כתיבת שירה

זוג או פרד

שיר מאת אלי עינת

כשהיינו ילדים הבאנו תרומה לקק"ל בימי שישי
שרנו: דונם פה ודונם שם, רגב אחר רגב
כך נקנית אדמת העם מצפון ועד נגב.

כשהיינו ילדים בגרוש היה חור
לילקוט היה ריח של עור
היה קלמר בן קומה ואחר בן קומתיים
חצינו את המחברות לשניים
ועטפנו אותם בנייר חום או עיתון
הוספנו מדבקה לבנה וקישטנו בשם ומשפחה,
לעפרון היה מאריך וחידדנו אותו בסכין
והיה לוח כפל והכפלנו 5 X 7 והיינו מאושרים.

כשהיינו ילדים התרחצנו מדוד מים פושרים
לבשנו מכנסי חאקי שקיפלנו עד סוף הישבנים
ומכנסי התעמלות  כחולים עם פסים לבנים משני הצדדים
ולבנות היו כאלה עם גומי שיסתירו ולא יציצו הבנים
ונעלנו נעלי המגפר,
והאחות תחבה לנו לפה כפית שמן דגים

כשהיינו ילדים ייבשנו פרחי שדה בין דפי הספרים
השתמשנו בנייר פרגמנט להעתקה ולעוד דברים
וישבנו כמו ילדים טובים מירושלים בשורות
לצילום סוף השנה בשחור לבן וכל האפורים.

מישהו צעק "זגג"
מוכר הנפט צלצל בפעמון
עגלת הקרח – מי חצי מי רבע
ומשחיז הסכינים השרירי
סודה בבקבוקי סיפונים
בישלו על פרימוס או פתיליה אוכל טעים
שקלו על מאזניים עם משקלות ברזל.

כשהיינו ילדים היה יום לחוה החקלאית
זרענו ושתלנו וקצרנו, היה ירק ופרי טעים ושרנו:
"אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה"
והשמש צלצל בפעמון ואת ליבנו שימח בניגונים.

וכשגדלנו בשנה שנתיים היה כבר מקציף ביצים
ומכשיר פליט נגד זבובים ומיני חרקים
וגם חובט סמיכות ומרבדים
אה, ותנור פיירסייד גאה ותמיר
סיר פלא לאפיית עוגת שבת
ומטחנה לקציצות בשר ודגים
מכונת כתיבה תיק-תק תיק-תק זזזזזזז
מכונת אריגה לסריגים
בעוד בדוד רתחו המים עדיין על הפתילייה
ואימא השתמשה בקרש כביסה שבבוידם תמיד היה.

כשהיינו ילדים שיחקנו בחצרות במחבואים,
קפצנו בחבל
שיחקנו ב-5 אבנים
ג'ולות ו-3 בורות
חמור חדש
1 2 3 דג מלוח
סטנגה
ועוד כאלה משחקי-ילדים.

והיום?

סוף
כל הזכויות שמורות למחבר