כתיבת שירה

הפיות של ספורי ילדותנו היו מרפרפות בחינניות ומרעיפות יופי וחסד במחי שרביטיהן.
המשורר , בשרביט שירתו, ממציא פייה. גם מבוגרים זקוקים לפעמים לפיות.
הוא קורא לה "פיית השקט" ומזמין אותה לנחות בגינתו "עטופה בטל רווי תקווה"
{איזה יופי של משפט!} לפתוח שוב את צוהר נשמתו שהוגף בגלל צוק העיתים.
בשקט המיוחל יוכלו להתקיים מרגוע לנפש, זוהר בלב, תקווה ואור.
גם אני רוצה פייה כזאת.
תודה לאיציק על שירך היפה.