חזרה לדיור מוגן

רילוקיישן בגיל השלישי

מה גורם לנשים וגברים בגיל השלישי לעזוב את המדינה בה חיו כל חייהם ולעלות לארץ? זוג מבוגרים ואישה מסבירים
מאת 18/06/18
רילוקיישן בגיל השלישי
הרברט ורוחמה זליגר עלו לארץ מ לדיור מוגן בישראל. צילום באדיבותם

 

 

 

 

 

 

באחרונה נתקלנו בתופעה מעניינת במסגרתה יותר ויותר אנשים בגיל השלישי מחליטים לעזוב את המדינה בה חיו בה כל ימי חייהם, להיפרד מהמשפחה, החברים והסביבה המוכרת ולעלות לישראל.  תראו את חיה זרמסקי, כיום בת 86, שהתגוררה כמעט 60 שנה בפלורידה שבארה"ב ולפני כחצי שנה החליטה לעזוב הכל ולעשות רילוקיישין לישראל.

חיה ארזה את חייה והגיעה ישר לבית הדיור המוגן  "דור כרמל" בחיפה. חיה ובעלה ז"ל הכירו בישראל בחיפה ובתחילת שנות השישים הם החליטו לעבור להתגורר בארה"ב. חיה עבדה במשך שנים רבות בבנק ולבעלה הייתה חנות למוצרי חשמל והחיים האירו להם פנים.

אולם, לפני שנים אחדות בעלה נפטר וחיה החלה לחוש בודדה. אמנם ארבעת ילדיה מתגוררים בארה"ב, אך כולם מרוחקים אחד מהשני ונפגשים רק פעם בשנה.

 

  חיה זרמסקי. מארה"ב לחיפה בגיל 86 (צילום פרטי)

 

מה גרם לך לחשוב על רילוקיישן?

"היו לי חיים מאוד טובים בארה"ב, בית גדול ויפה, אבל שום דבר לא שווה ערך למדינת ישראל ולחיים בארץ, לחמימות. מאז ומתמיד מאוד אהבתי את ישראל  והייתי מחוברת אליה. מעולם לא רציתי לעזוב את ישראל, זה היה בעלי שרצה להתגורר ליד משפחתו.

לאחר שבעלי נפטר (בעלי קבור בישראל) התחלתי להרגיש בדידות ובני העלה את הרעיון שאחזור להתגורר בישראל, קרוב לקבר של בעלי.  מיד התחברתי לרעיון והחלטתי ללכת על זה".

 

האם לא היו חששות להעתיק חיים שלמים למדינה אחרת בגיל מבוגר? 

 

"כלל לא חששתי, הייתה לי תמיכה מלאה מבני משפחתי והם נתנו לי תחושת ביטחון מלא, בייחוד בני הבכור שליווה אותי בכל שלב וסייע לי גם למצוא את הדיור המוגן המתאים לי. לשמחתי הגעתי לדיור מוגן שמסייע לי ותומך בי באופן שוטף בהתאקלמות".

 

איך הסביבה קבלה את ההחלטה לעזוב הכל ולעבור להתגורר במדינה אחרת?

 

"משפחתי קיבלה את ההחלטה בצורה מלאה וכיבדה אותה. גם חברי תמכו בי ועודדו אותי לעשות מה שטוב לי". 

 

את חושבת שמעבר בגיל מבוגר מתאים לכל אחד או שדרושות תכונות מסוימות שיסייעו לצלוח את המעבר הזה?

 

"מה שעזר לי במיוחד אלה היכולות החברתיות שלי - אנשים התחברו אלי מאוד מהר והקליטה שלי בבית הדיור הייתה מהירה וטובה. פה כולם מדברים "בגובה העיניים" ואני מרגישה שייכת ואהובה. לכן, אני ממליצה לאדם שרוצה לעשות רילוקיישן בגילנו, לחשוב אם יש לו יכולות חברתיות, כישורים חברתיים ובמידה ולא עליו לפתח יכולות שכאלה כי תכונות כאלה עוזרות להתקבל בחברה במקום החדש".

 

מה את עושה בשעות הפנאי? 

"קוראת הרבה ספרי ביוגרפיה וספרי היסטוריה, צופה בחדשות בטלוויזיה. נפגשת עם חברים, משתתפת בחוגים (שחייה והתעמלות). הולכת כל ערב להרצאות, נפגשת עם חברות בלובי, וכל יום שלישי הולכת עם חברה לסרט. אני עסוקה כל הזמן".

 

עברו למושב שורש אחרי 50 שנה בארה"ב 

 

 הרברט ורוחמה זליגר עם ילדיהם בארצות הברית (צילום  באדיבות המצולמים)

 

גם רוחמה (75) והרברט (80) זליגר החליטו להעתיק את חייהם מארה"ב לישראל. לפני כשנה הם עברו להתגורר בכפר גמלאים "פרוטיאה בהר" במושב שורש, אחרי 50 שנות מגורים בניו יורק במהלכן רוחמה הייתה מורה לאנגלית וניהלה בית ספר יהודי והרברט הוא פרופסור שעבד כמרצה לבלשנות.

 

לדברי הזוג, לפני לפני קצת יותר משנה הרגישו, ששכונת המגורים שבה חיו התחילה להתרוקן מאנשים בני גילם שעברו למקומות חמים יותר או שעברו להתגורר בסמוך לילדיהם. ההחלטה לעבור לישראל הייתה הכי טבעית מבחינתם כי שניים מבין ארבעת  הילדים שלהם עם ילדיהם, הנכדים והנינים, נמצאים בישראל, ארץ הולדתה של רוחמה.

 

האם לא היו לכם חששות להעתיק חיים שלמים למדינה אחרת בגיל מבוגר?

 

"מצד אחד המהלך היה טבעי ומהיר כיוון שעברנו למדינה מוכרת בה נמצא חלק גדול מהמשפחה שלנו. מצד שני נאלצנו לעזוב את שתי הבנות שלנו, שגרות בניו יורק ואת החברים הקרובים שלנו. אנחנו אנשים עם חיי חברה מאוד פעילים, שרגילים לקיים ארוחות שבת עם חברים וכל הזמן להיות בפעילויות חברתיות. בסופו של דבר עזיבה של סביבה ידועה ומוכרת והסתגלות לחיים חדשים, היא לא פשוטה וגם עזבנו בית מרווח שהשתרע על פני 3 קומות ועברנו לדירה בת 2 חדרים בלבד".

 

איך הסביבה קבלה את ההחלטה לעזוב הכל ולעבור להתגורר במדינה אחרת?

 

"הבנות קיבלו את זה בעצב וכאב רב אבל עם זאת מאוד תמכו ועזרו לנו. גם החברים הצטערו לשמוע אבל זו לא הייתה הפתעה עבורם. במהלך השנים ביקרנו הרבה את הילדים בישראל וזה היה ברור לכולם, שאם נעשה רילוקישיין, זה יהיה לישראל".

 

איך עבר המהלך הזה?

 

"באחד הביקורים בישראל הלכנו, בהמלצת חברים, לראות את "פרוטיאה בהר" ובהחלטה אינטואיטיבית ומהירה רכשנו דירה. תוך מספר חודשים מכרנו את ביתנו בניו יורק ועברנו לכאן. המעבר הפיזי היה מהיר וחלק. המעבר הרגשי היה קשה יותר ולקח לנו כחצי שנה להתאקלם ולהסתגל לשינוי".

 בני הזוג מסבירים שההסתגלות מבחינה רגשית הייתה קשה מאוד. "המרחק משתי הבנות והחשש מבדידות חברתית הכבידו עלינו", הם אומרים.

"אנחנו אנשים מאוד חברתיים ורגילים לחיי קהילה. בישראל לא הכרנו אף אחד ועברנו להתגורר במקום שבו כולם ישראלים עם חברים וחיי חברה פעילים. כמובן גם היה קשה לוותר על הבית עם כל הזיכרונות והחוויות שהיו בו ולעזוב חברים של שנים. הילדים, הנכדים והנינים שלנו בישראל עזרו מאוד ובעצם עוזרים על בסיס קבוע. לקח לנו זמן עד שיצרנו קשרים עם אנשים והתחלנו לנהל חיי חברה".

