דוברי יידיש

שלום לך מלך 1. בנו, שמחה־בונם [שהיה הרב באוטבוצק עד עלייתו ארצה] אכן נקבר בטבריה.
רבי מנחם־מענדיל/ מנדל - נפטר בשנת 1868 [תרכ\"ח] ונקבר בוורשא.
משמח אותי לראות שישנם אנשים המכירים את חסידות וורקא הצנועה כל כך.

פילפלון ומלך יקרים, שלום לכם. חסידות אמשינוב - נמשכה מרבי יעקב דוד, בנו הבכור של רבי יצחק הוורקאי הזקן.
לצערי - לחסידות וורקא - ועד כמה שידיעתי מגעת - אין המשך. הנצר האחרון הוא של רבי מנחם־מנדל מאוטבוצק [נכדו של ר\' מנחם־מנדל - הצדיק השותק, ובנו של ר\' שמחה־בונם שעלה לישראל]. מודבר ברבי יצחק אחיה הבכור של איטה קאליש, מחברת הספר אתמולי -
ברשותכם, אטריח אתכם אל הטקסט:
\"הזכרנו [ר\' יצחק ואיטה] את שאיפתו של אבא לבקר בארץ־ישראל ולהשתטח על קברו של סבא בטבריה. אחי התכוון למלא בזה את מקום אבא ולבקר בארץ. לא זכה. הוא, אשתו, שני בניהם, כלתם, נכדיהם הקטנים ושאר ארבעת אחי ואחותי – בני אמי החורגת – כולם נרצחו בידי המרצחים הנאציים.
בפרוס המלחמה יצא אחי עם משפחתו בדרך המנוסה לווילנה, אך מקרה גורלי אכזר החזיר אותם לאוטבוצק: גיסתי חלתה בדרך ונלקחה בעגלה אל אחת העיירות הסמוכות, אחי מיאן להמשיך בדרכו לווילנה באין אשתו עמו וחזר אליה וילדיו עמו. [עמ\' 146]. פרטים טראגיים סיפרו לי על אופן כליונם. לעיני אחי נורו אשתו ובניו, והוא עמד עטוף בטליתו ומילמל וידוי. התליין הנאצי קפץ ממקומו, ניגש אליו וצווח\" \'הרי איש קדוש אתה, הריני מאריך את חייך בכמה דקות. הבא נראה מי יחיה ומי ימות. אני או אתה!\'. הנס לא התרחש.\" [עמ\' 147].\"
ושוב, עד כמה שיודעת, חסידות אמשינוב יושבת גם בירושלים.

כן, זה קורה שמתרחקים --- ומצטערים או ממש כפי שכתבת - שלא שואלים כאשר יש את מי שיכול להשיב לנו. מכירה את ההצטערות הזו. אולי תוכל להגיע לספרים שציינתי את שמותיהם [אל השניים הגעתי באמצעות ספרים סרוקים ; את הספר אתמולי - שאלתי מספריית תל־חי].