12/07/18
סבתו של הסופר ה, שכתב נטורליסטי בדרך כלל על דלי האמצעים בני מעמד הפועלים. אי הצדק החברתי ולפסיכולוגיה האנושית, הייתה מהמתיישבים האמריקאים בהר התקווה, באזור שבו שוכן כיום בית הספר "שבח מופת" ברחוב המסגר בתל אביב.
תחומי ענין נוספים שלו: ביולוגיה ימית, ג'אז, פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה וסיפורי עם, זכה שרכיכה ימית תקרא על שמו (עם שוותף)…
זכה בפרס נובל, ב"מדליית החירות הנשיאותית". לאחר מותו
מי הסופר?
את תשובותיכם אל תפרסמו בקהילה - שם ציינו רק שפתרתם, חשוב למען השקיפות - את התשובה שלחו ל- [email protected]
ובקשה לא קשה - חברים השולחים פתרון לחידה תחת "ניק" - כינוי, חתמו בבקשה בסוף הודעת הדוא"ל, המייל, ב"ניק" שלכם.
פתרון החידה משבוע שעבר:
השיר זמורות יבשות / דן אלמגור.
יונתן מקוב. בשנת 1913 הוא תפס שלוש נשים תימניות שליקטו ענפים בכרם שלו במושבה רחובות, בכעסו הרב רצה להענישן והכה הצליף והשפיל האיכר יונתן מקוב מעובדותיו התימניות[2] כשמצא אותן מקוששות זרדים יבשים בכרמו בסוף יום העבודה. והשפילן בהובלתן קשורות ברחוב הראשי של המושבה. הנשים שניסו לברוח, נתפסו ע"י הפועל הערבי של מקוב, והתהלוכה המשפילה לא נחסכה מהן.
ועד שכונת שעריים פנה לוועד המושבה כדי שיחקרו את הנושא, ובהתערבות מנהיגי הפועלים האשכנזיים (שלא אחת היו בעלי ברית לעולים מתימן), שכתבו מכתב בנושא לוועד, אכן הועמד יונתן מקוב לדין, נמצא אשם ונקנס במטבע נפוליון אחד.
על ארוע הזה נכתב השיר זמורות יבשות. בראשית שנות השמונים נכתבה ההצגה 'ילדי הכרך' שגוללה את סיפור עליית יהודי תימן והועלתה בבית לסין. את שיריה של ההצגה כתב דן אלמגור. השירים ברובם היו מתקתקים, כהגדרתו של אלמגור, אך בתוכם הוא החליט לשלב גם שיר קשה אחד, השיר 'זמורות יבשות' שאותו כתב לאחר שנחשף להתעמרות המתמשכת של חקלאי ראשית המאה הקודמת בעולים מתימן.
אלמגור, שכל ילדותו עברה בצמידות לעולים מתימן ובלשונו "יש בינינו אהבה הדדית גדולה. הם כבר קוראים לי תימני חטוף. זה שיש לי עיניים כחולות זה כבר משהו אחר...", נחשף תוך כדי ההכנות להצגה 'ילדי הכרך' לפרשה שכונתה 'המקרה ברחובות'. "חקרתי והגעתי לסיפור הזה שבעיתון 'הפועל הצעיר' הוגדר כ'המקרה ברחובות' ושם סופר על האיכר יונתן, בנה של בתיה מקוב, מנהיגה טבעית בין חקלאי רחובות".
אחר שנחשף לפרטי האירוע כתב אלמגור את השיר זמורות יבשות.
"כמה ימים לפני עליית ההצגה על הבמה הגיע ישראל קיסר, מי שהיה אז יו"ר עמותת 'אעלה בתמר'. הוא ראה את השירים וכשהגיע לשיר הזה הוא ביקש ממני להוריד אותו. לא הבנתי למה. אמרתי לו שחשוב לפרסם את הדברים. אבל הוא, כמו כל התימנים. לא רוצה להתעמת ולא לריב והעדיף להעלים את הפרשה ההיא. הוצאנו את השיר מההצגה. זה היה הצינזור הראשון של השיר".
