רייכר מתרגז: הניחו לנבחרים

מי שעוקב אחד דרכו של פוליטיקאי בארצנו נזכר בטייסי הקמיקזה היפנים שהיו צוללים בחיוך על השפתיים לקראת אובדנם. ראו מה עלה בגורלם של גדולים ונישאים על כפיים. בן גוריון הענק שהעז והכריז על הקמת המדינה בניגוד לעצתם של חששנים סיים את חייו הפוליטיים בבידוד מוחלט ובאכזבה עמוקה. לוי אשכול שבע מרורים מבן גוריון שכינה אותו "בריון מוסרי" בשל התנגדותו להקמת ועדת חקירה לבדיקת "עסק הביש". מנחם בגין, כאשר נכנס בעקבות מהפך 1977 ללשכת קודמו רבין העניק לה את התואר "חצר ביזנטינית". בגין עצמו שבע מרורים ורוגז וסיים את חייו הפוליטיים בייסורים נפשיים ופיזיים.

גולדה מאיר בערוב ימיה שבעה מרורים. משה דיין, שנישא על כתפי העם וזכה להערצה ולהוקרה, הפך, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, למרמס לכל חורץ לשון, והיו כאלה שקראו לעברו: רוצח. אהוד אולמרט הודח עוד לפני שעמד למשפט, וגם משפחת נתניהו יכולה בהחלט להיכנס למעגל הלא מרשים הזה של מי שנקשרים לעמוד הקלון וכל חורץ לשון מטיח בהם בליסטראות מילוליות. לא ירחק היום, כך אומרים הפסימים, ומי שמבקש להירתם לחיים פוליטיים ולתרום מניסיונו ולהקדיש את חייו למען השירות הציבורי יירתע מעמוד הקלון הממתין לו אי שם בקצה הדרך.

הדוגמה האחרונה הבולטת היא יאיר לפיד. אדם רב כישרון מצליח ומתוגמל כהלכה נטש את משכנו השקט והבטוח וצלל למעמקי היורה הפוליטית. המוני בוחרים העניקו לו את ברכתם, ועתה הוא משכשך במימי המדמנה וכל זב לשון משלח בו חצים מורעלים במצולות הפייסבוק וגלי האינטרנט.

כל המתבונן במסכת היסורים הזו המזומנת לנבחרים שואל את עצמו: מדוע כל המצליחים הללו המורמים מעם מסכימים לצלול ולשכשך במימי המדמנה הטובענית הזו? או שאכן מפעמת בלבם אש יוקדת של רצון להיטיב עם העם ולתרום מכישרונם וממרצם או שאכן יש בהם נטייה התאבדותית ואף חיבה למזוכיזם? התוצאה: אנשים מוכשרים ועתירי ניסיון ירחקו מהביצה הפוליטית ויימלטו ממנה בתחושת קבס ובחילה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

כל טענה שמושמעת כלפי ראש הממשלה נענית בתגובה: נו, ומי אתה מציע שיבוא במקומו? יש לך מועמד ראוי? והשתיקה מהדהדת. אכן, קשה למצוא מועמד עתיר ניסיון וראוי שיתפוס את מקומו של ראש הממשלה ללא תקופת הכנה קצרה או ארוכה. ואולי הגיעה השעה שנניח לנבחרים את היחס שהם ראויים לו? אמון ואורך רוח. הרי אנחנו בחרנו בהם. הבוחר הוא הריבון שהציב אותם בעמדות הכרעה וכוח. הניחו להם לכלכל את מעשיהם בתבונה מבלי להשמיע קולות גינוי ואכזבה המשבשים את שיקול דעתם. אין תרופות פלא, לא בכלכלה ולא בפוליטיקה.

ההיסטוריה נבנית בתהליכים, לעתים איטיים ומתייסרים. קצרי הרוח ראוי שיפנו לעיסוקים בורסאיים שבהם השערים נקבעים מדי יום מחדש. הניחו לנבחרים לשלוט, ואת עצביכם המרוטים השקיעו באמבטיית מי קצף רגועה.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

שיחות השלום

הקרב על הנמלים

האב כבר נענש

למי שייכות המדרכות