חכם בלילה

מיד כשאני שומע את השיר הזה מפי שלמה ארצי ברדיו או במכשיר מדיה אחר, בשיחה או בכל מקום אחר  - לרוב האנשים זה סתם שיר - אולי פילוסופי כלשהו ואולי מעלה תגובות ציניות כלשהן... לי השיר הזה מזכיר נשכחות מגיל 19. בדרך כלל אני לא נוהג לספר על עצמי סיפורים - לא לטוב ולא לרע אבל היות והסיפור אירע מספר חודשים אחרי מלחמת ששת הימים אז הרשתי לעצמי...

                                      אחרי שהכרתי את חנה, תלמידת ביה"ס לאחיות בתל השומר התפתח רומן לוהט ולא נשאר לנו להפגש בפרטיות אלא רק בחדר מגוריה שבבנין התלמידות, אלא שהיא לא גרה לבד

אלא עם חברה וחוץ מזה מותר היה לקבל אורחים עד שעה אחת עשרה בלילה. עשר דקות לאחר מכן היה מוישלה, השומר הקשיש מסתובב ובודק בחדרים בהם ידע שיש אורחים לבדוק שבאמת הלכו. בלילות שחברתה של חנה לחדר היתה במשמרת לילה או בחופשת סוף שבוע אצל משפחתה בירושלים, היתה חנה לובשת פיג'מה בהגיע שעת הביקורת ואני הייתי, מתכופף עובר לצידו החיצוני של המעקה של המרפסת הקטנה של החדר, חנה היתה פורשת מגבת גדולה כאילו לייבוש ומוישלה היה מציץ בחדר הריק תוך כדי שהוא ממלמל:"הוא כבר הלך האורח שלך? לא ראיתי אותו הולך - אולי זה היה כשבדקתי בחדר אחר"...הסתובב והלך. חנה הציצה בזהירות מהדלת לראות שהשומר ירד כבר לקומה התחתונה ומשם היה הולך הביתה וחזרה להוריד מעלי את המגבת ולגאול אותי מהפוזה המעצבנת... איפה ישנן עוד בחורות כאלה?...

אמנם הסיכון היה גדול אם אפול מהקומה השלישית או שמישהו יראה אותי מבחוץ ויעשה רעש ואפילו אם היה מוישלה מחליט לבדוק אם המגבת אכן מתייבשת... אבל זה היה כדאי...