פנויים פנויות 60 פלוס

בגיל 27 כשבאמתחתי תואר בוגרת בפילוסופיה החלטתי כי הגעתי לפרקי וזה הזמן לתור אחרי מועמד פוטנציאלי ראוי לנישואין.
אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל לא אחטא לאמת אם אעיד על עצמי שאני נחשבת לאישה יפה מאוד, חטובה וסקסית, גרה בדירת שלושה חדדים שקנו לי הוריי האמידים בשיכון בבלי היוקרתית בת"א.
גילגלתי בראשי מי מהגברים ששמעתי אודותיהם ראוי לתשומת לבי ולכך שאפנה אליהם כבדרך אגב.
דודו פרופסור לספרות באוניברסיטת ת"א, שנון, שרמנטי ,נראה מצוין ,בן 42 והחשוב ביותר פנוי !
היה המועמד הראוי מבחינתי.
החלטתי לסור למשרדו של הפרופסור ,הייתי לבושה בפשטות אלגנטית , בחצאית שחורה בעלת שסע צד ארוך ובחולצה תואמת .
נכנסתי למשרדו , הפרפסור היה אדיב מאוד בשיחתו אתי . השמתי עצמי מבקשת מידע על סופרים מימי הביניים והסברתי שכל זאת לצורך עבודה סמינריונית.
לאחר כעשר דקות קמתי החלקתי בתנועה מכוונת את הקפלים הבלתי נראים לעין של חצאיתי והודיתי לו." מותר לצלצל אליך הביתה אם תהיינה לי עוד שאלות?" שאלתי בחוצפה של סטודנטית ביישנית. " כן, את יכולה," אמר. ובמבטו ראיתי כי הצלחתי לצוד את תשומת לבו עלי.
משיצאתי הרגשתי כי הוא מתבונן בי בצאתי מחדרו.כעבור יומיים בשעה תשע בערב צילצלתי אליו ושאלתי שאלה על סופר מסויים הפרופסור הסביר לי בסבלנות. הודיתי לו ואז נשתנה קולו ואמר "דרך אגב אורית" אמר בקול שנימת חיזור שזורה בה , " היה נעים לי מאוד לפגוש לפגוש אותך , את בחורה מאוד מושכת ומבריקה כאחד".
"הרבה תודות", השבתי בקול שמן זית זך.משימה עצמי כאילו איני מבינה לאן הוא חותר..
" רק רגע" אמר הפרופסור , כשהבחין שאני עומדת לסיים את השיחה."אפשר בהזדמנות להיפגש איתך?"
"ביום שני" אהיה באוניברסיטה השבתי שיגרתית.
" התכוונתי לפגישה אישית!" הסביר הפרופסור המבריק כמו לילדה בכיתה ח' בבית ספר לילדים מפגרים.
אחרי ששתקתי חזר על ההצעה ואני הסכמתי.
המשך התסריט ברור וידוע לכולם , היום אנחנו נחשבים לזוג צמוד ומאוהב מאוד לא מזמן התארסנו, הפרופסור שלי אוהב תמיד לחזור באוזניי ולספר לי איך התחיל איתי...