אנציקלופדיית תלמוד הצמחים - רפואת הצמחים היהו...

תמצית הערך : אזובית המדבר !

אזובית המדבר, בן שיח נמוך רב שנתי ממשפחת השפתניים גובהו בין 40-20 ס"מ, מדיף ריח נעים הפותח מערכת נשימה. בית גידולו, ואדיות ומחשופי סלעים קשים בדרום מדבר יהודה והר הנגב הצפוני. אזובית המדבר מין אנדמי לישראל. מלבלב בחורף מבסיס ענפיו המעוצים מצמיח ענפים עליהם צומחים ללא פטוטרת עלי חורף דמויי ביצה או עגולים באורך בין 20-8 מ"מ

עלי אזובית המדבר, מכוסים בבלוטות שמן זעירות הערוכות בעלה, מעליהן פרושות שעריות לבנות וארוכות. בסוף האביב יוצאים מחיק העלים העליונים סעיפים קצרים, הנושאים פרחים ועלים קטנים מחודש מאי ועד ינואר. בסוף האביב מתייבשים עלי החורף ובחיקם מתפתחים עלי קיץ קטנים. באמצעות זכוכית מגדלת ניתן לראות בעלי הקיץ שעריות בלוטיות מזהיבות בשמש

האם אזובית היא אזוב ?

זיהוי הסוג "אזובית" במקורות הקדומים מורכב ולא קל. קושי זה נבע ממספר סיבות: א. שינוי שיוך הסוגים והמינים במאה ה 18 ב. בעת העתיקה זיהוי צמחים, נעשה בהכללה על פי מראה, זיהוי ריח, בית הגידול האם הצמח מדברי או גדל בשדות בור, נהרי או הררי. האם הוא חם או קר, יבש או רטוב. להמחשה. 'אזוב', שם פרטי ואף קיבוצי, המאפיינת צמחי תבלין המתאפיינים בריח קרבקרול או טימול. בשיטה זו לא פשוט לקבוע סיווג מין הצמח כבימנו

ג. שם עברי חדש ניתן לצמח 'אזובית' בשנת 1946 השם הושאל מצמח 'אזוב' ובהטיה, בה בעת כי האזוב אינו נמנה מבחינה בוטנית על מיני האזובית, וקרבתם נובעת רק מהיותם בני משפחת 'השפתניים'. מבחינה פיטוכימית לא מצויים באזובית חומרים אפוייניים לאזוב דוגמת קרבקרול וטימול כי אם בקבוצת חומרים מיוחדת במינה האופיינת רק לה. אם כן הקש השמות 'אזובית אזוב' מטעה. ד. קושי נוסף בזיהוי הצמח בעת העתיקה נובע, ממתן שם מדעי Origanum לאזוב (יותר מתאים לאזובית) על פי שיטת המיון של לינאוס. השאלה העולה הכיצד והאם נכון הדבר לעשותו?!

Origanum

משפחה בוטנית גדולה ובם נמנה המין 'אורגנו ולגריס' Origanum vulgare והוא אחד ממיני צמחי תבלין נפוצים לתיבול פיצה ופסטה. בעת העתיקה שימשו עלי "אורגנו" למאכל רפואה וקישוט ברומי, יון ואירופה. צמח 'אורגנו ולרגיס' לא היה מצוי בעת העתיקה במזרח התיכון כי אם באירופה. ככלל, שימוש באזוב כתבלין אפיין את תושבי המזרח התיכון הגרים בחציו התחתון של כדור הארץ. שימוש באורגנו אפיין את תושבי אירופה הגרים בחציו העליון של כדור הארץ

נסיונות רבים, מצד חוקרים לזהות את מקורו הבוטני של 'אורגנו' לא צלחו עד היום. לא עלה בידי החוקרים להציג צמח יחידי כמקור 'אורגנו'. עם זאת, נמצאו 39 מיני אורגנו שונים המהווים מקור לתבלין במקומות שונים בעולם.

לאור קושי במציאת מקור בוטני, הגיע החוקר Calpouzos בשנת 1954 למסקנה "כי השם 'אורגנו' אינו צמח ואינו מתייחס לאף מין בוטני. אורגנו הוא הרכב טעם וריח" כלומר אורגנו Origanum אינו צמח כי אם מאפיין יחודי לרכב טעם וריח.

לאור מסקנתו של קלפוזוס גוברת התמיהה מדוע קיבל הסוג 'אזוב' שם מדעי Origanum ו 'אזובית', זו זכתה בשם שאול עברי המיצג אזוב ושם מדעי אורגניום. תחילת המורכבות ראשיתה קרל לינאוס, מייסד שיטת מיון חדשה לעולם החי והצומח, בשנת 1735 שינה שיוכם של צמחים בכלל ואזוב בפרט. אזוב איבד שמו הלטיני המסורתי לאורך הדורות Majorana ולינאוס קבע שיוך חדש לאזוב Origanum בשיוך זה קטע לינאוס באחת יכולת זיהוי ומידע מסורתי של אלפי שנים, לינאוס יחס צמח מזרח תיכוני קלאסי לסוג הרכב טעם וריח של צמח בארופה.

