רשלנות רפואית באבחון ארוע מוחי

אירוע מוחי Cerebrovascular accident הינו מקרה של פגיעה באספקת הדם לחלק מן המוח ובעקבות כך פגיעה בתפקוד אשר נשלט מהאזור הפגוע. הפגיעה באספקת הדם למוח יכולה להתרחש בשל תסחיפים (קרישי דם) שמקורם בלב, וכן תסחיפים אשר מקורם בהצרות בעורקי הצוואר בשל הצרות של עורקי הצוואר. כידוע המוח הינו 'המחשב' אשר שולט על כל פעולה בגופנו ולכן פגיעה בכל חלק של המוח מביאה בהכרח לפגיעה גופנית כלשהי. למרבה הצער פגיעות רבות בשל אירוע מוחי, ניתן היה למנוע אותן בקלות על ידי טיפול רפואי נכון ולעיתים מתברר כי הטיפול אשר ניתן על ידי רופא המשפחה ,או בבית החולים אינו עומד בסטנדרט ראוי והינו בגדר רשלנות רפואית, כפי שיובהר להלן. ממחקרים שנערכו לאחרונה מתברר כי למעלה מ- 15,000 איש נפגעים מדי שנה בישראל מאירוע מוחי (שבץ מוחי). על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלת השבץ המוחי הינה הגורם השני במספר לתמותה לאחר מחלות כלי דם ולב, והינה הגורם הראשון למצבים של נכות. עוד מתברר ממחקרים שנערכו בישראל שגיל הלוקים באירוע מוחי נמצא במגמת ירידה.


מתברר כי הן בקרב האוכלוסייה והן בקרב הרופאים, קיימת מודעות נמוכה למדי לגבי לגורמי הסיכון להתפתחות אירוע מוחי, וכן באשר לסימנים אשר מעידים על התפתחות אירוע מוחי. לגורם הזמן בטיפול בשבץ מוחי (אירוע מוחי) יש חשיבות עצומה - כאשר מתגלים הסימנים הראשונים לאירוע מוחי, במידה והאדם מגיע בתוך שלוש שעות לטיפול בבית חולים ומאובחן כראוי, ניתן לטפל בו בטיפול תרופתי אשר ממיס את הקריש, ובתוך כשש שעות יש לעבור צנתור דחוף, אשר יפתח כלי דם חסום. הסימנים הקלאסיים של אירוע מוחי: חולשה ולעיתים שיתוק פתאומיים של צד אחד של הגוף, הינו הסימן הברור והשכיח ביותר. לעיתים יש גם בעיה בדיבור או ירידה בהבנה, קושי בראייה ובעיה בשווי משקל. כאמור לעיל, מאחר ולגורם הזמן חשיבות עצומה בהקטנת או מניעת נזק משבץ מוחי, מצפים מהרופא שיכיר את הסימנים האפשריים לאירוע מוחי, וכאשר מגיע אליו מטופל עם סימן מחשיד, עליו להפנותו מייד לבית החולים. במידה והרופא אינו מאבחן חשד לאירוע מוחי, על אף קיומם של סימנים מחשידים, ובפרט כאשר קיימים גורמי רקע דוגמת יתר לחץ דם או עודף שומנים בדם, הרי שיתכן ויגרם למטופל נזק חמור ורב, בשל חוסר טיפול במועד. במקרה שכזה יש מקום לבחון אם הטיפול אשר קיבל המטופל הינו סביר ואם אין בטיפול משום רשלנות רפואית. ממחקרים אחרונים אשר נערכו בישראל מתברר, שגם בבתי חולים קיימת בפועל מודעות מעטה לאבחון אירוע מוחי במועד, וחשיבות הטיפול הדחוף בממיס קרישים.
עוד על זכויות משפטיות בגיל המבוגר


זוגיות בגיל השלישי - ההשלכות המשפטיות



בעיות שפה ותרמיות ביטוחיות



התפטרות בשל מצב בריאתי לקוי



נכה במוסד אינו זכאי לגימלת נכה בביתו



תיקון צוואה כשהמנוח טעה בחישוב חלוקת רכושו



דין אלמנה ידועה בציבור כדין אלמנה שנישאה



קורבנות תאונות והקשר למחלות כרוניות קשות



מותו של קשיש אינו נחשב לאובדן חיים



ידועים בציבור: מבחינת מס זה כמו זוג נשוי



כשבית האבות מנצל מצוקת דיירת קשישה



אין לנכות אובדן כושר עבודה מדמי האבטלה

על אף שמדובר בטיפול חדשני יחסית אשר אושר לשימוש רק לפני מספר שנים מתברר כי יעילות הטיפול רבה מאד והוא יכול למנוע נכות קשה ואף מוות. למרות זאת בחלק מבתי החולים לא ניתן הטיפול כמעט, והמודעות לשימוש בו נמוכה. במידה ומטופל מצליח להגיע בטווח של שלוש שעות למחלקת מיון של בית חולים לאחר אירוע מוחי, ומתברר כי הוא מתאים לטיפול תרופתי בממיס קרישים, אך בשל שיקולי מדיניות או חוסר בתקציב הוא לא זוכה לטיפול זה ונגרם לו נזק, הרי ייתכן בהחלט שהוא יוכל לטעון כי הוא זכאי לפיצוי בשל רשלנות רפואית בטיפול. עוד עולה ממחקרים אחרונים שנעשו בישראל כי בחלק גדול מהמקרים (כ- 60%!), חולים לא עוברים בדיקת דימות של כלי הדם הצווארים, היכולה לסייע לאבחון מוקדם וחשוב של היצרות בעורקי הצוואר, ולמתן טיפול מיידי שימנע חזרה של אירוע מוחי. במידה ומטופל ילקה באירוע מוחי חוזר, אשר יחמיר את מצבו, או אף חלילה יקטול אותו, מבלי שבוצעה לו בדיקה מתאימה לבחינת עורקי הצוואר, הרי שיתכן ומדובר במקרה של רשלנות רפואית אשר מחייבת בירור משפטי ומזכה בפיצויים. המקרה הטראגי של האירוע המוחי של אריאל שרון העלה מעט למודעות הציבורית את נושא השבץ המוחי, אולם גם כיום שוב ושוב מתרחשים מקרים בהם לא ניתן למטופל אבחון נכון, כאשר קיים חשש לאירוע מוחי, למרות קיומם של סימנים ברורים, ולעיתים גם בבית החולים לא ניתן הטיפול המתבקש והחיוני - כל זאת בשל רשלנות רפואית. במידה ואתה או מי מיקירך עברתם אירוע מוחי ואתם סבורים כי הפגיעה הוחמרה בשל רשלנות רפואית בטיפול, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום נזקי הגוף ורשלנות רפואית. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי במלואו ויפנה למומחה רפואי אשר יעריך אם אכן הייתה רשלנות רפואית בטיפול, ואם ניתן היה בטיפול נכון אחר למנוע או לצמצם את הנזק שנגרם. המומחה הרפואי יערוך חוות דעת רפואית אשר על בסיסה תוגש תביעה לבית המשפט. לעיתים יש אף צורך בחוות של מומחה שיקומי לעניין הנזק שנגרם והצרכים השיקומיים בעקבותיו. (מקור המאמר:
www.Articles.co.il
- מאמרים לשימוש חופשי) ----------------- הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה

תאונות דרכים

רשלנות רפואית