רשות השידור, ת.נ.צ.ב.ה
בימים האחרונים אני חש אי נוחות ורטט באצבעותיי. אני מקיש במכשיר הרדיו שלי על "קול ישראל" על מנת לשמוע חדשות מפיו של קריין או קריינית מקצוענים, קולם חד כתער ואיננו בולעני וממהר, ואז אני מגלה בצער כי מערכת החדשות גוועה. מדובר ברדיו הממלכתי הציבורי שנפטר בינתיים, ומחלקת החדשות מצפה להחייאה מלאכותית שאולי תפיח רוח חיים במיקרופונים הגוססים.
מדוע ירדה הרעה הזו עלינו? הרי מערכת החדשות והאקטואליה של רשות השידור הייתה מאז הקמתה נדבך מרכזי באיזון שידורי, ועכשיו נחת עליה הגרזן. ראש הממשלה מצהיר כמעט באנחה: לא ידעתי. כלומר הוא לא היה שותף כלל לכל המהלכים הללו, המבקשים לצקת חומה ומגדלי שמירה מעל הערוץ הממלכתי, לבל חלילה יפליג בממלכת האקטואליה לגבהים בהם החמצן דליל.
ראוי שינחת על קרקע המציאות, ואם אפשר גם ידשדש במי אפסיים. ראש הממשלה הרי היה זה שפעל למען ה"מאכערים" שיעמדו בראש מערכת השידור הציבורי, ויתחלפו בהתאם לעונות השנה והמפלגה. אוי לנו שעדיין הממלכתיות מאיתנו והלאה.
מי ימנע מהערוצים המסחריים לשדר ללא מעצורים?