רייכר מתרגז: רק לא סיפוח

הלילה חלמתי חלום בלהות. אני עדיין שטוף זיעה. אני מבקש לשתף אתכם בחיזיון הזה שהשרה עלי קדרות רבה. ראיתי לנגד עיני את כל מנהיגי הפלשתינים מתכנסים בעמאן, קטאר או טנזניה, או בכל יבשת או מדינה על פני הגלובוס, לוועידה גורלית. בזה אחר זה קמים מנהיגי הפלשתינים, כולל הגולים במחנות הפליטים בכל מדינות ערב ומנהיגי החמאס בעזה, ומקיימים הצבעה היסטורית כמו זו שהתקיימה באו"ם והוחלט בה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

בהצבעה הזו הם מרימים את ידיהם בזה אחר זה ומחליטים: אנחנו מכירים בקיומה של מדינת היהודים. מאסנו במלחמות ובחרמות. כולנו כאיש אחד, מנהר הירדן ועד הים, גם רצועת עזה שבה ישבו הפלשתים ושמשון הגיבור מוטט את קירות היכלה, כל אלה יהיו מעתה חלק ממדינת ישראל. אנחנו נניף את הדגל הלאומי של ישראל וגם נשיר את ההמנון, אמנם בזיופים קלים, כל אחד ומבטאו. ובעיקר את המילים: להיות עם חופשי בארצנו...

אנחנו כמובן נהפוך לאזרחים שווי זכויות כמו כל ערביי ישראל, הדרוזים, הצ'רקסים והנוצרים. די למלחמות, לחרמות ולנידויים. מעתה ואילך לא יהיו יותר חומות וגבולות בינינו לבין אחינו בני דודינו היהודים. כל מי שירים יד כנגד השלטון ייעקר ביד רמה ובזרוע נטויה. נכון. גם נתגייס לצבא, שהרי אנחנו אזרחי המדינה, וזאת בהתאם למגילת הזכויות והחובות החלים על כל אזרח באשר הוא שם.

התעוררתי שטוף זיעה, לגמתי כוס מים והמשכתי לשקוע בחלום. כך, באישון לילה, בהצבעה גורלית אחת הצטרפו למדינתנו היהודית ששבנו אליה לאחר אלפיים שנות גלות למעלה משלושה מיליון אזרחים חדשים, נוספים, שוקקי חיים ופעילות.

ובחלומי אני רואה את הבחירות לכנסת ישראל. המוני המצטרפים החדשים למדינה מצביעים כגוש אחד למפלגה החדשה, "שבו בנים לגבולם", וחוברים גם לנטורי קרתא, שמאז ומעולם ממתינים לבואו של המשיח רכוב על גבי חמורו הלבן ועד אז מבקשים את ביטולה של מדינת היהודים.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

והנה, בבחירות הדמוקרטיות למהדרין זוכות הסיעות הללו, שכותרתן "אחווה, רעות והשתלבות", ברוב מכריע. ראש הממשלה הוא תושב שכם, שר החוץ עזתי, שר הסעד הוא עדיין יהודי תושב תל אביב, וכך הלאה. הכול בהתאם לרצונו של הבוחר. רובם של השרים, בהתאם להכרעה הדמוקרטית, וגם יושבי ראש הוועדות בכנסת הם תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, כמובן. ירושלים ממשיכה להיות מאוחדת, אולם בראשה עומד פליט לבנוני ששב לביתו בירושלים בהתאם לחוק השבות שתוקן בהצבעה לילית מהירה.

חזונו של הרצל התגשם בשינויים קלים: מדינת כל אזרחיה. החלטתה הראשונה של הממשלה החדשה, ברוב קולות דמוקרטי המתחייב מהחוקה שנוסחה מחדש, הוא לקלוט ביד רחבה ובלב פתוח את כל הפליטים מ-48' שנמלטו מחיפה, מעכו, מיפו, וכל אלה שבים בתרועה ובששון ונופלים על צווארם של אחיהם היהודים שנפרדו מהם בסערת מלחמת 48'. הם מוחלים להם בדמעות אהבה ואושר על עשרות שנות הגלות. העיקר שחזרנו הביתה, הם אומרים לאחיהם היהודים, אליהם התגעגעו לבלי גבול.

ועוד בחלומי, מכל רחבי תבל מגיעות אלינו קריאות עידוד ותמיכה. אמריקה הגדולה משגרת אלינו שגריר אמריקני יליד עזה שהתאזרח בארצות הברית ועכשיו הוא מייצג במולדתו לשעבר את אמריקה הגדולה. הכול כשר למהדרין, חוקי והגון, על פי כל כללי הצדק הטבעי. אין פרץ ואין צווחה. אבל לדאבון הלב לא מעט מאזרחיה של ישראל הוותיקה מפשפשים בארון לבדוק האם תוקפו של הדרכון הזר טרם פג.

התעוררתי. קמתי, התלבשתי, התרחצתי ומיהרתי להעלות על הכתב את החזון הזה. לשמחתי גיליתי כי מדובר בחלום שנמוג.

האמנם? למקדשי הסיפוח פתרונים.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

הזכות לבחור רופא

חוצפה ושמה אגרה

שיח תקשורתי אלים

משכן לראש הממשלה

מה תשיבו ליורדים

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה