קבוצה מטיילת

הרהורים על "דחילק מוטק'ה" – מאת סימה אבן מנהלת "קבוצה מטיילת" במוטק'ה

כשכתבתי לכמה ידידים ומכרים שלי שהתמניתי לנהל את "קבוצה מטיילת" בפורטל הרשת החברתית "מוט'קה ", עורר השם מוטק'ה בידידי יוסי מקורס מורי דרך , את הצורך לשלוח לי בווטסאפ את מילות השיר "דחילק מוטק'ה"

דחילק מוטק'ה – מילים חיים חפר לחן דוריס פישר

כבר יום שלישי ישב הוא
ולג'וב חדש חיכה
קנה ארוך של פרבלום
בסמרטוט ניקה ...
נכנסה היא עצובה
ועל ידו ישבה:
"דחילק מוטק'ה" - היא אמרה לו,
ככה היא אמרה.

והוא בשקט הסתכל בה
ושתק שתק
ואת הפור-בי-טו הצידה
הוא אזי זרק ...
אחר כך בתנועה של יד
הפר הורכב מיד
"דחילק שולה" - הוא אמר לה,
ככה הוא אמר.

בשש עשרה לחודש יוני
ארבעים ושש,
בטרם הוא הלך לגשר
והריח אש ...
את הכלי הוא לא נצר
לחץ ... כדור עקר:
"דחילק מוטק'ה" - היא אמרה לו,
ככה היא אמרה

בשעות הערב את הדטו
היא חיברה לפתיל,
אחר-כך את הז'לניט
היא שמה בתרמיל ...
וכשגפרור אחד נשחק
הפתיל כמעט נדלק
"דחילק שולה" - הוא אמר לה,
ככה הוא אמר.

הרשת החברתית "מוטקה" לא נקראת על שם מוטק'ה מ"דחילק מוטקה" שכתב חיים חפר, אלא על שם  פרופ' מרדכי שני שפתח פורטל  לרווחת בני הגיל השלישי ,ושם החיבה שלו התאים לאפיין את רוח האתר.

אז מיהו מוטק'ה שבשיר ?

השיר היה מוכר לי במעורפל. ברדיו של שנות ה-60,  שהיה דלוק בבית הוריי , השמיעו אותו לעיתים. המילים אז היו כחידה לילדה הקטנה, ועתה כשיוסי שלח לי את מילותיו,  התחלתי להתעמק בו ועדיין חלקו נשאר עלום גם לאחר חקירה.

היו מונחים ורמזים בשיר שפענחתי מיד : פרבלום – זהו אקדח שאת קנהו מוטק'ה מנקה בסמרטוט (לימים פלנלית)

16 ביוני 1946  היה ידוע לי כ"ליל הגשרים" בו הצמידו כוחות הפלמ"ח מטעני נפץ ל- 11 גשרים שבהם 1 לא התפוצץ כלל (מעל כביש גשר א-זיב נקרא היום גשר הזיו )ואילו בשני (גשר א-זיב מעל מסילת הרכבת)כוח הפלמ"ח נתקל בהתנגדות השומרים הערבים שירו תחילה ביחיעם וייץ אשר נשלח כמשקיף, ולאחר מכן פגעו במטען הנפץ שזה עתה הוצמד ובעזרת השהיה היה אמור להתפוצץ לאחר שהכוח כבר יברח משם הרחק. אך המטען פוצץ את הגשר וכשכל 13 הלוחמים עליו.   לזכר 14 החללים הוקמה  שם אנדרטה ושמה  יד ל- י"ד .

אחד ההרוגים היה יהודה גביש ז"ל דודו של עופר גביש שכיום מקיים ערבי זמר וטיולים מזמרים והוא מזכיר את "ימי הפנצ'רים הנוראים. כשהפתיל המוליך את האש אל החומר, רטוב, כשחלקי החילוף למקלעים, לא מתאימים כל כך, וכדורים מעלים ירוקת".

