רייכר מתרגז: מתלכדים תחת איום
|
כאשר נכתבות השורות הללו טרם ידוע מה עלה בגורלם של שלושת הנערים שנעלמו, נחטפו, או חלילה נרצחו בידי בני בליעל. אבל זה הרגע שבו מתלכדים כולנו, חילונים ודתיים, חרדים וגם כאלה שאינם יהודים על פי ההלכה, סביב החרדה הגדולה, המשותפת, לגורלם של השלושה.
מאז ומעולם ידענו לחבק איש את רעהו רק בעת מצוקה של ממש. רק כאשר האויב משחר לטרף והמוות מאיים על בתינו ועל משפחותינו, רק אז אנחנו מגלים רגשי אחווה ורעות.
רק חולפת הסכנה, ואיש איש מתכנס באוהלו ומעת לעת יוצא, מתריס, תוקף את רעהו. שוב מתרחש המחזה המדכדך כאשר בני העם הזה, שהתכנס בציון מכל קצווי תבל, ממקומות בהם נרדפנו עד צוואר, ושם בגולה הרחוקה מול אויב משותף רקמנו חיים יהודיים גם בצל אימת הסובבים אותנו, ורק כאן, בארץ המכורה אליה שבנו לאחר אלפיים שנות גלות, רק כאן אנחנו אוחזים איש בצוואר רעהו. האם רק סכנה ואיום יש בהם כדי ללכד את השורות?
אם הנערים הללו לא היו נחטפים הרי ששוב היינו שומעים קולות צורמים המטיחים במתנחלים שהם שהופכים אותנו למצורעים בעיני תבל כולה, והיינו שומעים אותם טוענים כלפינו, הרי בהוראת ממשלות ישראל מאז מלחמת ששת הימים שבנו לחבלי מולדת שהקדוש ברוך הוא העניק לנו... וכך הלאה. ואילו עכשיו, כולנו נושאים תפילה חרישית כלפי מרום : אנא, השב את ילדינו הביתה.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
וגם השאלה האם לשחרר מחבלים תמורת ילדים חטופים שבה ועולה במלוא עוצמתה. שהרי רק בימים אלה חברו חכי"ם, מהימין בעיקר, כדי לקבוע הלכה תקיפה וחד-משמעית: אין נכנעים ואין משחררים מחבלים תמורת שחרור חטופים.
האמנם? האם החלטה כזו תעמוד חלילה במבחן מציאות אכזרית וכואבת? אם אכן החטופים מוחזקים בשבי המחבלים הנאלחים נניח להם לגורלם? נאטום אוזנינו לשמע זעקות הוריהם שאולי אף הם, רק תמול שלשום טענו בתקיפות רבה: אין כניעה לבני בליעל? ואולי ראוי שלא נקבל החלטות לגבי מצבים עתידיים כגון אלה. המציאות המורכבת והאכזרית היא המכתיבה מהלכים, וכל ההחלטות הנקבעות בהנפת יד חטופה בכנסת מתאיידות כלא היו לנוכח זעקתם של חטופים העולה השמיימה.
עת לעשות ולא להצהיר. עת להתכנס בתוך עצמנו וכאבנו ולשמר את האחווה הזו גם בימים של רגיעה.
פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]
עוד עם רייכר:
רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה |
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
ומותר היה עדיין לנסוע בטרמפים
אזי אים המצב הבטחוני היה מתוח היו עוצרים לי טרמפ לאחר שניות כשהייתי עומד ומאותת
ואים המצב היה רגוע יכלתי עיתים להמתין שעות בצומת כנות ולא ישתינו לכיוון שלך אפילו משך שעות, רייכר בעת האחרונה מלא פנינים כרימון ושרעפיו מניבים הרבה תובנות חכמות ומילים יוקדות וקולעות בול במטרה
גדעון משחר ילדותי אני ער לכך במלחמות ישראל מתלכדת רק תן לנו "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" וואלה הגזמתי , ארבעים שנה! הצחקתי את עצמי , תן לנו ארבע חודשים של שקט ואיש ביד אחיו, מלחמת אחים זוטא , אתה יודע מה? שיחזרו הילדים בשלום ועד אז אתה מבחינתי "גדעון היקר" אני מתלכד, ישראל מתלכדת, זמן לריב עוד יהיה לנו, נכון?