הצינזור השני, או ליתר דיוק העלמת השיר, בוצעה שנים אחר כך. היה זה כשרשות השידור תכננה את שידורי יום העצמאות. התכנית הייתה להקדיש שעת שידור טלוויזיונית לכל עדה בישראל. "בגלל המחאה שלי בתקופת האינתיפאדה הפכו אותי למוקצה ואמרו לי שאני לא יכול להופיע אלא רק לכתוב. הסכמתי. כתבתי את השירים לשעת השידור הזו. שוש עטרי ז"ל הנחתה את האירוע".
בעודו נערך לתכנית נפגש אלמגור עם הזמר יזהר כהן שאמור היה לבצע שיר או שירים במהלך התכנית. "אמרתי ליזהר שיש לי שיר מיוחד שמעולם לא הושמע, ואני רוצה שהוא ישמע אותו. זה היה בערב פסח. השמעתי לו את השיר והוא פרץ בבכי. הוא שאל אותי איך יתכן שהוא, תימני מלידה, לא שמע מעולם על הסיפור הזה. הוא אמר שיקח את השיר ולאחר הפסח ילחין אותו, וכך היה. הוא הלחין את השיר, התקשר אלי להשמיע לי אותו ושנינו בכינו יחד".
השיר הוקלט לקראת האירוע כששומעיו נפעמים "אנשים התרגשו עד דמעות", מספר אלמגור.
התכנית הייתה ששעת השידור של עולי תימן תהיה בשמונה בערב בעוד של יהודי דרום אפריקה נקבעה לאחת בלילה, בשל מיעוטם של העולים משם.
"דיווחתי לכל אחי התימנים על שעת השידור המתוכננת והם העבירו מאחד לשני. הבטיחו לי שבשמונה בערב כולם יהיו מול מקלטי הטלוויזיה. הגיעה השעה והנה, במקום תימן אני רואה שמשדרים את השעה של דרום אפריקה. התקשרתי, שאלתי מה קרה. אמרו לי שאת התימנים העבירו לאחת בלילה בהוראת המנכ"ל. כך היה. הם שידרו את התכנית ההיא עם הביצוע של יזהר כהן באחת בלילה כשאף אחד כבר לא היה כדי לראות את זה. גם שידור חוזר שהובטח שישודר ביום העצמאות עצמו לא שודר. כך הועלם השיר בפעם השנייה".
לאלמגור התברר כי לרשות השידור הגיע מכתבם של צמד עורכי דין, האחד תימני והאחר לא, האחד הוא עו"ד בן ציון צנעני והאחר הוא עו"ד שוקי פורר. במכתבם קבעו השניים כי הפרשה בשדהו של מקוב לא הייתה ולא נבראה. "ניסו לטעון שכתבתי את השיר כחלק ממאבק פוליטי נגד הליכוד. עד היום אני לא מבין את הקשר לפוליטיקה ולליכוד".
לפני למעלה מעשור התקיים בשכונת שעריים כנס אליו הוזמן אלמגור. להפתעתו הועלה, כמו באירועים אחרים של בני העדה, סיפור השיר הנעלם. "בסוף האירוע ניגש אלי קשיש שאמר לי 'אני הילד שראה את אמו מגיעה כבולה לחמור מהשדה של מקוב'..."
סגירת מעגל - אפילו שתי סגירות של מעגלים בבת אחת: האיש שמסר לאלמגור את הפרס על תרומתו לזמר העברי ברחובות היה ראש העירייה דאז שוקי פורר - אותו עורך דין ששיגר את המכתב ההוא נגד 'זמורות יבשות'.
הקשיבו אל תפספסו. https://www.youtube.com/watch?v=OSdlNAYte4I
פתרו: רות, מיכאלה, אראלה, רחלי, אפרת ודליה אפרת.
