שהכול יהיה בסדר

סדר פסח הוא לא סתם עוד ארוחת חג, אפילו לא עוד ארוחת חג מרובת משתתפים. סדר פסח הוא אתגר אנושי-קולינרי, סיר לחץ משפחתי, מבחן-מפגן יצירתיות וסוג של משימה כמעט בלתי אפשרית. גם אם נגיד שהמארחת (מה לעשות, גם בתחום הזה עדיין אין שוויון, ובדרך כלל האחריות לרוב זה נופלת על האישה) היא סוג של סופרוומן, שמסוגלת להתמודד בהצלחה עם כל אתגרי סעודת החג, קורה לא אחת שהיא מגיעה אל היעד (שולחן הארוחה) פחות או יותר בזחילה, כי היא כבר פשוט ממוטטת עוד לפני הגפילטע הראשון.

אז הנה כמה עצות וטיפים קטנים לטובת המארחת הפרפקציוניסטית - או המארח הפרפקציוניסט - זו שרוצה שהכול יהיה טיפ-טופ ושכולם יהיו מרוצים ושמחים, אבל מגיע לה - לך - להגיע אל קו הזינוק להגדה בשמחה וברוגע ככל האפשר.

• שחררו - מראש ובראש: אם אתם משתייכים לרוב המוחץ, אז גם אצלכם הייתה חלוקת משימות לבישולי הארוחה. אל תנסו לשלוט בפרטי הפרטים (איזה מין קציצות היא מכינה), היצמדו רק לעניין הסדר הבסיסי: מי אמור להביא מה, מה צריך לחמם, באיזה אמצעי (מיקרו, כיריים, תנור), ובאיזה סדר. אולי לא הכול יהיה לטעמכם, אבל זכרו: האוכל אמנם חשוב, אבל יש עוד המון מרכיבים אחרים חשובים באירוע הזה.

אותו כלל נכון לגבי נושאים חורצי גורל (ומצב רוח) אחרים, כמו סדר הישיבה ומי יקבל איזו הגדה. אל תנסו בכלל לעשות סידור ישיבה אם אתם יודעים שהחבר'ה סרבנים ותמיד עושים ברדק, ואת ההגדות תניחו בצד, שכל אחד יבחר בעצמו (ותשאירו בצד את ההגדה לבעל הבית, שיודע לערוך את הסדר רק עם זו של אבא שלו). לשחרר שליטה זה לפעמים לא פחות חשוב מלקחת אחריות.

• רשימות ודבקיות: גם אם ניחנתם בזיכרון פנומנלי כדאי ועדיף להתכונן לסדר מראש עם רשימות. רשימת המנות לארוחה ומי מכין או מביא מה; סדר הכנת / חימום / הגשת המנות; רשימת פעילויות לפי שעות: מתי מכינים / עושים מה (השעה היעודה להכניס את הצלי לתנור, להתחיל לחמם את המרק וכן הלאה). כל סוג רשימה (או כמה כאלה) שמתאימה לכם טובה, ובתנאי שתעזור לכם לא לפספס כלום ולעמוד בזמנים.

את הרשימות מומלץ מאוד לערוך על דבקיות ולהצמידן במקומות נוחים במטבח. הניסיון מלמד שסתם פתקים נוטים להתלכלך ולהירטב בעת הבישול (אי אפשר לקרוא) או סתם להיעלם (בפח, בתוך ספר בישול).

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

• פינת הילד: ילדים זה שמחה, כידוע, אבל אם הסדר הוא עניין מאתגר למבוגרים - לילדים, בעיקר קטנים, הוא פי כמה כזה. לטובת הרעבים הקטנים שקשה להם להמתין לארוחה בעת קריאת ההגדה, פזרו מראש על השולחן נשנושים - חטיפים שונים, ריבועי מצה קטנים וכן הלאה. בארוחה כזו ממש לא נורא אם יהיו כבר די שבעים עד שתגיע המנה העיקרית. תכננו מראש "מנות ילדים" בתפריט (צ'יפס, שניצל פסח או כל דבר אחר שהילדים אצלכם לא יכולים בלי). על תזונה נכונה וחינוך לפתיחות באוכל תקפידו ביום אחר.

ובעניין האפיקומן: למען שלום בית ושקט נפשי, קבעו מראש "מתחם החבאה" שבו יוחבא האפיקומן (למשל מתחם המטבח-פינת אוכל-סלון) כדי למנוע נזקים סביבתיים גורמי עוגמת נפש, והכינו (קנו) מראש (אולי בתיאום עם ההורים) מתנה תמורתו. אני אישית מעדיפה לתת מתנה מאותו סוג (ספרים, ממתקים, אקססוריז-בנות וכן הלאה) לכל הילדים בסדר, כדי שאף אחד לא ירגיש מקופח.

• הזמן שלך: הכי חשוב - את השעה האחרונה לפני בוא האורחים ותחילת הבלגן תקדישי אך ורק לעצמך. קחי חצי שעה לגמרי פרטית. אל תדברי עם אף אחד. תסתגרי בחדר השינה, תעשי רבע שעה יוגה, תתקלחי ותתלבשי בנחת (אל תשכחי: רק נעליים נוחות), תבהי בחלל - מה שעושה לך טוב. ואל תתקרבי בכלל למטבח או לשולחן הסדר. פטנט אחד להבטיח שתעמדי בפיתוי הוא לצבוע ציפורניים (בכלל טוב, אין כמו מארחת מטופחת), כי עם לק שהרגע נמרח לא יהיה לך נעים מעצמך לבחוש בסיר ולחרב.

עוד לפסח:

רק לא ואזה! 

דווקא יין ישראלי

ערב חד פעמי