רשלנות רפואית: פיצויים לחולה סיעודי

(צילום: Shutterstock)

למרבה הצער אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרים טראגיים של רשלנות רפואית, כשבחלק מן המקרים נגרמים למטופלים נזקים קשים ובלתי הפיכים. לכאורה, התוצאות הקשות ביותר של רשלנות רפואית הם מקרי המוות, והם גם המדוברים ביותר, אך יש שיטענו כי דווקא המקרים בהם אדם הופך להיות סיעודי בעקבות רשלנות רפואית הם הקשים ביותר, שכן סבלו של האדם הסיעודי נוכח בחיי משפחתו יום יום, שעה שעה.

אחת השאלות היותר מתבקשות בהליכים כגון אלה היא כיצד מתבצע חישוב הפיצוי, או במילים אחרות - מה מגיע לחולה הסיעודי עקב טיפול רשלני? 

ובכן, במקרים שבהם עקב רשלנות רפואית אדם קשיש נהפך לסיעודי, הוא זכאי להגיש תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית נגד מי שאחראים לנזקיו במטרה לקבל פיצויים. הפיצויים במצבים מעין אלה יכולים לכלול מספר ראשי נזק. בכתבה זו נתרכז בראשי הנזק העיקריים הרלבנטיים.

הנפגע יהיה זכאי לפיצויים בגין הכאב והסבל שנגרמו לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית. גובה הסכום ייקבע, בין השאר, גם בהתאם להערכת בית המשפט מהי מידת מודעותו של הנפגע לגבי מצבו הסיעודי. ולכן, כאשר הנפגע איבד את הכרתו מרגע הפגיעה ואילך, לא ייפסקו פיצויים בגין ראש נזק זה, אך כאשר הנפגע מגיב למתרחש סביבו, ומבין את מצבו, הפיצוי יהיה גבוה.

כמו כן, הנפגע יהיה זכאי להחזרים בגין ההוצאות שנדרש להוציא עבור טיפולו ואשפוזו בבית חולים סיעודי או בעבור סיוע של מטפל צמוד בביתו. במקרים שבהם תשלום זה משולם מקצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, אין הנפגע זכאי להחזרים. בנוסף, במצבים שבהם מוכח שבן משפחתו של הנפגע סועד אותו במשך שעות רבות מאוד, הוא יהיה זכאי להחזרים על כך.

במידה שמצבו של הקשיש מתדרדר והוא נפטר, יש לבחון האם הרשלנות הרפואית גרמה לו לקיצור תוחלת חייו, ובמידה שכן, יהיה עזבונו זכאי לקבל פיצויים בגין ראש נזק זה ובגין הוצאות קבורה.
לא פעם מגיע מקרה טראגי שכזה בפני בתי המשפט בישראל. אחד מן המקרים הוא סיפורו העצוב של נפתלי ב' שנפטר בשנת 2003, לאחר ששהה בתרדמת חמש שנים ארוכות בבית חולים סיעודי.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


נפתלי אושפז פעמיים בשנת 1998 לאחר שסבל מלחץ דם גבוה, מכאבי ראש עזים ומשיתוק חלקי. בתחילה הוא עבר בדיקת CTA, אך לאור העובדה שהוא היה שרוי באי שקט, עלה חשש שהבדיקה הייתה לא אמינה והומלץ לערוך לו בדיקה חוזרת. למרבה הפלא והצער בדיקה נוספת זו לא בוצעה.

בהמשך הוחלט כי נפתלי צריך לעבור בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית, אך לאור מצבו לא ניתן היה לקבל את הסכמתו, והוחלט להמתין עד למינויו של אפוטרופוס על ידי בית המשפט. תהליך המינוי התארך ונמשך למעלה משבוע, ובמהלך ימים אלה נפתלי סבל מהתקף אפילפסיה ושקע בתרדמת.

בית המשפט העליון קבע, כי הצוות הרפואי היה מודע להסתברות הממשית לקיומה של מפרצת מוחית אצל נפתלי, ויותר מכך, הוא יכול היה לוודא את מידת מסוכנותה של המפרצת המוחית באמצעות בדיקת CTA נוספת, שכאמור, לא בוצעה. לאור זאת, נפסק כי התקיימה רשלנות רפואית של הצוות הרפואי, ועזבונו של נפתלי זכאי לפיצויים.

גובה הנזק שנקבע כלל את ראשי הנזק הבאים: כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות קבורה והוצאות נסיעה, ועמד על סכום של כ-558 אלף שקל.

בכל מקרה של טיפול רפואי רשלני אשר בתומו הפך את יקירכם לחולה סיעודי, מומלץ לבחון את טיב הטיפול ואת האפשרות למתן פיצוי כספי בגין כך באמצעות עורך דין רשלנות רפואית. הפיצוי עשוי לסייע ולהקל על יקירכם בימים קשים אלו. 

רפואה שלמה ורק בריאות. 

הערה: המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לכך ונכתב לצורכי מידע כללי.


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
לפורום ייעוץ משפטי  לחצו