נזכרתי בשיר שלימדו אותי בתיכון והיה חלק משירים שרצו שנשיר בצעדת ירושלים. השיר על כיבוש סן סימון בקטמון ע"י חטיבת הראל (המח"ט ואחד המתכננים היה יצחק רבין ) אותו שרו חיילי גדוד 163 עם הג'ינג'י בראש : "אנחנו כבשנו את מנזר סן סימון בקטמון ...חבר נשק חבר נשק, איזה ברדק, איזה ברדק, הרימונים מקולקלים, הסטן שבור אין בו כדור, והרובה אינו יורה..."

פאנצ'ר אחר ונורא התרחש בעת ההתקפה השנייה על "נבי יושע". מחלקה בפיקודו של דודו צ'רקסקי התכוונה לפוצץ את קיר משטרת הטיגרט העבה. כשהגיעו לקיר התברר ששכחו את דרגש ההגבהה לחומר הנפץ ולכן החלו לערום גל אבנים , עניין שגרם לחשיפת הלוחמים.  במטח הרימונים שירו השומרים דודו נפגע. הוא ביקש שישימו את המטען על כתפיו אך חבריו סירבו.

אנחנו היום משתמשים במילה פאנצ'ר לתאר תקלות בכול דבר , אך באנגלית puncture עד היום , משמשת  המילה אך ורק לתיאור נקר בגלגל. כשסיפרתי לחברתי הלן מ-דבלין שלאחת המטיילות שלי היה פאנצ'ר והיא לא הספיקה לשירותים...היא בהתה באי הבנה. (באנגלית גם הוגים את ה-C וזה נשמע כמו פאנקצ'ר).

"דחילק מוטק'ה" הוא שיר עצוב :"נכנסה היא עצובה ועל ידו ישבה" . סביר שהייתה עצובה כי הבינה שהוא מתארגן למשימה מסוכנת ממנה הוא עלול שלא לחזור. זהו רמז בשיר ממנו ניתן להבין שהיו ביניהם יחסי קרבה. גם העובדה שהתיישבה לידו.

אך מצד שני כל חושיהם ומגעיהם קשורים לנשק והאש היא אש הקרב. המגע הפיסי הוא בנשק ולתחמושת : הוא מנקה את הקנה ארוך של הנשק, הוא בתנועה של יד מרכיב את האקדח, הוא לא נזהר ולוחץ על האקדח אך למזלו הכדור עקר. היא מחברת פתיל לז'לניט ושמה בתרמיל. ובתחום חוש הריח : היא התיישבה על ידו אך הוא מריח אש . המגע היחיד שם הוא בין הגפרור לפתיל שכמעט נדלק.

ולכן ניתן לאבחן את מערכת היחסים ביניהם בעזרת מילותיו של אלכסנדר פן " היה או לא היה"

בשיר הזה יש  רמז לתקלות  או בלשונו של חפר "פאנצ'רים" אופיינים לתקופה :  "את הכלי הוא לא נצר,  לחץ... כדור עקר" וגם בסוף השיר "וכשגפרור אחד נשחק הפתיל כמעט נדלק" ואפילו המילים החוזרות בשיר " דחילק מוטקה" "דחילק שולה" נשמעות כמו אזהרה חמורה או איום "היזהר ..היזהרי"

את המילים לשיר כתב כאמור חיים  חפר המשורר הכי ידוע של תקופת הפלמ"ח שהיה גם הוגה ויוזם של הצ'יזבטרון

להקת הצ'יזבטרון. חיים חפר יושב למטה בין נעמי פולני לגדעון זינגר  

חפר הוא אביהם של שירי "צאן ברזל" ששרים עד היום : "הן אפשר", הקרב האחרון",  "הפרוטה והירח", "הוא לא ידע את שמה",  "בית הערבה", "דודו"

את השיר "דודו" כתב חפר לזכרו של דודו צ'רקסקי  חברו הטוב שהשתתף בהצלחה בליל הגשרים בפיצוץ גשר מטולה, אך נהרג כפי שהזכרתי ,בקרב אחר, על משטרת  "נבי יושע". חפר כתב את השיר "דודו" וצירף אותו למחזה "הוא הלך בשדות "  כשחברו דודו  עדיין היה בחיים. הוא אמנם השתמש בשמו אך בנה דמות טיפוסית של פלמ"חניק שלמרבה הצער גם נופל בקרב.

הבמאי יוסף מילוא הוציא מהמחזה את השיר כי חשש שהוא עצוב מדי וחפר מסר אותו ללהקה צבאית. לאחר שהקהל התאהב בשיר הוא הוחזר למחזה  ואחר כך גם הושמע רבות בימי הזיכרון ותרם לקיבוע דמותו של הפלמ"חניק .לימים דודו חברו נהרג והשיר התקבע גם עליו.

את "דחילק מוטק'ה" כתב חיים חפר אחרי שהסרט "גילדה" הוצג בתל אביב (הבכורה בדצמבר 1945) . לא היה פלמח"ניק שהגיע לתל אביב ולא רץ לקולנוע "קסם" לראות את הסרט הזה" סיפר חיים חפר. השיר גם מזכיר את ליל הגשרים אז ברור שנכתב אחרי יוני 1946

חפר העיד שישב בבית קפה  "פינתי" . היה זה אחד ממוסדותיה של תל אביב וביחד עם קפה כסית שימש מקום ישיבה של הבוהמה : הסופרים, המשוררים השחקנים.. של אותם ימים.

חפר העיד שכתב "את המילים על קופסת סיגריות דובק 10 ירוקה"  לאחר ששמע אותו שוב באנגלית משובשת מפי פלמ"חניקית בשם שולמית שישבה איתו. בסרט ביצעה אותו "גילדה"  אותה גילמה ריטה היוורת' בקולנוע "קסם" הסמוך.

קולנוע "קסם" שהוקם  בשנת-1945,  שכן ברחוב אלנבי 1 והכיל 1,144 מושבים מרופדים. לכן נחשב לבית הקולנוע הגדול והיוקרתי ביותר בתל אביב באותה עת.  אחרי הקמת המדינה בדצמבר 1948 נלקח הקולנוע לשמש כ-פרלמנט העברי של מדינת ישראל: ה "כנסת" ושם התנהלה הישיבה הראשונה שלה. (כמה אירוני ישיבת הכנסת ה-1 של המדינה מתקיימת בקולנוע "קסם" אפשר לומר שאנחנו בישראל  : חיים בסרט !!  )

על השיר Put The Blame On Mame  נהגו לומר  אז שזהו שירה של ריטה היוורת' בסרט "גילדה" אך האמת היא קצת יותר הוליוודית: המראה הוא של ריטה אבל הקול שייך לזמרת אחרת,  מקצועית : אניטה קרט אליס Anita Kert Ellis   .היום אנחנו קוראים לזה "תזמורת בצורת"

מילות השיר בסרט שנכתבו על ידי אלן רוברטס מספרות על שריפה בשיקאגו, רעש אדמה בסן פרנסיסקו ומותו של  מקגרגור בעמק קלונדייק .הסיבות לאסונות כפי שסברו כולם, היו כאלו ואחרות ...אך "גילדה" במופע סקסי סטייל חשפנות  "מגלה " שהאמת אחרת : הכול קרה באשמתה  "תפילו את האשמה על הגברת" כלומר עליי היא שרה.

הלחן של דוריס פישר המוכר לנו מהסרט התנגן באזנו של חפר כאשר הצמיד להן מילים בעברית כמנהג אותם ימים לאמץ לחנים מוכרים ולהתאים מילים בעברית. נעמי פולני , שהייתה הראשונה שביצעה אותו עם שייקה אופיר , העידה שכל לחני תכנית הצ'יזבטרון הראשונה היו מיובאים.

"דחילק מוטק'ה" בוצע בתכנית הראשונה של הצ'יזבטרון  שהייתה מעין להקה צבאית של הפלמ"ח אותה הגה ויזם חיים חפר. הופעת הבכורה התקיימה בפברואר 1948 בקורס מ"כים ב-ג'וערה שנה וחצי אחרי ליל הגשרים

נעמי פולני וגדעון זינגר מופיעים עם האקוריוניסט אליקים שפירא

אם ברצונכם להאזין לביצועים המקוריים כל שעליכם לעשות הוא להקיש בגוגל : הצ'יזבטרון דחילק מוטקה , וכדי להאזין לשיר המקורי באנגלית להקיש בגוגל Put the Blame on Mame

בשיר "דחילק מוטקה" יש כמה מילים הלקוחות ממכלול הסלנג הפלמ"חי מן הערבית : בבית הראשון, מוטקה ממתין כבר יום שלישי לג'וב. אין הכוונה לתפקיד בתעסוקה כמו בימינו. מוטק'ה חיכה שיודיעו לו היכן עליו ולהתייצב ומהי המטרה שיש להילחם עליה , תוך סכנת מוות.

חשוב מאוד היה להתאמן על הרכבת ופירוק הנשק וכמובן לנקות אותו. האקדח הוא : פרבלום . אקדח שתוכנן על ידי הגרמני ג'ורג' לוגר בשנת 1902 ובתחילה נקרא  על שמו :אקדח "לוגר". אך אחר כך נבחר עבור האקדח  שם אחר ,  בלטינית : פרבלום.

אקדח לוגר וכדורי  פרבלום 

כשחיפשתי מידע על הפרבלום למדתי על השם המיוחד הנגזר בלטינית מ-2 מילים : para = בשביל,  belum = מלחמה.

היה זה הסופר הרומאי,וגטיוס- Vegetius שכתב בסוף המאה ה-4 לספירה את הספר "תמצית התורה הצבאית" . מיוחסת לו האמרה praeparet bellum  si vis pacem ובתרגום :"הרוצה שלום יתכונן למלחמה".

בשם "פרבלום"  משתנה המילה  preparet  =יתכונן למילה para= בשביל המתאימה יותר אך עדיין מזכירה את האמירה המקורית.

ומהו ה-פור ביי טו ש"מוטק'ה זרק ? זהו הסמרטוט  לניקוי הנשק שנקרא כך על שם מידותיו 4X2 (four by two)

הוא הרכיב את ה"פר" מיד. זהו כינוי מקוצר של פרבלום בפי הפלמ"חניקים.אגב כדורי פרבלום 9X19 שימשו גם את תת המקלע סטן וייוצרו באותם ימים בסליק ששכן בגבעת הקיבוצים (במבואות צפון רחובות) במכון איילון .   2.25   מיליון כדורים ייצרו מתחת למכבסה  ומאפיה שהסתירה את המכונות שלמטה,  ומתחת לאפם של הבריטים.

ייצור כדורים במכון איילון

לפרבלום היה מעמד חשוב באותם ימים. למדנו משירו יוסי גמזו ששר בכישרון יהורם גאון  "אח איפה איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן....הן טמנו בחזה פרבלום וכמה רימונים לשעת אש...."

חיים חפר עצמו כתב שיר שנקרא : "רשות הדיבור לחבר פרבלום" והעיד: "כתבתי את השיר ב-1943 כשהייתי בפלוגה א' של הפלמ"ח בקיבוץ אשדות יעקוב בימי המחתרת" . זהו שיר מחאה כנגד מדינית "הספר הלבן" הבריטי שאסר נשיאת נשק ושימוש בו. גורי מדגיש בשירו זה, כמה עלוב היה גורל היהודים כשלא היה להם נשק.

בשיר "דחילק מוטקה"  לא ברור אם הבחורה ,קרי : שולה יוצאת אתו להניח מטען. אבל היא בהחלט חלק חשוב בהיערכות לקרב . היא מחברת את הדטו ( קיצור של דטונטור=הנפץ) לפתיל. זה הפתיל שיודלק ויגרום לפיצוץ מטען הנפץ  העשוי מחומר שנקרא ז'לניט. היה זה ז'ל של דינמיט שהבנות לשו אותו כדי שיתפוצץ טוב יותר. במהלך הלישה השתחררו אדים רעילים שגרמו לכאבי ראש עזים. גם ריחו של החומר הכימי החריף דבק בידיים ומשום כך היוצאים לקרב לא טיפלו בו. אם חלילה ייתפסו בידי הבריטים, כלבי הגישוש שלהם מיד יריחו אותו ולכן שולה כמו הרבה נשים בפלמ"ח היא ש"שמה  בתרמיל"

במהלך ניקוי נשק והכנת מטעני נפץ היו מתרחשות תקלות. את האקדח צריך היה לנצור. ייתכן שמוטק'ה סיפר לה על נס שהתרחש ב"ליל הגשרים" הוא לא נצר את הנשק אך במזל היה זה "כדור עקר" ואולי לכן שולה מזהירה אותו במילת אזהרה חמורה בסלנג מן הערבית "דחילק מוטק'ה" (הפעם אל תפשל).

מוטק'ה מחזיר לה באזהרת "דחילק שולה". אולי הוא התכוון שלא תקרה גם לה תקלה: כשיציתו את הגפרור הפתיל עלול להדליק את הנפץ לפני הזמן . ואולי התכוון שלא תהיה תקלה בזמן אמת  והגפרור הנשחק לא יצליח להדליק את הפתיל אלא רק כמעט.

תעלומה נוספת היא :מיהם מוטק'ה ושולה שבשיר ולכך מצאתי כמה גרסאות :

במשפחתו של יואל ליפקין הסתובב סיפור לפיו מוטק'ה הוא רב"ט מרדכי ליפקין בן ה-20 שנהרג כשהוביל משוריין בשיירה מהרטוב לירושלים ולחברתו בת ה-16 קראו שולה אדלר. כעבור שנים התחתנה ושם משפחתה שונה : שולמית אלוני מנהיגת מרץ סיפרה כי "הייתה זו התקופה הכי רומנטית בחייה".

 שולמית אלוני מרדכי ליפקין

ל-מאיר נוי שהיה אקורדיוניסט בצ'יזבטרון וגם הלחין כמה שירים כולל את שירו של חיים חפר  "אח פגישה אח פגישה שכזאת" הייתה גרסה אחרת . נוי הפך לימים לחוקר הזמר העברי והשאיר אחריו הסברים ל-50,000 שירים.  אחד מהם היה "דחילק מוטק'ה"

 בכרטיסיה שהשאיר נוי הוא רשם ששולה הייתה פלמ"חניקית מחטיבת הראל שישבה ליד חיים חפר בקפה "פינתי " ושרה לו באנגלית משובשת את השיר מהסרט "גילדה" .ממש באותם רגעים הוא התאים את המילים לעברית. על ההשראה בעיתוי הזה מעידה העובדה שכתב על גבי קופסת הסיגריות שנזכרה למעלה.

שולמית נוביק 

אם כך שולה היא טוראית שולמית נוביק ז"ל ששרה לחפר את הגירסה האנגלית.  מאוחר יותר היא נהרגה בגיל 21, ב-3 ביוני 1948  כשראשון לציון הופצצה ע"י מצרים מהאוויר. ממחקריו של נוי לעולם לא נדע האם מוטק'ה היה חבר שלה או רק חבר לנשק בפלמ"ח .

אבל תוך כדי הנבירה בחומרים קלטו עייני לפתע מוטק'ה אחר : מרדכי (מוטק'ה) שרוני

וכך נכתב עליו באתר מוזיאון הפלמ"ח:

"ערב מלחמת העצמאות, בנובמבר 1947, נערך בקיבוץ אשדות-יעקב קורס חבלה .... המדריך הראשי בקורס היה מרדכי שרוני, ששירת במלה"ע ה-2 בצבא הבריטי והיקנה למשתתפים את שיטות החבלה החדישות שהיו נהוגות בו."

מידע נוסף מצוי באתר קבוצת כנרת שהיה אחד מחבריה : "הוא נולד במוסקבה וב-1933 הצטרף עם קבוצת השומר הצעיר מרמ"ג לקבוצת כנרת הוא התגייס לבריגדה במלה"ע ה-2 ‏וקיבל אות הצטיינות בקרב עם הגרמנים באיטליה. 
השתתף בכל מלחמות ‏ישראל וגם כאן קיבל את אות המופת. שנים רבות היה מנהל ואחראי ברפא"ל ‏ושימש דוגמא ומופת של מסירות ונאמנות.נפטר ממחלת הסרטן בהיותו בן ‏‏66. הניח אחריו את אשתו הניה. קבור בבית הקברות כנרת שורה 32 מס 1"

מכיוון שחיים חפר העיד שהיה בפלמ"ח באשדות יעקוב סביר מאוד שהכיר את מוטק'ה מדריך החבלה המומחה למטעני נפץ שייתכן ששי