כאן נעוץ שורש הבלבול. ועד הלשון העברית למתן שמות לצמחים קיבל בשנת 1931 את קביעתו של לינאוס כי אזוב יהיה Origanum ועם זאת, בשנת 2004 נקבע (בהשפעת א. דנין) כי 'אזוב מקראי' לא יכלל בסוג Origanum ויחזור לשמו הלטיני הקדום Majorana syriaca בשם נרדף זאת על מנת למנוע קשיים בשימוש בשם אזוב בהקשרו המקראי

נקודות מפתח: א. 'איזובית' שם עברי חדש לצמח אנדמי בישראל ב. לא קיימת שייכות פיטוכימית וסיווג מין משותף בין 'אזובית' ו'אזוב מצוי' ג. Origanum אינו צמח כפי שסברו, כי אם אפיון הרכב חומרי טעם וריח ד. שם מדעי Majorana הוא שמו של הסוג אזוב, הגדל בעת העתיקה בישראל וסביבותיה ה. שיטת המיון הליניאית שייכה צמח מזרח תיכוני להרכב מאפיין חומרי ריח וטעם ז. זיהוי אזוביים יכול להיות רק ממבואות מזרח תיכוניים וערביים ולא אירופים במקרה זה

כעת על אזובית המדבר !

'אזובית המדבר' נתגלתה לראשונה על ידי החוקר והבוטנאי פרופ' ג'ורג' אדווארד פוסט בשנת 1893 באזור 'בני נעים' ממזרח לחברון בחבל יהודה. מין זה היה הראשון מבין שישה שיתגלו 50 שנה בעקבותיו.

שני מינים חדשים למדע, נתגלו על ידי הבוטנאי אבינעם דנין. בשנת 1965 גילה בנחל לוץ את 'אזובית רמון'. באפריל 1968 גילה בוואדי אבו ציאל בסיני את 'אזובית סיני'. בשיתוף חוקרת אינגריד קונה שגילתה שלושה מינים חדשים בצד המזרחי של הירדן נרשמו על ידי א.דנין שלושה מינים חדשים למדע. דנין העניק את השמות 'אזובית פונון' 'אזובית ירדן' ו'אזובית פטרה'

ברפואה העממית בקרב הבדואים נחשבת אזובית המדבר, צמח מרפא חשוב מאד בעיקר טיפול במערכת נשימה עליונה ותחתונה, דלקת ריאות, שיעול, חום ודלקת פרקים

נסיוני האישי,(אברהם דהאן) בגידול, ריבוי זיקוק שמן אתרי ורקיחה טבעית של אזובית מדבר, מצאתיה יעילה מאד לטיפול ביבוש מערכת נשימה, הרגעת שיעול כבד, הורדת חום, הקלה על כאבי מערכת נשימה תחתונה בילדים ומבוגרים כאחד. תכשיר הזלפה לחיטוי הגרון מחיידקים יעיל מאד, שמן שקדים מושרה באזובית מדבר מסייע מאד בעיסוי בית החזה והגב להקלת הצטננות ושיעול. תה לואיזה ואזובית מדבר נהדר לשתיה בחורף לחיזוק מערכת החיסונית והתגברות על מחלות חורף. מרשמים בסוף הערך.

מחקר מדעי בראשותה של פרופ' חנה רוזנמן מהדסה ירושלים נמצאה השפעה של צמחי מדבר: אזובית המדבר, אבטיח פקועה, יחנוק המדבר, אלמוות הכסף ותודרה סייגרת על חיזוק זכרון, ונסיגה ברעילות עמילואידית הגורמת לאלצהיימר. במחקר ישראלי אמריקאי נמצאה השפעה חיובית במיצוי מימי של אזובית המדבר על הרס תאים סרטניים בכבד.

פרופ' עוזי רביד מכון וולקני מציין כי בבחינת תרכובות שמן אתרי באזובית המדבר נמצאו כחמישים מרכיבים נדיפים העיקרים בהם 1,8-Cineole (E)-Sabinene hydrate , Terpinen-4-ol , (E)-Sabinene hydrate acetate Linalyl acetate α – Terpineol

פרופ' נתיב דודאי טיפח קווי גידול מצמחי בר של אזובית המדבר לגידול חקלאי

'אזובית המדבר' צמח מחמדי, חידת זהותך נותרה פתוחה, האם הכירוך בעת העתיקה, האם היית נפוץ או נדיר, מהכרותנו האישית 'אזובית המדבר' מסמל עבורי דואליות נפשית של רגישות, טוהר, צניעות וענווה. לצד קשיחות, תוקף, מרירות ושרידות בתנאים קשים

צמח ידידותי ובטוח לשימוש אצל ילדים ומבוגרים. טעמו מריר אולם מיסתורי משהו נפלא לשימוש בחורף ובקיץ.

תמצית ערך אנציקלופדית תלמוד הצמחים