שודד ורובוט במשימה נועזת

"רובוט ופרנק", דרמה קומית אמריקנית, הוא סרט המתרחש בעתיד הקרוב. ולמרות השם המרמז על אלמנט מרכזי טכנולוגי, זו לא פנטזיה עתידנית, אלא סרט העוסק בסוגיה עתיקה ורלוונטית תמיד: הזדקנות, והדרך להתמודד איתה בכל המובנים.

פרנק ומשפחתו הם סוג של משפחה מערבית מודרנית ממוצעת, למעט מקצועו בעבר של פרנק: הוא שודד בפנסיה (שאף ישב בכלא על אחדים ממעלליו), אשר חי לבדו בבית קטן בעיירה אמריקנית ציורית טיפוסית. יש לו שני ילדים בוגרים - בן עורך דין, נשוי ובעל משפחה משלו, שמקפיד לבקרו בקביעות ובעצם מטפל בו במידה שאביו מאפשר זאת, ובת רוחנית-פילנתרופית, הנוסעת בעולם להציל חלכאים ונדכאים ולתקן עוולות, ומתקשרת מדי פעם ממרחקים לאביה בשיחות מצולמות כאלה ואחרות, נוטפת דאגה ומתיקות. יש גם אישה - בנפרד או לשעבר, ובכל מקרה לא איתו - ברקע, אבל עוד נגיע לכך.

כששכחנותו הגוברת ונרגנותו של פרנק מסתמנים כשלבים ראשונים של דמנציה, מחליט הבן האנטר להביא לאביו רובוט שיטפל בו. הרובוט מתוכנת לשמור ולהקפיד על שגרת חיים יומית תקינה לפרנק וגם לסייע בפעילויות טיפוליות שמטרתן לחזק תפקודים קוגניטיביים קיימים ולשמר זיכרון קיים. בין הפעילויות שהרובוט מעודד את פרנק לבצע למטרה זו גם טיפוח תחביב חדש - גינון. פרנק, כצפוי, חשדן ועוין למדי את הרובוט ולא ממש משתף פעולה עם מערך הטיפול שלו. אבל תוך זמן קצר הוא מגלה שלרובוטיות של הרובוט יש גם יתרונות, ביניהם שאין לו באמת רגשות וגם לא שמץ של שיפוט מוסרי.

וככה, בעוד הוא מתיידד עם הרובוט ואף מתחיל ללמד אותו את רזי מקצועו לשעבר הבלתי חוקי בעליל - ולא סתם, אלא כדי לצאת למשימות חדשות שהוא רוקח, עניין שמעודד ומחזק פעילויות קוגניטיביות אצלו - מופיעה לפתע מאי שם בטורקמניסטן בתו יפת הנפש ומנסה לשכנעו להיפטר מהרובוט שנראה לה פתרון לא מוסרי. ניסיון הסיכול שלה מסוכל (אין לה באמת זמן או כוונה להישאר לנצח לטפל באביה) ופרנק והרובוט שלו חוזרים לעניינם. ועניינם הוא קודם כל גניבת מהדורה עתיקה של אחד הספרים מהספרייה העירונית העומדת להיסגר (אנשים כבר לא קוראים ספרים מודפסים...), שאותו הוא מעניק לספרנית הראשית המצודדת ג'ניפר, שהוא מחבב ומתראה איתה לעתים, מבלי לזכור או להבין שהיא בעצם אשתו.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

פרנק לנג'לה, שחקן אופי מצוין (ע"ע "פרוסט/ניקסון" המעולה), מגלם את פרנק בטבעיות צובטת. אין לשחקן הזה הילת כוכבים והוא אינו מתיז סביבו ניצוצות, אבל דווקא משום כך הוא מתאים לתפקיד של גיבור שהוא אנטי-גיבור מובהק - פושע לשעבר המזדקן בבדידות אנונימית בעיירה קטנה ומאבד בהדרגה את אחיזתו בחיים בשל מחלה אכזרית המוחקת את זכרונו. ולמרות שיש סביבו עוד שחקנים, זה הסרט של לנג'לה ושל הרובוט שלצדו, שנבנה בדמות רובוטים המיוצרים כבר ביפן למטרות דומות. דמות הפלסטיק הזו מקבלת חיים משלה גם - כמובן - בזכות מי שמפעילה אותה מבפנים, הרקדנית רייצ'ל מה, אבל בעיקר בזכות קולו של השחקן פיטר סרסגארד, המדקלם ברובוטיות ייחודית את הטקסטים של היצור - סליחה, הדבר - הזה.

סוזן סרנדון מגלמת את ג'ניפר, הספרנית המשמעותית יותר משפרנק יודע. ג'יימס מרסדן כבן האנטר וליב טיילר כבת מדיסון עושים את המוטל עליהם, שהוא בהגדרה מעט מאוד ושבלוני למדי.

שורה תחתונה: סרט קטן וסימפתי על נושא גדול ומעורר מחשבה.

"רובוט ופרנק", דרמה קומית אמריקנית. תסריט: כריסטופר ד. פורד; בימוי: ג'ייק שרייר; צילום: מתיו ג'יי. לויד. משתתפים: פרנק לנג'לה, ג'יימס מרסדן, ליב טיילר, סוזן סרנדון, רייצ'ל מה, קולו של פיטר סרסגארד ואחרים. אורך הסרט: 90 דקות