שבוע טוב.
תחומי ענין נוספים שלו: ביולוגיה ימית, ג'אז, פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה וסיפורי עם, זכה שרכיכה ימית תקרא על שמו (עם שוותף)…
זכה בפרס נובל, ב"מדליית החירות הנשיאותית". לאחר מותו
מי הסופר?
את תשובותיכם אל תפרסמו בקהילה - שם ציינו רק שפתרתם, חשוב למען השקיפות - את התשובה שלחו ל- [email protected]
ובקשה לא קשה - חברים השולחים פתרון לחידה תחת "ניק" - כינוי, חתמו בבקשה בסוף הודעת הדוא"ל, המייל, ב"ניק" שלכם.
פתרון החידה משבוע שעבר:
השיר זמורות יבשות / דן אלמגור.
יונתן מקוב. בשנת 1913 הוא תפס שלוש נשים תימניות שליקטו ענפים בכרם שלו במושבה רחובות, בכעסו הרב רצה להענישן והכה הצליף והשפיל האיכר יונתן מקוב מעובדותיו התימניות[2] כשמצא אותן מקוששות זרדים יבשים בכרמו בסוף יום העבודה. והשפילן בהובלתן קשורות ברחוב הראשי של המושבה. הנשים שניסו לברוח, נתפסו ע"י הפועל הערבי של מקוב, והתהלוכה המשפילה לא נחסכה מהן.
ועד שכונת שעריים פנה לוועד המושבה כדי שיחקרו את הנושא, ובהתערבות מנהיגי הפועלים האשכנזיים (שלא אחת היו בעלי ברית לעולים מתימן), שכתבו מכתב בנושא לוועד, אכן הועמד יונתן מקוב לדין, נמצא אשם ונקנס במטבע נפוליון אחד.
על ארוע הזה נכתב השיר זמורות יבשות. בראשית שנות השמונים נכתבה ההצגה 'ילדי הכרך' שגוללה את סיפור עליית יהודי תימן והועלתה בבית לסין. את שיריה של ההצגה כתב דן אלמגור. השירים ברובם היו מתקתקים, כהגדרתו של אלמגור, אך בתוכם הוא החליט לשלב גם שיר קשה אחד, השיר 'זמורות יבשות' שאותו כתב לאחר שנחשף להתעמרות המתמשכת של חקלאי ראשית המאה הקודמת בעולים מתימן.
אלמגור, שכל ילדותו עברה בצמידות לעולים מתימן ובלשונו "יש בינינו אהבה הדדית גדולה. הם כבר קוראים לי תימני חטוף. זה שיש לי עיניים כחולות זה כבר משהו אחר...", נחשף תוך כדי ההכנות להצגה 'ילדי הכרך' לפרשה שכונתה 'המקרה ברחובות'. "חקרתי והגעתי לסיפור הזה שבעיתון 'הפועל הצעיר' הוגדר כ'המקרה ברחובות' ושם סופר על האיכר יונתן, בנה של בתיה מקוב, מנהיגה טבעית בין חקלאי רחובות".
אחר שנחשף לפרטי האירוע כתב אלמגור את השיר זמורות יבשות.
"כמה ימים לפני עליית ההצגה על הבמה הגיע ישראל קיסר, מי שהיה אז יו"ר עמותת 'אעלה בתמר'. הוא ראה את השירים וכשהגיע לשיר הזה הוא ביקש ממני להוריד אותו. לא הבנתי למה. אמרתי לו שחשוב לפרסם את הדברים. אבל הוא, כמו כל התימנים. לא רוצה להתעמת ולא לריב והעדיף להעלים את הפרשה ההיא. הוצאנו את השיר מההצגה. זה היה הצינזור הראשון של השיר".
