רייכר מתרגז: יש שופטים בישראל?

סקר שנערך באחרונה מגלה כי מערכת המשפט בישראל זוכה להערכה דלה ביותר. ממרומי פסגת היוקרה הידרדר מעמדם של שופטי ישראל לשפל חסר תקדים. באי הדמוקרטי שלנו השוכן בים של משטרים רבי עריצות יש לקונן על האובדן הזה ולבדוק את סיבותיו.

פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, פרסם ב"ידיעות אחרונות" ביקורת נוקבת על שופטי בג"צ שהדיחו מכהונתם את ראשי הערים של נצרת עילית ורמת השרון, וזאת עוד לפני שנפתח משפטם. פרידמן נדהם לגלות כי באותה נשימה קבע הרכב מורחב של שופטי בג"צ, בניגוד לדעתו של הנשיא גרוניס, כי הללו שהודחו יוכלו להציג עצמם לבחירות, ואם ייבחרו שוב ייבחן עניינם מחדש.

גם תלמיד משפטים שנה א' היה מבין שזו פסיקה מוזרה שהציבור מרים גבה כאשר הוא שומע אותה. המשפטן רב היוקרה פרידמן תמה כיצד התירו לאדם להתמודד אם אין מתירים לו לאחוז באותה משרה שאליה נבחר, וכיצד חורצים את גורלו עוד לפני שהתברר עניינו בפני בית המשפט.

בארצנו נפוצה אופנה חדשה ומקוממת: אנשי ציבור כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראשי ערים ושרים בכירים מושעים ממשרתם עוד לפני שנחרץ דינם. בדרך הזו לא ירחק היום ואף אדם, ראוי ומוכשר ככל שיהיה, לא ירצה להעמיד עצמו כמועמד כאשר כל מתלונן שלא מרוצה ממעשיו הכשרים לכאורה יגיש תלונה שתתברר, כנהוג במערכת שלנו, באיטיות רבה, וכל אותה העת תרחף עננת החשד מעל לראשו ועד אשר יזכה להתייצב בפני שופטיו נגזר עליו לאבד את משרתו, לגייס את כל ממונו להגנה משפטית יקרה, לזכות בקיתונות של לעג ובוז, ולהמתין.

פסקי הדין אצלנו, בגלל ניהול כושל של המערכת החיונית הזו, ניתנים באיחור מקומם. רק באחרונה ניתנה שורה של פסקי דין בעניינם של אנשי ציבור שסרחו, כמו אותו קיבוצניק שגזל מיליונים מקופת הקיבוץ, ופסק הדין הזה גזר עליו עונש מאסר בתום עשר שנים מעת ביצוע העבירה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

מערכת המשפט, אשר צריכה להגיב בזריזות וביעילות על מעשי עוולה ופשע, מתנהלת בעצלתיים. "אם הצדק מתמהמה, יאבד נא כסאו לעד", טען המשורר ביאליק בנהמת לבו כלפי הבורא. ואנחנו סבורים כי הכיסא הזה מתנודד, ועל מערכת המשפט, שחבריה נישאים מעם, רבי תבונה וניסיון, לשבת ולדון בדרכים לקומם את עפרות מעמדם הנמצא בשפל.

אסור לה, למערכת החיונית הזו, היקרה לכולנו, להתנהל כך. כאשר האמון בתבונת פסקי הדין, כמו בפרשת ראשי הערים, יתערער, אוי לנו ואוי לבנינו, שהרי אנחנו אי של שפיות, קדמה ותבונה בים הרוגש סביבנו. אוי לנו אם נאבד את האמון בשופטינו.

היו ימים לא רחוקים וממסדרונות המשפט נשבה רוח אחרת. ימים שבהם ישבו על כס בית המשפט העליון שופטים רבי הוד, תבונה והדר משפטי, ביניהם אגרנט, לנדוי, חשין, זמורה ,זילברג, ברנזון, ויתקון ועוד רבים אחרים שמגרונם בקעו מרגליות משפטיות. המערכת המשפטית ניצבה אז על הר שהעם נשא אליו את עיניו בהערכה וכיום הפך, לדאבון הלב, לגבעה מתגמדת והולכת.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

יורדים חסרי בושה

הישראלי המכוער

אלימות במשפחה

שקט בבקשה