רייכר מתרגז: על חטא שלא חטאנו

ביום הכיפורים, כמדי שנה, מרבה עם ישראל לחבוט ולהצליף בעצמו ולזעוק את הזעקה הקבועה: חטאנו בחטא היוהרה. לא היינו מוכנים למלחמה. עינינו טחו מלראות את הסכנה. הגיעה העת לחדול מההלקאה העצמית. גדולים וזהירים מאיתנו לא צפו תהפוכות היסטוריות גדולות. נפילת חומת ברלין הייתה הפתעה. קריסת המשטר הסובייטי גרמה להרבה גבות להתרומם בפליאה. מגדלי התאומים נפלו מבעד לעינם הפקוחה של לוויינים וחלליות רגישות ומרחפות. לא היינו מסוגלים לצפות את הבאות. וגם אם היינו מוזהרים מראש, ניתן לצפות כי בישיבת המטכ"ל שבה היו נשקלות הפעולות הנדרשות היו משגרים במשורה כוחות לעבר התעלה וההפתעה הגדולה הייתה נותרת בעינה.

די למבול המילים החוזרות ונשנות מדי שנה: חטאנו, עווינו, פשענו. כאילו הייתה בידנו ברירה. בוודאי, יאמרו הטוענים, הרי הצעת שלום הונחה לפתחנו. האמנם? מדוע לא הכריזו עליה אז בראש חוצות, אלא חרש חרש, במחתרת, באמצעות שליחים חשאיים? הרי סאדאת, בעקבות המלחמה הקשה, הודיע כי הוא מוכן לבוא לירושלים, והפעם הזו בישר על כך בקולות תרועה ומטוסו נחת בנתב"ג לצלילי תקיעת חצוצרה. המגע הזה שלא נוהל במחשכים הוליד את הסכם השלום המבורך הנשמר בקפידה עד עצם הימים הקשים הללו.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

על כן נבטל את האמירה "אשמנו, בגדנו, עווינו". ביום הכיפורים נותר עוד שפע חטאים להלקות בהם את עצמנו. מלחמת יום הכיפורים הייתה כנראה בלתי נמנעת. מי שסבר כי היה עלינו להיות דרוכים ומוכנים הבין בוודאי כי המשמעות היא התרסקות כלכלית. כיצד ניתן היה לשגר אלפי חיילים וטנקים לחזית הדרום והצפון כדי שיישבו שם דרך קבע ויקדמו פני התקפה צפויה? לא היינו עומדים בכך.

הסכם שביתת האש עם סוריה עומד בתוקפו עד עצם הימים הללו. הסכמי השלום עם מצרים וירדן איתנים כתמיד על אף הסערה המתחוללת בגבולנו. כל ההסכמים הללו נולדו על רקע של רצון הדדי גלוי ומפורש. ערב יום הכיפורים ההוא, הנורא, לפני ארבעים שנה, לא הייתה פנייה רצינית בעלת משמעות שניתן היה לשקול אותה. הבה נחדול מהטקס הקבוע המתחולל גם השנה כמיטב המסורת הוותיקה ונתמסר ללקחים אחרים, חדישים יותר. כאלה מצויים בשפע. למשל, הסכם עם הפלסטינים המבקשים אותו בגלוי ובראש חוצות. את הקולות הללו אסור לחנוק, לבל נופתע פעם נוספת.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

אין כבעל ניסיון

די לרדיפת הזרים

מותר להתנצל

למי קראת חמודה?