מעשי נבלה.
באמריקה הגדולה רשאי כל בגיר לאחוז בנשק, ומספר מעשי הרצח אינו עולה ואינו יורד בהקשר הזה. נשק להגנה עצמית מעניק לאוחז בו תחושת ביטחון ורוגע הנחוצה מאוד בימים טרופים אלה. "הקץ לנשק" הוא ספר נהדר, אבל בארצנו רבת התלאות טרם הגיעה השעה לשים לו קץ.
פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]
עוד עם רייכר:
רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
אנו עם לא כך תרבותי ויש המון בריונים וחממי מוח ללא כל קשר לחלק ערבי של אכלוסיה. עם כל הרגשת צדק, לקבל גם לי נשק להגנה עצמי, יש גם נימוק רציני שלא לתת נשק לכול שיבקש. נושא רגיש מאוד. ונושא רגיש כפולים, בגלל שמשטרה לא ממהרת לבוא להגן על אזרח בזמן הנכון. סה לע וי.