סרטים טלוויזה דוקו וסדרות

THE GOOD PERSON

סרטו של איתן ענר

שרון (מורן רוזנבלט), מפיקת סרטים תל-אביבית מסורה ושאפתנית, שנקלעה לסף פשיטת רגל, מקבלת הזדמנות להציל את עתידה המקצועי ואת תחושת הערך העצמי שלה: לשתף פעולה עם עוזי סילבר (רמי הויברגר), במאי-עבר נערץ, שחזר בתשובה ונעשה לרב, וכעת רוצה לעשות את סרט הקאמבק שלו – עיבוד לטרגדיה התנ"כית של שאול המלך. אך העבודה עם סילבר דומה יותר למלחמה מאשר להפקה, ושרון נקלעת לסחרור שמאיים לחסל אותה נפשית וכלכלית, ומעמיד בסכנה את יחסיה עם היקרים לה מכל.

לצפייה בטריילר:

https://www.youtube.com/watch?v=3p1z9ZeBnG8

פסטיבלים:

Tallinn Black Nights Film Festival 2022, Critics’ Picks

פסטיבל הסרטים חיפה 2022, התחרות הרשמית

פסטיבל הסרטים Tertio Millennio , רומא, 2022, התחרות הרשמית.

פסטיבל אפוס לסרטי אומנות 2023 – התחרות הישראלית

בימוי:                       איתן ענר

הפקה:                      איתי עקירב

תסריט:                     איתן ענר.

תסריטאי נוסף:           דורון נאמן.

צילום:                      גיא סחף

עריכה:                     מיקי כהן ברלב

מוזיקה:                    יונתן בר גיורא

עיצוב פסקול:              אבי מזרחי

עיצוב אומנותי:            שקד נאור

עיצוב תלבושות:          אלקי הירשברג

מלהקת:                    אסתר קלינג

בהשתתפות:              מורן רוזנבלט, רמי הויברגר, יעל טל, אורי גוטליב, ליה ברנט, נילי צרויה,

נאוה זיו, אלון אולארצ'יק, משה נאור, תום חודורוב, לירון ברנס

הסרט הופק בהשתתפות המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים ובהשתתפות קרן הקולנוע הישראלי.

פיתוח התסריט בסיוע קרן הקולנוע הישראלי.

ישראל 2022 , 86 דק', עברית עם כתוביות בעברית ואנגלית, שחור לבן וצבע .

הפצה סרטי נחשון

החל מ-  23  במרץ בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

הנפש הטובה – שאלות ותשובות עם הבמאי והתסריטאי איתן ענר

למה דווקא עכשיו?

הנפש הטובה צולם במשך 11 ימי חורף בין הסגר השני לשלישי. במבט לאחור מסתבר שהקורונה היתה רק הקדימון, ועכשיו באמת מתחיל הסרט, אבל אז, כשהחלטנו לצלם למרות הסיכונים, פעלנו  מתוך תחושה שהאמירה של הסרט לא רק רלבנטית, אלא גם דחופה. הסגרים, המגבלות וההפרות, ההפגנות, סגירת הגבולות, המשברים הפרלמנטריים – העלו בחזקת מאה את המתח בין המגזרים. כל מה שנידון לפני כן באותם ויכוחים מעגליים ובאותו אוצר מלים שחוק – "יהודית ודמוקרטית", "דת ומדינה", "רב-תרבותיות", "להסכים שלא להסכים" – כל זה נצבע פתאום בשחור ולבן של חיים ומוות. במיוחד בלט הקיטוב בין הציבור הדתי לחילוני - בולען שנפתח בימי הקורונה, והפך מאז למכתש ענק שמאיים לבלוע את המדינה. הנפש הטובה הוא סרט על מפיקה מתל אביב ובמאי ממאה-שערים שנאלצים לעשות סרט תנכ"י ביחד - פרויקט משותף לאישה חילונית צעירה, פמיניסטית ומצפונית ורב חרדי מבוגר, קפדן, בעל תשובה -  פרויקט גדול, מסובך ויקר, שמאיים כל רגע לקרוס ולקבור אותם. השאלה מבחינתי היא אם יש לפרויקט שלהם סיכוי להצליח, ובעצם, אם יש סיכוי לפרויקט המשותף של כולנו.

למה בשחור לבן?

כשעושים סרט על עשיית סרט, אחד החוקים הלא כתובים הוא שהסרט שבתוך הסרט צריך להיראות מאוד שונה ממה שקורה מאחורי הקלעים, כשלרוב הסרט שבתוך הסרט מוקפד, מעוצב ויקר יותר. "שאול המלך", הסרט שבתוך הנפש הטובה, הוא אפוס תנ"כי. כמו לדמות של מורן רוזנבלט, שמשחקת את שרון, המפיקה, גם האמצעים שלי היו מוגבלים, והדרך שלי לבדל אותו מההתרחשויות מאחורי הקלעים הייתה להגביל את השימוש בצבע רק ל"תנ"ך", ואת אחורי הקלעים לצלם בשחור לבן. ההשראה העיקרית שלי ושל הצלם גיא סחף הגיעה מתמונות סטילס בשחור לבן שצילמו צלמי יח"צ על סטים של סרטים קלאסיים בשנות הששים והשבעים. קצת כמו התמונה הזאת שגיא צילם על הסט:

למה תנ"כ?

 אם למדת כמוני בבית ספר ממלכתי בירושלים של שנות השבעים, היית נועל כמעט כל יום את סנדליך התנ"כיות וצועד ברחוב בעל שם תנ"כי עם חבריך שלכולם שמות תנ"כיים, אל עבר "גן החיות התנ"כי" או אל "דגם בית שני" או אל "היכל הספר"... התנ"כ פשוט היה שם. גיבורי התנ"ך לא היו דמיוניים או רחוקים יותר מגיבורי הסרטים, ואתרי ההתרחשות של  הסיפורים היו מעבר לפינה. עבודות הבימוי הראשונות שלי היו הצגות של עיבודים קומיים לסיפורי המקרא שהעליתי בכיתה ד', ולכן די טבעי מבחינתי להישען על התנ"כ גם עכשיו.