הצינזור השני, או ליתר דיוק העלמת השיר, בוצעה שנים אחר כך. היה זה כשרשות השידור תכננה את שידורי יום העצמאות. התכנית הייתה להקדיש שעת שידור טלוויזיונית לכל עדה בישראל. "בגלל המחאה שלי בתקופת האינתיפאדה הפכו אותי למוקצה ואמרו לי שאני לא יכול להופיע אלא רק לכתוב. הסכמתי. כתבתי את השירים לשעת השידור הזו. שוש עטרי ז"ל הנחתה את האירוע".
בעודו נערך לתכנית נפגש אלמגור עם הזמר יזהר כהן שאמור היה לבצע שיר או שירים במהלך התכנית. "אמרתי ליזהר שיש לי שיר מיוחד שמעולם לא הושמע, ואני רוצה שהוא ישמע אותו. זה היה בערב פסח. השמעתי לו את השיר והוא פרץ בבכי. הוא שאל אותי איך יתכן שהוא, תימני מלידה, לא שמע מעולם על הסיפור הזה. הוא אמר שיקח את השיר ולאחר הפסח ילחין אותו, וכך היה. הוא הלחין את השיר, התקשר אלי להשמיע לי אותו ושנינו בכינו יחד".
השיר הוקלט לקראת האירוע כששומעיו נפעמים "אנשים התרגשו עד דמעות", מספר אלמגור.
התכנית הייתה ששעת השידור של עולי תימן תהיה בשמונה בערב בעוד של יהודי דרום אפריקה נקבעה לאחת בלילה, בשל מיעוטם של העולים משם.
"דיווחתי לכל אחי התימנים על שעת השידור המתוכננת והם העבירו מאחד לשני. הבטיחו לי שבשמונה בערב כולם יהיו מול מקלטי הטלוויזיה. הגיעה השעה והנה, במקום תימן אני רואה שמשדרים את השעה של דרום אפריקה. התקשרתי, שאלתי מה קרה. אמרו לי שאת התימנים העבירו לאחת בלילה בהוראת המנכ"ל. כך היה. הם שידרו את התכנית ההיא עם הביצוע של יזהר כהן באחת בלילה כשאף אחד כבר לא היה כדי לראות את זה. גם שידור חוזר שהובטח שישודר ביום העצמאות עצמו לא שודר. כך הועלם השיר בפעם השנייה".
לאלמגור התברר כי לרשות השידור הגיע מכתבם של צמד עורכי דין, האחד תימני והאחר לא, האחד הוא עו"ד בן ציון צנעני והאחר הוא עו"ד שוקי פורר. במכתבם קבעו השניים כי הפרשה בשדהו של מקוב לא הייתה ולא נבראה. "ניסו לטעון שכתבתי את השיר כחלק ממאבק פוליטי נגד הליכוד. עד היום אני לא מבין את הקשר לפוליטיקה ולליכוד".
לפני למעלה מעשור התקיים בשכונת שעריים כנס אליו הוזמן אלמגור. להפתעתו הועלה, כמו באירועים אחרים של בני העדה, סיפור השיר הנעלם. "בסוף האירוע ניגש אלי קשיש שאמר לי 'אני הילד שראה את אמו מגיעה כבולה לחמור מהשדה של מקוב'..."
סגירת מעגל - אפילו שתי סגירות של מעגלים בבת אחת: האיש שמסר לאלמגור את הפרס על תרומתו לזמר העברי ברחובות היה ראש העירייה דאז שוקי פורר - אותו עורך דין ששיגר את המכתב ההוא נגד 'זמורות יבשות'.
הקשיבו אל תפספסו. https://www.youtube.com/watch?v=OSdlNAYte4I
פתרו: רות, מיכאלה, אראלה, רחלי, אפרת ודליה אפרת.
שבוע טוב.

מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
רונית - מזל טוב ליום הולדתך
אפרת
בתוספת ברכות לבביות לעוד שנים רבות, טובות ומאושרות, ספרים ופרחים ופתירת חידות כמובן. ;)