רייכר מתרגז: הזכות לבחור רופא

צילום: Shutterstock

הצביעות מחלחלת גם לחלונות הגבוהים בעולם הרפואה הנעלה. כך, למשל, הבאת ילדים לעולם שהיא הרגע הנשגב בחייה של אישה, הופכת באחרונה, בהוראת משרד הבריאות, לגזירה לפיה אין היא יכולה לבחור במיילדת שהיא מבקשת, וזאת בבתי החולים הציבוריים במדינה. עד כה יכולה הייתה יולדת המבקשת לעבור תהליך של לידה טבעית, למשל, שהוא מהלך מורכב יותר, כמו שהות ארוכה בבריכה, לבחור את המיילדת שהיא חפצה בה, תמורת תשלום. זו הייתה זכות שמיעוט בחר בה, אבל היא נמוגה עתה לבלי שוב. רק "דולות", שם עממי לנשים המסייעות ליולדות אך נטולות הכשרה רפואית מוסמכת, ראויות להמשיך ולבוא בשערי בתי החולים הציבוריים תמורת תשלום.

הנהלת בית החולים שיבא נהגה כהלכה כאשר החליטה, לאות מחאה נגד האיסור התמוה הזה, להפסיק את השירות של לידה טבעית שאותו הנהיגה. זו רק זירה אחת קטנה בקרב הגדול המתחולל זה מכבר נגד רופאים ציבוריים המטפלים מעת לעת בחולים פרטיים. מה שסביר והגיוני ופועל עשרות שנים בבית החולים הדסה בירושלים, שם יכול חולה, אם ירצה בכך, לבחור רופא אם ישלם בעבור הטיפול הזה, לא נראה סביר בעיני ראשי ממלכת הבריאות שלנו. הם כנראה מבקשים להכשיל רופאים בעלי שם שמעת לעת חוטאים, במרכאות, בעיסוק פרטי בבית חולים ציבורי.

הרי כל ח"כ, מנכ"ל, מנהיג, סלבריטי, שועה ורוזן ויקיר האומה המגיע לשערי בתי החולים הציבוריים זוכה ביחס מועדף. מדוע שכל אזרח באשר הוא שם לא יוכל לבחור לעצמו מיילדת או רופא תמורת תשלום מכיסו הפרטי? מדוע מאלצים את כל אלה לנהור לבתי החולים הפרטיים ולמשוך לשם כאבן שואבת את מיטב רופאי השירות הציבורי בישראל?

יש לאמץ את מנהג הדסה בירושלים שעל פיו כל חולה זוכה באשר הוא ליחס מסור ומקצועי של מיטב חכמי הרפואה. יחד עם זאת, חולה המבקש רופא כזה או אחר שאליו נקשר או שאת מקצועיותו הוא מעריך, שישלם עבור השירות הזה,  החוזר לקופה הכללית וגם מתחלק עם הפרטית. מה רע בכך?

תלמיד בבית ספר ממלכתי ציבורי המבקש לעצמו מורה פרטי רשאי לבחור בין המורים בבית הספר את זה או זו שיבואו אליו לשיעורים פרטיים תמורת תשלום. זה נוהג מקובל ומוכר. האם זה מונע מאותם מורים מלהעניק את כישרונם להמוני תלמידיהם שלימודיהם חינם?

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

באמריקה, שאליה אנחנו נושאים את עינינו בהערצה, הרפואה מתנהלת על פי חוקים נוקשים ואכזריים. כותב שורות אלה אושפז בבית החולים רב המוניטין של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. השאלה הראשונה שנשאלתי כאשר הגעתי לחדר המיון הייתה: יש לך ביטוח? לא חלילה התעניינו במצב בריאותי, לא שאלו לתחושתי, ממה אני סובל, אלא שאלה אחת תקיפה הייתה בפיהם: יש לך ביטוח? ואם לא היה כזה ברשותי הייתי מועבר לבית חולים אחר, עממי, בשולי אחת השכונות, וייתכן בהחלט שהמדור הזה היה נכתב על ידי אדם אחר. תודה לאל, הייתי מבוטח, והניתוח הזה עלה חצי מיליון שקל, ועוד לחשו על אוזני כי מדובר בהנחה.

מה אנחנו מבקשים אצלנו? חולה יקבל טיפול מסור מכל רופא ציבורי. גם מיטב המומחים יטפלו בו. אבל אם יבקש לבחור לעצמו רופא, ישלם נא מכיסו לקופת בית החולים. זו התנהגות צרכנית נבונה ומפוכחת.

המשך השקפת העוועים שמקורה בסוציאליזם המזויף ששרר בארצנו בימים של ראשית המדינה, כזה שהעניק את מיטב השמנת לאנשי שלומנו ומפלגתנו, ראוי שיחלוף מן העולם, ויפה שעה אחת קודם.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

חוצפה ושמה אגרה

שיח תקשורתי אלים

משכן לראש הממשלה

מה תשיבו ליורדים

אהבה מאוחרת אינה מנחמת

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה