רייכר מתרגז: מלחמת הבקבוקים

הכלימה והסומק עולים על לחייו של העם הזה. מנהיגינו, אלה המחליטים על מלחמה ושלום, על תקציבים לאלמנות, ליתומים ולניצולי שואה, מנהלים ביניהם מלחמת גוג ומגוג שכל השומע אוזניו תצילנה.
אין הם מציגים חזון או תוכנית לעם הנבוך, המהסס והמבקש להטיל פתק בקלפי. השאלות הניצבות באחרונה בפני העם השב לציון הן הרות גורל, הרבה יותר מהדהדות מהאיום האיראני ומהיחסים הכושלים והמטים לנפול עם אמריקה הגדולה. למשל, האם שרה נטלה לכיסה את דמי הבקבוקים? האם ראש הממשלה טס במטוס מנהלים על חשבון נדבן עלום שם? האם מפלגת העבודה מאחזת עיניים ומדברת על חזון כאשר מנהיגה כיום שמר בעבר על זכות השתיקה?
המשכיל בעת ההיא ידום. לא פרופסורים, משוררים, סופרים ואמנים מדברים אל העם, אלא עסקנים אפורים כשק האוחזים איש בדש בגדו של חברו.
העם הנבוך תוהה: האם אלה הם הנבחרים המבקשים להשיט את ספינת המדינה במים הסוערים ובנחשולים המאיימים להטביענו? האם קרב הלודרים העתיק הזה משרת את האמת והצדק או מהווה חומר תבערה למלחמת בחירות גסה ומתלהמת?
בזמנו היו ההורים מתרעמים על מילות גנאי ולוחשים: לא יפה לדבר ככה באוזני הילדים. היום כל זאטוט וכל דרדק בארצנו קורא ושומע על מנהיגים המכנים איש את רעהו בביטויים שאוזני השומע תצילנה. הוא שומע על מנהיגים החומסים את כספי הציבור, משקרים לכאורה ומיידים בליסטראות איש ברעהו.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
חלפו הלכו ימים היסטוריים שבהם הקרב שניטש בין בן גוריון לאשכול היה על "הפרשה": האם להעמיד לדין את מי שסרח או לא? ויכוח על צדק ויושר היה זה, והיום נטפלים לאישה שמקורביה מעידים עליה כי היא שרויה במצוקה שטיבה טרם הוגדר וחובטים בה בכיכר העיר בכותרות ענק: האם הצנצנת הריקה שהחזירה הייתה צריכה להיות מועברת לתקציב המדינה או לשמש את שרה להוצאות ביתה?
זו תמונתו של העם הנבחר, עם הסגולה, המצטיירת היום בעיני תבל כולה. כל השומע ימלא שחוק פיו. ואויבינו טופחים על כרסם בצחוק רם ומהדהד: תראו את הלוחמים האמיצים, אלה שניצחו אותנו בכל מערכה, כיצד הם מתבוססים בשברי הצנצנות של רעיית ראש הממשלה.
די. הרפו. אנחנו רוצים קרב איתנים בין השקפות עולם. מלחמה על נושאים ערכיים. על כלכלה ובריאות וגם על שלום, אבל קרב תרנגולים במדמנה מתבוססת הוא דוחה ומרגיז. נקעה נפשו של העם ממנהיגיו הניצים. הוא מבקש מלחמת השקפות ורעיונות נצחיים.
פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]
עוד עם רייכר:
רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
הם מזכירים לי את שיר הפרעוש מתוך פאוסט לגתה (ואם תרצה גם את "איך קרה שהפשפש עלה למעלה" לחפר).
היֹה היה אז, פעם, מלך
ולו פרעוש גדול מידות,
אותו אהב מכל בן פלך...
הם מזכירים לי את שיר הפרעוש מתוך פאוסט לגתה (ואם תרצה גם את "איך קרה שהפשפש עלה למעלה" לחפר).
היֹה היה אז, פעם, מלך
ולו פרעוש גדול מידות,
אותו אהב מכל בן פלך
משל היה בנו יחידו.
קרא אז לחייט
וזה בא חיש מהר:
"תפור לפרעושי הקט
בגדי שרד, מחלצות פאר!"
במשי וּקטיפה
אז הפרעוש הולבש.
סרט על החליפה
וגם צלב קטן בדש.
וכך היה לשר גדול,
ועטה עיטור-כוכב,
וכך היו ל 'דם-כחול'
כל הפרעושים אחיו.
הבעיה היא שהאישה הזו שחולה במחלה שטיבה לא הוגדר שולטת במנהל המדינה ועל פיה ישק כל דבר במדינה לכן צריך לחשוף את כל מעשיה הנלוזים.