רייכר מתרגז: הססנות אינה חולשה

ראש הממשלה סופג עלבונות על היותו הססן ומתלבט. האם יש להגיב במלוא עוצמתו של צה"ל על מתקפת הטילים ולכבוש את רצועת עזה, או שמא להמשיך בטקטיקה הנוכחית: פגיעה בלתי פוסקת במבנים ובבסיסים של משגרי הטילים?

שר החוץ אביגדור ליברמן כינס מסיבת עיתונאים על מנת להודיע בתקיפות רבה: די להססנות. יש לכבוש את עזה. הגדיל לעשות סגן שר הביטחון דני דנון שתקף את נתניהו במילים הבוטות הבאות: "רוח הרפיסות השמאלנית של נתניהו"...

בן גוריון ולוי אשכול מנוחתם עדן בוודאי מתהפכים בקבריהם לנוכח ההתקפות הללו. בן גוריון לא רק היה היסס והתלבט לפני שפתח, למשל, במלחמת סיני, אלא קרוביו מעידים עליו שמידת חומו הייתה עולה ערב הכרעה גדולה וגורלית, והוא נאלץ לשכב במיטתו. לוי אשכול בתקופת ההמתנה המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים היסס ללא הרף. התלבט והתייסר במשך שבועות אחדים. העם היה מגויס. רבים מהגנרלים של אז האיצו בו, והוא המתין. התוצאה: ניצחון ענק שהדהד מקצה העולם ועד קצהו.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

מה רע בהתלבטות? רק נמהרים וקלי דעת יורים מן המותן על מנת להפגין את נחישותם. ההכרעות הגדולות ביותר, לא רק בתחום הביטחון, אסור שייחתכו כהרף עין, באבחת חרב. ההמתנה היא ראייה שקולה של המציאות המורכבת. ראוי שיזכרו הדוחקים בנתניהו - כבר כבשנו את עזה פעם ופעמיים, ועכשיו אולי בפעם השלישית. כבר הבסנו את אויבינו והכנענו אותם. האם יש לחזור, כמצוות ליברמן ודנון, ושוב לשגר את מיטב בנינו לעזה על מנת שבכל סמטא או מאחורי כל מבנה רעוע יסתתרו אוחזים בנשק? האם אפשר להביס מיליון וחצי תושבים קשי יום שאין להם מה להפסיד, כמאמר קרל מרקס, אלא את הכבלים?

הססנות פירושה, בימים סבוכים כאלה, תושייה וקור רוח. ליברמן כבר הורה בעבר לפוצץ את סכר אסואן. אם יורה ליברמן על כניסה לעזה, כדאי שיידע שרבים מתומכיו יסתפקו בתפילה בבית המדרש. מי שיאחז בנשק יהיו לא מעט "שמאלנים תבוסתנים" המשרתים במיטב היחידות הקרביות. הססנות לעתים היא גבורה, ולאו דווקא מורך רוח. לדנון יהיה מעתה זמן רב כדי לבדוק את הסוגייה הזו.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

האזעקה לעולם זועקת

קצין ולא ג'נטלמן

מי יציל אותנו?

מתלכדים תחת איום

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה