אדם זקן משקיף אל עברו
שבוע טוב לגולשות היקרות ולגולשים היקרים.
לפני מספר ימים נכחתי באירוע שבו סבתא בגיל 85 החלה לספר את סיפוריה מהעבר.אחד האנשים הקרובים אליה, שישב באירוע, קם , תוך כדי שהוא מסנן את המשפט:"אני לא יכול יותר לשמוע את הסיפורים שכבר שמעתי כל כך הרבה פעמים". הנאמר לא הגיע לאזני הסבתא, מכיון שאותו אדם היה רגיש מספיק שלא לפגוע בה.
אין לשפוט את אותו אדם. זה באמת קשה להקשיב שוב ושוב לסיפורים שכבר הושמעו כל כך הרבה פעמים.
אך, עלי להדגיש כי יש סיבה חשובה מדוע הזקנים חוזרים ומספרים את הסיפורים האלה. סיפור סיפור חיים אישי מגביר את הערך העצמי של הקשיש, מלמד את ילדיו על מקורותיהם ויוצר עבורם היסטוריה פרטית ומלכדת.
מחקרים העוסקים בחשיבות שבהעלאת זיכרונות מהעבר בגיל הזקנה מעלים כי העלאת זיכרונות מעלה את המודעות העצמית, מגבירה את החשיבות העצמית של בן הגיל השלישי ומאפשרת לו גמישות מחשבתית. כמו כן היא העלאת זיכרונות מאפשרת לעבד חוויות קשות מהעבר. עיבוד החוויות הללו עשוי להרגיע ולהמיר את התחושות הקשות בתחושת הקלה, קבלה והשלמה עם העבר, זאת מעצם הדיבור והשיתוף בהן. כל אלו תורמים להסתגלותו המוצלחת של הקשיש לתקופה זו בחייו.
הפסיכולוגית ניצה אייל כותבת אייל (2003), כותבת שהזיכרונות האוטוביוגרפיים מתעצבים באורח מתמיד מול הצרכים הפסיכולוגיים והדימוי העצמי של האדם, וכי זיכרונות העבר של הקשיש מושפעים מהאופן שבו היה רוצה לראות עצמו בהווה ובעתיד. מכאן חשיבותו הרבה של הזיכרון האוטוביוגרפי בחיזוק ואישור תחושת הזהות של האדם בתקופת הזיקנה, שבה לזיכרונות העבר יש תפקיד מרכזי בבניית סיפור החיים.
מי מכם מספר את סיפורי העבר, או כותב את זכרונותיו?
שירו של דידי מנוסי בנושא:
זקן משקיף אל עברו
סופר את תמרוריו
אחד אחד לפי התור
בטרם יום ערב.
נזכר כיצד סלל דרכו
בארץ אבנים
היכן בנה לו בית,
מתי הוליד בנים.
זקן משקיף אל עברו
ובלבו אורה,
חיים שלמים וארוכים
צופים בו חזרה.
כי לשקיעה כמו לזריחה
יש צבע ארגמן,
ואין אילן בלי שרשים
ופרי ללא ניצן.
ואין סופים בלי התחלה,
והתחלות בלי סוף,
והנופים הם האדם,
והאדם הוא נוף.
צעיר משקיף אל עתידו
סופר חלומותיו,
אחד אחד לפי התור
עד שיבוא הסתיו.
לאן יוביל אותו שבילו
בארץ אבנים,
היכן יבנה לו בית,
מתי יוליד בנים.
צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.
כי לשקיעה כמו לזריחה…
צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.
זקן משקיף אל עברו,
ובלבו אורה.
חיים לכל האורך
צופים בו חזרה.
אדם צעיר אדם זקן
זה טבע העולם,
שהמרחק שביניהם
הולך ונעלם.
כי לשקיעה כמו לזריחה…
מנהל:
סימה רביד
מנהל:
מלכה ירון
בוקר טוב,
אני מספר את סיפור העבר בשירה ובפרוזה.
יש לי קהל בארץ ובחו"ל.
חלק מהשמות אני כותב בשם בדוי.
זה מחזיר אותי לשורשים וגם נותן לי כוח לעתיד.
יום טוב,
לאחרונה ישבתי עם נכדתי הבכורה והיא ביקשה סיפורים. הסיפורים סופרו על ידי עם כוס קפה ביד, במשך 3 שעות.
בכל פעם שאלה עוד ועוד שאלות ומאד התעניינה. גם שאר הנכדים מאד מתעניינים. חשוב לספר תוך התלהבות.
"ליד שולחן שם בטברנה בכיכר סן-מיגואל,
על כוס של יין וסיגריה מעשן ומשתעל,
ואם תרצה או לא תרצה הוא יספר לך סיפור,
איך הרפובליקה נפלה בקול שבור"...
שיר על קשיש שמספר על מלחמת האזרחים בספרד בה השתתף - חיברתי לפני כ30 שנה -
יש המשך ויש גם מנגינה אבל לא כאן המקום...
תקופה מסויימת בעברו... והוא. היא מייפים אותה צובעים את הסיפור בצבעים אופטימיים!
עבר בו נפגענו ועברה עלינו תקופה קשה...אנחנו לא אוהבים להיזכר בוודאי לא לספר...
סימה יקרה! השיר המצורף ממחיש את חשיבתו של המספר את עברו השלמה
כעין סגירת מעגל והוא חש הקלה!
תודה!🌹
אתה טועה אריאל לא כל הזקנים מפליגים בסיפורים על קשיים בחייהם. כנראה שאתה זכית לגדול עם כפית של זהב בפיך ולא יודע להעריך את ההתמודדות וקשיים בחיים...
אדם סיפר לילדיו 2 בנים 2 בנות מיום שנולדו את הסיפור הזה:
הייתי טייס בצבא והפלתי הכי הרבה מטוסי אוייב במלחמה! אף הראה להם את המדים והדרגות ושלל עיטורים שעיטרו את החולצה של "חיל-האוויר!" משירתו הצבאי המפואר! הילדים גדלו על הסיפורים האלו... הבן הגדול הפך לטייס בחיל-האוויר! ואילו הבן השני היה במילואים אם מילואינק שסיפר לו שהוא מכיר את אביו הבן שמח ! והתכונן לשמוע אותם סיפרים שאבא סיפר אך להפתעתו סופר לו שאבא היה "טבח" בגדוד שלו בחיל-האוויר! ובישל נפלא! הבן לא אמר כלום ...
גם לאבא לא סיפר ... ועזב במפתיע את חיל האוויר! ועבר לצנחנים! האבא לא הבין מדוע?
ואף עזב את הבית ושכר דירה בשותפות עם שותף! האבא רצה לשוחח איתו אבל, הוא התחמק
בתירוצים שונים! באחד הביקורים בבית האבא התעקש וביקש מהבן הסבר...
הבן סיפר לו האבא נבוך ולבסוף הודה ואמר שחשב שאם יספר את סיפור הטייס! הילדים יהיו גאים בו... ואילו יספר את האמת הם התביישו ויזלזלו בו...
הבן הפתיע את האבא ואמר לא משנה מה עשית בצבא אנחנו אוהבים וגאים בך גם בתור טבח...
אז... יש אנשים כמו שאתה כתבת ויש אנשים כמו שאני כתבתי...
.
הנני אוהב לספר את האמת.
זה מה שיישאר אחריי.
הייתי טכנאי קשר. זה מה שאספר לדור הבא.
מה רע להיות טבח ( אני לא הייתי טבח אלא לוחם המלחמות ישראל) וידוע כי הצבא צועד על קיבתו .....
התדעו כי בזכות הטבח, שהיה חותך את העגבנייה לרבעים, הפכתי למומחה לסלט קצוץ דק.
אשרי הטבח, שהקנה לי מומחיות.
תודה על , הבאת השיר, המקסים.
השיר יפה , בעיניי.
כולל ההורים,,וזה עושה לי עצוב ומתחילה לבכות,,כנל חברים וחברות שרבים כבר אינם ואני כל כך מתגעגעת אליהם שמוטב שלא אזכר בהם הרבה גם הטוב שהיה לי איתם, כי הטוב הזה חסר לי,
למזלי אני די חברותית ויצרתי לי קשרים חדשים טובים ומשתדלת להתרכז בהוה
בקשר לשמוע דבר אחד כמה פעמים באמת זה די מחרפן ואני זוכרת שסיפרתי,אבל לא זוכרת למי
משתדלת , כשאני מתחילה לספר אומרת לשומע , אם סיפרתי לך או לך כבר תגידי לי , כי אני יודעת שסיפרתי אבל לא
זוכרת למי,,,וכך אני יוצאת מבלי להלאות אף אחד, וגם את עצמי
המון טוב לכולם, מי שאוהב להזכר יבושם לו,
כן...אתה צודק! הוא התבייש שהוא סה"כ
טבח גדודי פשוט!
לילה טוב!😴🙏
פרוטרט! (צלמת חובבת) מתמונות משפחתיות! ומשמחת את כולם! בזיכרונות ויזואליות! גם לאחיינים!
אומרים: "תמונה אחת שווה אלף מילים"!
ואני ממש מסכימה...
המשך... יום נפלא!👍🌹🙏