רייכר מתרגז: מחבלים ביהדותנו

ימים קודרים ומאיימים על שמי התכלת של ארצנו. צעיר דרוזי, לוחם גאה בצה"ל וסטודנט לאמנות באוניברסיטה העברית, צועד בביטחה בתחנה המרכזית בבירת ישראל ומדבר בטלפון בשפה הרשמית השנייה, הלא היא ערבית. חבורת בריונים חובשי כיפה מקיפה אותו מכל עבר, מעליבה אותו ותוקפת אותו. האשמה: דיבר ערבית. כלומר איננו יהודי. 

הזיכרונות בהחלט מציפים את כולנו ושפתם של הבריונים אז הייתה גרמנית. כיום היא שפתם של אלה שנרדפו עד צוואר בגלל יהדותם. והרודפים הם צאצאי הנרדפים. היושב במרומים מתעתע בנו. מעמיד אותנו במבחן שאנחנו נכשלים בו. מי שמתייראים עד היום בחוצות ערי אירופה בשל מוצאם ולעתים מסתירים את כיפתם ולא ידברו עברית על מנת לא להסגיר את יהדותם, הם הרי אחיהם של אותם בריונים נאלחים, שטרם נלכדו, המתנפלים על אזרח ישראלי כשר למהדרין שכל חטאו הוא מוצאו ושפתו. הרי הוריהם של אחדים לפחות מבין התוקפים מדברים עד היום ערבית.

מאות אלפים עלו אלינו מארצות ערב ואחדים מהם עדיין חולמים בשפה ההיא, והנה צאצאיהם רודפים, מכים, חובטים ומעליבים אזרחים שלווים שכל חטאם הוא דיבור בערבית.

העלטה הזו סמיכה יותר כאשר מתברר כי שני אנשי ביטחון שהיו מוצבים בזירת האירוע בתחנה המרכזית בירושלים התבוננו ולא הגיבו. מי יודע, אולי אף הם חששו בשל מוצאם ושפתם להיות מותקפים, או חלילה סיננו לעצמם "זה מגיע לו". הזוועה גדולה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

אביו של המוכה, דרוזי ששירת בנח"ל, אבא שכל בניו משרתים בצבא,  דיבר בכאב על הבן שעבר טלטלה נפשית קשה. כל עולמו התערער. הוא יהלך מעתה ברחובות ירושלים בחשש או בחרדה.

מלבד לקונן ולהתריע ראוי שנתייחס לבריונים הללו כאל מחבלים לכל דבר ועניין. הם מחבלים ביהדותנו, בלאומיותנו, בכל מה שקדוש וערכי. אם ייתפסו יש להענישם בעונש לדוגמה. למען יראו וייראו. יש לעקור ביד חזקה ובזרוע נטויה גילויים נתעבים כאלה. כיצד עושים זאת? שאלה שהתשובה עליה ראויה לדיון רציני ונוקב אצל מי שהפקדנו בידם את ביטחוננו האישי ואת גאוותנו הלאומית. הנבחרים.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

רומן אסור

היסטריית החורף

לא עוקרים עצים!

די להשפלה היומיומית

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה