הלב / ד' אמיציס - הלב וגם הבת היחידה / א.ב. יהושע
נכדתי מרותקת לסדרה הלב, ע"פ ספרו של ד''אמיציס, המבוססת על ספור אחד מתוך הספר.
תוך קריאת בספרו האחרון של א.ב. יהושע הבת היחידה, בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה עם משפחתה האמידה בעיר קטנה ליד ונציה – נושאת על כתפיה העדינות את מלוא העלילה, הווה הנמשך פחות משלושה חודשים. אלה נפתחים בימי ההיערכות לחג־המולד ולחגיגות של ערב השנה החדשה, שנת אלפיים – ימים של אווירת נצרות מתוגברת.
"...אבל המורה אמיליה ג'ירוֹני, שזה השיעור האחרון שלה לפני פרישתה לגמלאות, מסרבת לשחרר את תלמידיה בטרם תסיים להרעיף עליהם מאנושיותו של אֶדמוֹנדוֹ דה אָמיצ'יס....
אלא שהמורה, המתקשה להיפרד לתמיד מתלמידה אהובה, מעכבת אותה ועונדת לה רצועת משי צרה על ידה הדקה. תבקשי מאבא, היא אומרת, שימצא לך את 'הלב' ותסיימי לקרוא את הסיפור הזה בעצמך, ואולי גם סיפורים אחרים מהספר. אבל כבר בבית־הספר היסודי קראנו את כל 'הלב' הזה, רוטנת רָקֶלֶה, למה צריך לקרוא אותו שוב? כי שוכחים, אומרת המורה, לכן צריך לקרוא ולהיזכר, ובשנה החדשה תבואי אלי ותספרי מה הרגשת ומה חשבת, ואם הצטערת, או אפילו בכית, אז על מי זה היה - על החולה הזר, או על צ'יצ'ילו שסירב לנטוש את מיטתו?"
וכך עלו הזכרונות מימי ילדותי- בכתה ד' או ה' ניתנה המורה הורתה לקרוא את הספר הלב... ספר עב כרס, ולספר עליו ב"יומן הקריאה"...
והיום, הספר בביתי. שאלתי אותו עבור נכדתי בת ה-8, שכמו שאמרתי מרותקת לסדרה. ובדקתי - הספר מנוקד.

https://blog.nli.org.il/cuore/
תודה
אבל הייתי תולעת ספרים חנונית, וככל שהספר היה עבה יותר כך מצא חן בעיני יותר
אכן ספר אלמותי. קיבלתי מהוריי כשהייתי תלמידת בית ספר יסודי.
אוי מרקו מרקו...
טרום הקורונה, היה לנכדה ולי מנוי להצגות ילדים, אחת ההצגות שצפינו בה היתה "הלב"
אשמח להראות לה גם את הסדרה.
אבל לפני יותר מ 55 שנים לא הייתה מודעות למסרים פאשיטיים סמויים, בטח לא כשאת ילדה קטנה שרעבה לכל ספר שיקח אותה לעולמות רחוקים
היה גם דגש על ערכי משפחה ומוסר. ספר חינוכי, כמו שהיה מקובל.