 

  הרברט ורוחמה זליגר בצילום מביתם בארצות הברית (הצילום באדיבותם)

 

מה עזר לכם לצלוח את המעבר הזה?

 

"המשפחה והחברים החדשים שהכרנו בדיור המוגן. זה לקח זמן אבל התחברנו עם אנשים שכיום אנו מחשיבים כחברים, אנחנו עושים ארוחות שבת יחד ופעילויות שונות ביחד".

 

מה תייעצו לנשים ולגברים בגיל השלישי לקחת בחשבון כשהם חושבים על רילוקיישן?

 

"הכי כדאי להגיע למקום מסודר ונגיש שמספק את הצרכים הבסיסיים הדרושים בגיל הזה כמו שירותים רפואיים ואם יש גם תוכניות תרבותיות ופעילויות ספורט אז זה מוסיף. מבחינה חברתית חשוב להיות במקום שאנשים פתוחים ליחסי חברות וידידות חדשים ומוכנים להיפתח לאנשים חדשים. כל אלו תורמים לקליטה והתאקלמות מהירה וקלה יותר".

 

מה אתם עושים בשעות הפנאי?

הרברט:  "אני מצייר ולפני חצי שנה הצגתי תערוכה מאוד מוצלחת בבית הד. אני מקדיש הרבה זמן לציור וקריאה על אומנות, הולך לחדר כושר על בסיס יומי ועושה הליכות בחוץ".

רוחמה: "אני משתתפת במקהלה וריקודי עם ומתנדבת במחלקה סיעודית עם אישה דוברת אנגלית. עושה פעילויות ספורט ושיעורי אמנות".

 

 

 

אדריכלית דנית שנהב, כנען שנהב אדריכלים. מומחית לתכנון דיור מוגן, מתכננת כפר גמלאים "פרוטיאה בהר" מסבירה ש"התופעה במסגרתה בני הגיל השלישי מחליטים לעזוב את המדינה בה חיו כל חייהם ואת הסביבה הטבעית שלהם ועולים למדינה אחרת היא חלק ממודל שנקרא "דחיפה ומשיכה". מודל זה בוחן מהן הסיבות הפיזיות והרגשיות לעזיבת אזור מגורים אחד – דחיפה ולמעבר לאחר - משיכה. נמצא כי גורמי הדחיפה העיקריים בגיל השלישי הם אקלימיים (בעיקר מדובר על חורפים קרים), יוקר מחייה ומרחק משירותים ציבוריים. בני גיל השלישי, העולים לישראל בוחרים במקרים רבים בבתי דיור מוגן כביתם החדש. ולכן, בית הדיור המוגן צריך להיות חלופה ראויה לאיכות החיים שהם רגילים אליה, ולהפוך להיות בית חם ומחבק המספק להם את המוגנות הרפואית והפיזית, ומגוון עשיר של פעילויות חברתיות ותרבותיות".

 

בונים על הראש שלנו - בניגוד להיתר

החלטה זוגית: לעבור יחד לבית דיור מוגן

לדמיין את עתיד הדיור המוגן

כל מה שרציתם לדעת על דיור מוגן

איך להיערך כלכלית להזדקנות ההורים

איך להקל רגשית את המעבר לדיור מוגן?

 

לחצו כאן לסקירות הדיור המוגן של מוטק'ה

 

הצטרפו לקהילת הדיור המוגן של מוטק'ה

 

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בדיור מוגן

שוקלים לעבור לדיור מוגן? כל מה שחשוב לדעת
תחום הדיור המוגן מציע יתרונות רבים לבני הגיל השלישי, בהם מגורים בסביבה מוגנת ומפוקחת עם מענה לצרכים...
לקריאת הכתבה
תופס תאוצה: גן ילדים בתוך דיור מוגן
לחיים של רובנו מגיעים נכדים בשלב מסוים. אם נהוג אצלנו להזדרז עם ילודה, נזכה גם לנינים ואין ספק שהקטנים...
לקריאת הכתבה
רילוקיישן בגיל השלישי
באחרונה נתקלנו בתופעה מעניינת במסגרתה יותר ויותר אנשים בגיל השלישי מחליטים לעזוב את המדינה בה חיו בה...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה