רייכר מתרגז: מצוקה או הטרדה?

צילום: Shutterstock 

מעת לעת מתלוננים אזרחים נזעמים בארצנו כי טילפנו למשטרה, ביקשו עזרה, והניידת כלל לא הגיעה או התעכבה שעה יתרה עד שעזרתה כבר לא הייתה נחוצה. ואנחנו סבורים כי אפילו שעל המשטרה שלנו מוטל עומס רב, הרי ראוי היה שקריאה לעזרה תיענה במהרה, אלא אם כן היא קריאת סרק בטלה.

כיצד בוררים במהירות בין קריאת הצלה נואשת לבין היטפלות ונדנוד לכוחות ההצלה?

מצאנו בעיתון "מעריב" לקט פרסומים מעיתונות זרה, בעיקר מארצות הברית ומקנדה, על פניות טלפוניות מטומטמות ביותר למוקד המשטרה ולמכבי האש, ולמדנו מהן כי טרם הגענו לשפל המדרגה בנדנוד ובקריאות סרק לבקשות עזרה.

על מנת שמעתה נוכל להבחין בין קריאה נואשת וראייה לבין אזעקה תמהונית ומוזרה, הבה נסקור את הקריאות המוזרות ביותר שגרמו לנו להרמת גבה:

תושב אורגון פנה בקריאה נואשת למשטרה כי יחושו לעזרה. מה קרה? שאל המוקדן, והתשובה היתה: "אשתי נאבקת עם הז'קט שלה ולא מצליחה להסיר אותו... אני רוצה מיד את המשטרה שתחוש לעזרה"

.

"האישה מתקשה לנשום?", שאל המוקדן בחרדה. "לא", השיב הפונה בליווי קללה, "היא בסדר, אבל היא לא מצליחה לפשוט את הז'קט, ואני עצבני".

המוקדן הציע לבעל הנואש להשתמש במספריים על מנת לחלץ את אשתו מהמצור, ותגובתו הייתה: "לא. זה ז'קט יקר. אני לא רוצה להשחית אותו".

למרבה הפליאה המוקדן נענה לפנייה, וכבאית נשלחה לעזרת הזוג התקוע. האישה חולצה, וגם הז'קט.

שיא החוצפה של הגבר שאשתו נצורה בז'קטה היה כאשר חזר והאיץ במוקד וטלפן פעמים אחדות עד להגעת העזרה: "נו, אשתי מחכה... מתי תגיעו עם כוחות ההצלה?".

קריאה אחרת באה מנהג שביקש למלא דלק בתחנה בשירות עצמי, אבל התחנה הייתה סגורה וכרטיס האשראי לא פעל. הוא ביקש סיוע דחוף מהמשטרה. המוקדן הציע לו לשוב למחרת כאשר התחנה פעילה.

אזרח אחר, אף הוא אמריקני, טלפן לתחנת מכבי האש בעירו וביקש כי מכונית כבאים תחסום את הרחוב שבו הוא גר על מנת שיוכל לערוך בביתו מסיבה ללא הפרעה.

אדם אחר התקשר בדחיפות לתחנת המשטרה וטען כי עיתון הבוקר לא הונח בתיבה והוא נואש ומבקש עזרה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

המשטרה בקנדה, כמו זו בארצות הברית, פרסמה את הקריאות המופרכות ביותר כאמצעי הרתעה חינוכי על מנת למנוע מאזרחים להטריד להבא את המשטרה ואת מכבי האש.

אזרח קנדי ביקש עזרה דחופה: "זרקתי את הטלפון שלי בטעות לפח", אמר בקול נשבר, "ואני לא מצליח לחלץ אותו משם".

מסכת האיוולת אינה מסתיימת כאן. אדם מודאג טלפן למשטרה וביקש כי ישגרו בדחיפות שוטר לביתו. "מה קרה?", שאל המוקדן בדאגה. תגובת המטלפן הייתה: "הילדים שלי מסרבים לפרוש לחדרם וללכת לישון, ואני מבקש שוטר שיכריח אותם".

הורה אחר התלונן: "בני מסרב לתת לי את השלט של הטלוויזיה, אבקש עזרה דחופה מהמשטרה".

לנוכח כל אלה אנחנו מאמצים בחום ובאהבה את אזרחי המדינה, וגם את המשטרה. אנחנו מקווים כי בארצנו אין אווילים וטרדנים מהדגם המובחר הזה. אבל אנא, כל קריאה לעזרה, אם היא ראויה, חייבת להיענות במהירות גדולה. אם מקרב קוראינו יש כאלה שלא זכו לעזרה מהירה, שגרו אלינו את תלונתכם ואנחנו נפרסמה ללא כל מעצור ודחייה.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

שאלה של אמונה

מהצלחת אל הפחת

תמימות בעולם של צביעות

הנשיא הראוי

שיעור בחינוך

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה