אוטוביוגרפיה ליטרריה מאת פרנק אוהרה
22/01/22
בהיותי ילד
שיחקתי בגפי
בפינת חצר בית-הספר
לגמרי לבדי.
שנאתי בובות
ושנאתי משחקים,
חיות לא גילו אליי ידידות
וציפורים התעופפו בראותן אותי.
אם מישהו חיפש
אותי, הייתי מתחבא
מאחורי עץ
וקורא "אני יתום "
והנה אני כאן, מוקד
כל היופי !
כותב שירים אלו !
תארו לעצמכם!
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ואין לי כל ידיעה על המחבר.
שיר מרגש ונוגע .
התגובה שלך , מירי,לוקחת את הענין למחוזות אחרים וזה מעניין.
תודה על תגובתך.
תגובתך נמחקה בטעות ואיתך הסליחה.