21/11/14
היום לפני 8 שנים, ב 21 נובמבר 2006 .
נפטר האלוף אברהם רותם ז"ל,
לזכרו של ידיד יקר, ציטוט מויקיפדיה:
"אברהם רותם (1934 - 21 בנובמבר 2006) היה אלוף בצה"ל, ממפקדי חיל השריון הישראלי.
רותם נולד בקיבוץ גשר וגדל באשדות יעקב. הוא התגייס לצה"ל ב-1952 ושירת בחיל השריון. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש מפקד מחלקת טנקים. השתחרר מצה"ל, אך חזר לשירות קבע ב-1959. היה מג"ד 126 בחטיבה 520 במלחמת ששת הימים ובמבצע כראמה בו קיבל את עיטור המופת. היה סגנו של האלוף משה פלד בפיקוד על אוגדה במלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן המשיך לתפקיד מפקד אוגדה סדירה 252. בין השנים 1975 ל-1978 היה ראש מחלקת הדרכה באגף המטה הכללי ובמקביל פיקד על עוצבת עמוד האש, בשנת 1984 פרש מצה"ל[1].
נפטר ב-21 בנובמבר 2006 בגיל 72.
יהי זכרו ברוך.

מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לוחמים אמיתיים כמוהו אינם מתים הם נמוגים לאיטם ככה קראתי איזה מקום
כשבימים טרופים אלה במדינתנו ישראל מתקיימות נורמות התנהגות פסולות , שחיתות שלטונית שחיתות חברתית ,,, ניתן רק להזכר בגעגועים לתקופה מוקדמת יותר של זמנים אחרים , זמנים שחבר היה חבר , שהון ושלטון לא ניהלו את חיינו שאנשים כיבדו איש את ראהו ...
אברהם רותם יהי זכרו ברוך !
בנימה אישית לך 'איש' אכן צדקת בדבריך ובראייתך ודייקת באשר דיברת (כתבת) ....
"מה שרואים מפה לא רואים משם "... (רמז)
כמדי מוצ''ש אני נפגשת להרצאה שמתקיימת בבית יד לבנים בראשון לציון בחוג לתנ''ך --- אינני יודעת מדוע - השנה בתחילת המפגשים אחרי ראש השנה--כשנכנסתי ועברתי לאורך המסדרונות וכבר בכניסה באולם הראשי-- עמדתי דום והצדעתי לנופלים-- ומאז ממשיכה בנוהל הזה כשדמעות מציפות עיני. אז עושה סיור כבוד לכל התמונות המספרות סיפורם של הנופלים בכל המערכות- הבנים של ראשון ז''ל. לפני שבועיים--- היו בלובי אנשים שישבו על איזה דיון--- ואני כרגיל נעמדת דום ומצדיעה,,, ההאנשים ואולי הורים שכולים--- הורידו ראש . הגיל מעמיד אותי במצבים ,,, שהצער גדל והולך.